נפרולוגיה ודיאליזה - מחלקה

לזימון תור למרפאה

המחלקה הנפרולוגית שבמרכז הרפואי ת"א מספקת מענה למגוון רחב של מחלות כליה ויתר לחץ דם.

צוות רפואי נפרולוגיה ודיאליזה

לכל הצוות הרפואי הבכיר

המחלקה מטפלת בחולים הסובלים מאי-ספיקת כליות, חריפה או כרונית, בדרגות החומרה השונות של המחלה - בירור אי ספיקת כליות במסגרת מרפאתית, מעקב פרה דיאליטי הניתן למטופלים עם אי ספיקת כליות מתקדמת, וכן טיפול כלייתי חליפי הניתן באמצעות צורות הדיאליזה השונות: המודיאליזה ודיאליזה צפקית.

המחלקה פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם יחידת ההשתלות של בית החולים לצורך קידום הליך השתלת כליה או השתלה משולבת למועמדים המתאימים.
צוות המחלקה מורכב מרופאים בכירים מומחים בנפרולוגיה וברפואה פנימית, אחיות דיאליזה מוסמכות, תזונאים, עובדת סוציאלית ומזכירות. המחלקה מסונפת לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ונוטלת חלק פעיל בלימוד סטודנטים. בנוסף לעבודה הקלינית, רופאי המחלקה משתתפים במחקר קליני ומחקר בסיסי בתחומי הנפרולוגיה.

יחידות ומרפאות במחלקת נפרולוגיה דיאליזה

דיאליזה

היחידה מבצעת טיפולי המודיאליזה ודיאליזה צפקית לחולים שכליותיהם אינן מתפקדות

דיאליזה צפקית

מרפאת דיאליזה ציפקית מיועדת לחולי אי-ספיקת כליות מתקדמת, הנזקקים לדיאליזה ובוחרים לבצע דיאליזה צפקית בביתם

המודיאליזה

הטיפול הניתן מתבסס על מכשיר ההמודיאליזה- המכשיר מחליף את פעולת הכליות לניקוי הדם וסילוק חומרי הפסולת והרעלים מן הגוף

השתלות כליה - מרפאה

החיים עם מחלת כליות, עם דיאליזה או לפניה, מעוררים שאלות רבות, אחת המרכזיות שבהן: האם השתלת כליה יכולה להיות אפשרות מתאימה עבורי?

טרום דיאליזה

במרפאה טרום דיאליזה, ניתן טיפול באנמיה, איזון מצב הנוזלים בגוף, הדרכה סיעודית ותזונתית וכן הכנה לטיפול כלייתי חליפי

מרפאות נפרולוגיה יעודיות ומשולבות

מרפאות משולבות: אונקולוגיה נפרולוגיה, ראומטולוגיה נפרולוגיה, היריון ומחלות כליה. מרפאה ייעודית מחלות גלומרליות

מרפאת עמילואידוזיס משולבת

מרכז מוביל לאבחון, טיפול וליווי של מטופלים עם חשד לעמילואידוזיס

נפרולוגיה ויתר לחץ דם

המרפאה עוסקת באבחון, יעוץ וטיפול במטופלים הסובלים מתסמינים כלייתיים כגון המטוריה , פרוטאינוריה, במטופלים עם מחלות כליה ואי ספיקת כליות בדרגות השונות

עוד על המחלקה:

  • המחלקה עומדת בשורה הראשונה של מכוני הדיאליזה בעולם המערבי – הן מבחינת מכשור הדיאליזה המשוכלל, והן מבחינת התנאים הנוחים למטופלים, הכוללים עמדות ישיבה מעוצבות ונוחות, עם טלוויזיה אישית לכל עמדה.
  • ביחידת המודיאליזה 45 עמדות המחולקות לחדרים נפרדים.
  • קיומו של שירות ייחודי מסוגו בארץ- מתן טיפול דיאליזה בשעות הלילה במטרה להעניק למטופלים את הטיפול תוך כדי שינה, בפיקוח צוות רפואי.
  • צוות סיעודי של אחיות דיאליזה מוסמכות, ונוכחותן בזמן הדיאליזה בכל עת
  • במחלקת הדיאליזה: רופאים מומחים, צוות סיעודי מוסמך וצוות המזכירות.
  • שירות תזונה ודיאטה למטופלי דיאליזה >>>
  • מתן שירות סוציאלי
  • אפשרות לשילוב טיפול פסיכולוגי בתוך בית החולים, בהתאם לקריטריונים.
  • הטיפול במחלקת הדיאליזה ניתן הן במסגרת אמבולטורית והן למטופלים מאושפזים.

 

 

איכות הטיפול ומדידת Kt/V במטופלי המודיאליזה

במצב של אי ספיקת כליות מתקדמת מצטברים בגוף חומרים מומסים ורעלים כגון אוראה, שאינם מפונים על ידי הכליות הכושלות, וגורמים לתסמונת האורמית שבאה לידי ביטוי בחולשה, עייפות, ירידה בתאבון, גירודים ועוד. אחת מהמטרות החשובות של הטיפול בדיאליזה הינה פינוי אותם מומסים, המושגת באמצעות סינון הדם דרך סליל (פילטר) והחזרתו נקי יותר לגוף המטופל.

יעילות פינוי המומסים במהלך הטיפול מגדירה את איכות הדיאליזה. דיאליזה לא איכותית לאורך זמן מעלה תחלואה ואפילו תמותה, ולכן, גם אם המטופל מרגיש בטוב, חשוב מאוד להקפיד על דיאליזה איכותית ולוודא שעומדים ביעדי הטיפול.

רמת הקראטינין בדם, בה אנו משתמשים לאמוד את התפקוד הכלייתי, איננה משקפת את איכות הטיפול בדיאליזה ולכן אנו זקוקים למדד אחר. הבדיקה המקובלת היא בדיקת Kt/V המתבצעת אחת לחודש בכל מכוני הדיאליזה, המתבססת על השינוי ברמת האוראה במהלך הדיאליזה, כאשר: 
K – מבטא את פינוי המומסים.
t – משך הדיאליזה.
V – כמות הנוזלים בגוף, הקשורה במשקל הגוף.

ערך Kt/V רצוי לטיפול, בהנחה שהמטופל מבצע 3 דיאליזות בשבוע, הינו 1.4 (ובכל מקרה לא פחות מ- 1.2).

  • משך הטיפול הינו הגורם המשמעותי ביותר לקביעת יעילות הטיפול ועל כן יש להשלים 4 שעות טיפול כדי להגיע לאיכות דיאליזה טובה.
  • הגישה לכלי דם הינה בעלת חשיבות עליונה להשגת איכות דיאליזה טובה – איכות הדיאליזה תהיה טובה יותר עם פיסטולה, שמאפשרת זרימות דם גבוהות יותר, לעומת צנתר מרכזי.
  • גורמים שונים בתכנית הטיפול משפיעים על מידת פינוי האוראה. כך למשל העלאת קצב זרימת הדם מהגוף למכונת הדיאליזה, הגדלת שטח הסליל והעלאת מהירות זרימת נוזל הדיאליזט ישפרו את ה- Kt/V.

  • יש לוודא שבדיקת הדם נלקחה בצורה נכונה ולא מדובר בחריגה חד פעמית.
  • לוודא שהדיאליזה בוצעה בהתאם לתכנית, ללא קיצור משך הדיאליזה ועם הקפדה על זרימות דם גבוהות.
  • לוודא שהגישה לכלי דם תקינה.
אם כל אלו תקינים, יש לפנות לצוות המטפל להערכת האמצעים לשיפור איכות הדיאליזה. 

משקל יבש ומשטר נוזלים במטופלי המודיאליזה

משקל יבש הוא המשקל המושג בסופו של טיפול הדיאליזה לאחר שעודפי הנוזלים שהצטברו מאז הטיפול הקודם הוצאו והוא דומה למשקל גופו של אדם בריא לאחר מתן שתן. כלומר משקל הגוף האידאלי, ללא עודף או חסר נוזלים. זהו למעשה המשקל הנמוך ביותר שניתן להגיע אליו בסוף הטיפול מבלי שהתפתחו תסמינים הקשורים לפינוי מוגזם של נוזלים: חולשה, סחרחורת, כאבי בטן, התכווצויות ואפילו איבוד הכרה. 
הוצאת הנוזלים במהלך הדיאליזה איננה יעילה כמו באדם בריא אצלו הכליות מתפקדות ברציפות 24/7 . בין הטיפולים המטופלים נמצאים במצב של עודף נוזלים. מטרת טיפולי הדיאליזה היא להוציא את עודפי הנוזלים כך שהמטופל יגיע למשקלו היבש בתום הדיאליזה. המשקל היבש הוא באופן אידאלי המשקל בו החולה ירגיש בנח, לא יהיה צמא מחד וללא עודפי נוזלים מאידך. 

המשקל היבש נקבע על ידי רופא הדיאליזה בהתבסס על המידע שהוא מקבל מהמטופל ונתונים קלינים כמו: לחץ הדם, נוכחות בצקת, גודש בריאות, קוצר נשימה, צילום חזה ועוד.
אין כלים לקביעה מדויקת של המשקל היבש. מדובר בערכה המתבססת על התרשמות הרופא והמידע אותו הוא מקבל מן המטופל. משקל יבש יש להעריך ולקבוע מחדש כל מספר שבועות כיוון שהוא יכול להשתנות.  לדוגמא. במידה והתיאבון משתפר המטופל עשוי לעלות במשקלו מבלי שיצבור נוזלים או להיפך. חשוב לזכור: שינויים מיידיים במשקל נובעים מאובדן או הצטברות נוזלים. שינויים מתונים במשקל יכולים להיות התוצאה של הצטברות נוזלים אבל גם סיבות אחרות צריכות לבוא בחשבון כמו שינוי הרגלי תזונה. 

במטופלי דיאליזה קימת ירידה בכמות השתן ולמעשה לאחר מספר חודשי טיפול חלק משמעותי מהמטופלים יפסיקו לתת שתן. לכן בין טיפולי הדיאליזה יצטברו נוזלים שנצרכו על ידי המטופל ויגרמו לעלייה במשקל. זו הסיבה שהמטופלים מתבקשים להישקל לפני כל טיפול. זו הדרך לדעת  מה נפח הנוזלים שהצטבר מאז הטיפול הקודם ולתכנן את הטיפול הבא כך שכל עודפי הנוזלים יפונו על ידי הדיאליזה. חשוב לעשות כל מאמץ שלא לצבור יותר מדי נוזלים כיוון שהיכולת לפנות נוזלים במהלך הדיאליזה מוגבלת. מקובל לאפשר צבירת נוזלים בין הטיפולים עד 5% מהמשקל היבש. לדוגמא מטופל השוקל 70 ק"ג יצבור לא יותר מ 3.5 ק"ג בין הטיפולים. את זה ניתן להשיג על ידי דיאטה נכונה (ראה פרק המלצות תזונה ושתיה בדיאליזה). במקרה של עלייה במשקל מעבר למומלץ הדיאליזה עלולה להפוך לטיפול קשה עד כדי סיבוכים מסוכנים כמו ירידות לחץ דם ואיבוד הכרה. 

במידה ובמהלך הדיאליזה המשקל של המטופל ירד מתחת למשקל היבש התסמינים יכולים להיות:
  1. סחרחורת וחולשה המופיעים בעמידה וחולפים בשכיבה
  2. התכווצות שרירים
  3. פה יבש וצימאון
  4. בחילות וכאבי בטן
  5. גפיים קרות
  6. דופק מהיר
במידה ותסמינים אלו מופיעים חשוב לעדכן את הצוות המטפל בכדי שיתאים לך משקל יבש חדש גבוה יותר מהנוכחי. 

צבירת נוזלים מוגזמת עלולה לגרום ל:
  1. עליית לחץ דם
  2. הופעת בצקות ונפיחות בבטן
  3. קוצר נשימה בשל הצטברות מים בריאות
  4. פגיעה בתפקוד הלב
במידה והמטופל צבר יותר מדי נוזלים יהיה צורך לפנות אותם בדיאליזה. יש גבול לכמות הנוזלים שניתן לפנות בדיאליזה ואם עוברים אותו אז הטיפול יכול להתבטא בהופעת תסמינים כמו בחילה הקאה חולשה ועייפות הממשיכים גם לאחר תום הטיפול. תופעות נוספות כמו ירידות לחץ דם עד אובדן הכרה. 
במקרה שלא מפנים את כל עודפי הנוזלים במהלך הדיאליזה, המטופל יחזור לביתו עם עודף נוזלים כלומר מעל המשקל היבש. זה יוביל ללחצי דם גבוהים, עומס על הלב  וקוצר נשימה. למעשה, הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז של מטופלי דיאליזה הינה קוצר נשימה בגלל עודף נוזלים. לכן חשוב לעשות כל מאמץ לשמר את המשקל היבש. לעיתים זה מצריך הוספת טיפולי דיאליזה בכדי להצליח לפנות את עודפי הנוזלים שהצטברו. 
לסיכום למטופל תפקיד מרכזי בשמירה על המשקל היבש. יש לדאוג לשמור על תזונה וצריכת נוזלים נכונה בכדי לצמצם את צבירת הנוזלים בין הטיפולים ולדווח לצוות המטפל על תסמינים היכולים לרמוז על ירידה או עליה במשקל היבש בכדי שהטיפול שיותאם יהיה מיטבי. 

מידע נוסף למטופלים

דיאליזת לילה | ד"ר דורון שוורץ
תזונה למטופל המודיאליזה
המודיאליזה איכילוב