השיטה המקובלת היום להרחבת העורקים הכליליים הינה הרחבה בעזרת בלון, והשתלת סליל תומך- STENT. שיטת טיפול זו מתאימה לחלק גדול מן החולים והתאמתה תלויה בסוג ההיצרות, במספר העורקים המוצרים, במיקומן של ההיצרויות, במצב החולה, ובמחלות נילוות מהן הוא סובל. ברוב המקרים ניתן לבצע את ההרחבה מיד עם סיום הצנתור האבחנתי, אך לעיתים, יש צורך להפריד את פעולת ההרחבה מן הצנתור האבחנתי למשך מספר ימים.

הרחבה בעזרת בלון
- פעולת ההרחבה ע"י בלון דומה מבחינת החולה לצנתור אבחנתי רגיל, והיא מבוצעת דרך אותה שרוולית במפשעה ודרך אותו צנתר.
- דרך הצנתר הרופא מעביר חוט מתכתי דק (תיל מוליך), מעבר להיצרות בעורק, עליו הוא מעביר צינור מיוחד שבקצהו בלון, אותו הוא ממקם באזור ההיצרות.
- לאחר מיקום הבלון באזור ההיצרות, ינפח הרופא את הבלון בעזרת מיכשור מיוחד למשך זמן קצר ויגרום לדחיסת החומר הטרשתי שבדופן העורק אל הדופן.
- בזמן ניפוח הבלון עלולה להיגרם תחושת לחץ או כאב בחזה. תחושה זו נגרמת עקב חסימת זרימת הדם בעורק בזמן ניפוח הבלון ע"י הבלון עצמו. תחושה זו תפוג בהדרגה לאחר הפסקת ניפוח הבלון שנמשך מספר שניות.
השתלת סליל תומך
- לאחר הרחבת העורק ע"י בלון יחדיר הרופא סליל תומך -STENT - לאזור ההיצרות לצורך קבלת
תוצאה סופית. במקרים מסוימים לא יושתל סליל תומך בשל סיבות טכניות (עורק קטן, היצרות בפיצול עורק וכו').
- הסליל התומך (סטנט) הינו קפיץ מתכתי העשוי בצורת רשת, ותפקידו לשמור על העורק פתוח לאחר ההרחבה בעזרת בלון, ולמנוע חסימת העורק במידה ומתרחשת פציעת העורק ע"י הבלון.
- הסליל התומך מוחדר לעורק כשהוא מולבש על הבלון באופן דומה לאופן הכנסת הבלון. לאחר ניפוח הבלון, הסליל התומך נשאר בעורק, ובמרוצת הזמן יתכסה בתאי דופן העורק, ויהווה חלק בלתי נפרד מאותה הדופן.
- הפעולה תמשך עד אשר הרופא המצנתר יתרשם שההיצרות נפתחה לחלוטין והושגה התוצאה הרצויה.
היצרות חוזרת
- ברוב המקרים, ההרחבה ע"י בלון עם או ללא השתלת סליל תומך, מביאה לשיפור ניכר המתבטא
בהפחתת תעוקת החזה ולשיפור בתפקוד היומיומי.
- לעיתים, חוזרת ההיצרות בעורק למצב שהיה לפני הצנתור. היצרות חוזרת זו אצל כ-10%-30% מן החולים, נגרמת עקב יצירת "צלקת" ושגשוג תאים באזור ההרחבה הנגרם עקב הגירוי שנעשה בזמן ההרחבה ע"י הבלון והסליל התומך.
מניעת ההיצרות החוזרת
לצורך מניעת ההיצרות החוזרת בתוך הסליל התומך, פותחו סלילים תומכים חדשים, המצופים בתרופות מיוחדות המעכבות את שגשוג התאים הגורם לאותה היצרות חוזרת. סלילים תומכים אלו נמצאים כבר עתה בשימוש קליני יומיומי, והשימוש בהם במצבים מסויימים מקטין את שיעור ההיצרות החוזרת המתרחשת לאחר השתלת סלילים תומכים.

ציוד מיוחד
ציוד חדיש ומתוחכם יותר מאפשר פתיחת היצרויות וחסימות מורכבות יותר בעת הצורך: 1. בלונים מורכבים ומיוחדים משמשים לחיתוך הרבדים נוקשים ומסויידים בדופן העורק. 2. מכשיר מיוחד משמש לשאיבת קרישים מן העורק במידה ואלו קיימים בזמן הצנתור. 3. מקדחות זעירות הפועלות במהירויות גבוהות מאפשרות חיתוך ופירור כבדים טרשתיים מסויידים ונוקשים ביותר. 3. מכשיר על קול (אולטרא-סאונד) זעיר מאפשר הצצה לתוך העורק לצורך ראיית הרבדים הטרשתיים וחומרת ההיצרות בצורה מדויקת יותר. כאשר קיים ספק לגבי חומרת ואופי ההיצרות, וכן להערכת ההצלחה הטיפולית לאחר ההרחבה בעזרת בלון והסליל התומך.
לאחר הצנתור הטיפולי
לאחר ההתערבות הכלילית, יוצא השרוול ממפשעת החולה באותה צורה בה זה נעשה לאחר צנתור "רגיל". פעולה זו שלא כמו בצנתור אבחנתי רגיל תתבצע אך ורק לאחר כשעתיים מסיום הפעולה, או מיד בסיומה אך תוך שימוש בהתקן מיוחד הסוגר את העורק. מאותו רגע, יתבקש החולה לשכב ללא הנעת הרגל למשך כ-6 שעות נוספות. שחרור החולה לביתו תלוי בסוג ההיצרות שנפתחה ובמצב הקליני שבעטיו בוצע הצנתור. לאחר התערבות ע"י בלון והשתלת סליל תומך יטופל החולה בתרופות מיוחדות למניעת קרישת הדם. (אספירין ופלויקס). |