מהו צנתור?

צנתור הלב הוא בדיקה אשר מטרתה לבדוק את מצב הלב ותפקודו כדי לאבחן במדויק את סוג הפגיעה בו ולהתאים לחולה את הטיפול המתאים ביותר.
בצנתור נבדקים מספר דברים:

• מצב העורקים הכליליים המספקים דם ללב- היצרויות בהם, מיקומן, ודרגת חומרתן.
• תפקוד שריר הלב ומידת התכווצותו.
• תפקוד מסתמי הלב, היצרות או דלף בהם.
• מדידת לחצים בחללי הלב במחלות לב שונות.
• הערכת היצרויות בעורקים אחרים: עורקי התרדמה המספקים דם למוח (קרוטיד), עורקי הכליה ועורקי הרגליים.
  

לפני הצנתור

ערב לפני ביצוע הצנתור: ארוחת ערב קלה. בבוקר הבדיקה: שתייה ללא חלב עד 4 שעות לפני מועד הצנתור המתוכנן. חשוב מאוד לדווח על אלרגיות ורגישויות לתרופות, במיוחד ליוד. במקרה של מחלת סוכרת, יש לברר עם הרופא המטפל הוראות מדוייקות.

מהלך הצנתור

• הצנתור נעשה בצום, בתנאים סטריליים, בהרדמה מקומית ולאחר שהחולה קיבל תרופות הרגעה.
• החולה שוכב בחדר הצנתורים בו נמצאים מכשירים מיוחדים לניטור לחץ דם, קצב הלב, ורמת החמצן בדם.
• אח/ות וטכנאי/ת מכינים את החולה לצנתור: גילוח המפשעה, חיטוי אזור הבדיקה וכיסוי החולה בסדינים סטריליים.
• מהלך הבדיקה כולו מוקרן על מסכים בזמן אמיתי ומתועד בסרט דיגיטלי.
• ברוב המקרים מבוצע הצנתור דרך עורק המפשעה, אם כי לעיתים דרך עורק היד.
• לאחר הרדמה מקומית באזור המפשעה, יחדיר הרופא שרולית צרה לתוך עורק המפשעה (ולעיתים לעורק שורש כף היד), וזו תישאר בעורק עד לאחר גמר הבדיקה.
• דרך אותה שרולית יעביר הרופא צנתר- צינורית דקה וארוכה העשויה חומר פלסטי. בעזרת אותה צינורית, ניתן להגיע עד ללב ולמוצא העורקים הכליליים.
• הרופא יזריק לתוך הצינורית חומר ניגוד אשר צובע את העורקים הכליליים, אותם ניתן לראות בעזרת שיקוף רנטגן. באופן זה ניתן לאבחן הייצרויות בעורקים אלו.
• בהמשך יזריק הרופא חומר ניגוד לתוך חלל הלב כדי לראות את תפקודו ואת תפקוד מסתמי הלב. הזרקה זו גורמת לתחושת גל חום הנמשכת מספר שניות וחולפת לבד.
  
  

• זמן הצנתור האבחנתי הינו כשעה, אך יכול להיות קצר או ארוך יותר. בסיום הבדיקה ימסור הרופא לחולה ולמשפחתו את תוצאות הבדיקה, וידון איתם באפשרויות להמשך טיפול.
• הרופא מוציא את השרוולית מן העורק ומניח לחצן מיכני למשך מספר דקות שבסיומן יחבוש את מפשעתו של החולה כדי להבטיח שלא יהיה דימום מן המקום. בסיום הפעולה יוחזר החולה למחלקה, שם ישכב ללא תזוזת הרגל המצונתרת למשך כ-6 שעות מזמן הוצאת השרוולית. בבוקר שלאחר הצנתור תוסר התחבושת ולאחר מכן ניתן לרדת מהמיטה.
• במידה שנמצאה היצרות בכלי הדם הכליליים, קיימות שלוש אפשרויות להמשך טיפול בחולה:
  1. הרחבה מיידית של ההיצרות בעזרת בלון ו/או מיכשור נלווה כגון סליל תומך או אמצעים אחרים.
  2. ניתוח מעקפים כליליים אשר יבוצע בהמשך במסגרת המחלקה לניתוחי לב.
  3. המשך טיפול שמרני- תרופתי, ללא כל התערבות מיכנית בעורקים הכליליים.
• ברוב המקרים בהם יוחלט על הרחבת העורקים על ידי בלון והשתלת סליל תומך, יבוצע הצנתור הטיפולי מיד בסיום הצנתור האבחנתי על בסיס הנתונים שהתקבלו בשלב הצנתור האבחנתי.