אוטם שריר הלב (המכונה גם התקף לב) הוא ההתבטאות הנפוצה והדרמטית ביותר של מחלת לב שהיא הסיבה הראשונה במעלה לתמותה ולתחלואה בעולם המערבי. בארה"ב לוקים מדי שנה כ - 1.5 מליון בני אדם באוטם שריר הלב, ובישראל כ - 15 אלף איש ואישה.

הגורם הסופי להתרחשות האוטם - המתרחש בלמעלה ממחצית המקרים באופן פתאומי ללא טריגר או "אזהרה" קודמים, הוא היווצרות קריש דם החוסם את חלל אחד מהעורקים (ישנם שלושה) המספק דם ללב.

באופן טיפוסי (כ-85% מהמקרים) מופיעים כאבי חזה בעלי אופי לוחץ הנמשכים לפחות 20 דקות ומלווים בהזעה רבה. לעיתים מתלוות תלונות וסימנים נוספים כמו קרינת הכאב לכתפיים, זרועות, לסת תחתונה, בטן או גב.  כן תיתכנה בחילות, הקאות, חולשה, סחרחורת, דפיקות לב, התעלפות קצרה.

מטרת הטיפול היא אפוא פתיחת העורק החסום (לחידוש אספקת הדם ללב הסובל) במהירות האפשרית במקביל להפגת הכאבים וטיפול בסיבוכים מידיים לשיפור תחושת החולה. ככל שהפתיחה תעשה מוקדם יותר מידת הנזק שיגרם ללב תהיה קטנה יותר וממילא מהלך ההחלמה יהיה קצר יותר ותהליך השיקום והחזרה לחיים פעילים יהיו יעילים יותר.

למרות שקיים תהליך ספונטני של המסת הקריש עלידי מערכות ההגנה של הגוף, תהליך זה אינו מספק ונדרשת התערבות מהירה ויעילה של מערכות חירום רפואיות. לפנייה מוקדמת לעזרה רפואית (מד"א, שח"ל, חדרי מיון) יש חשיבות קריטית הן לאבחנה והן לטיפול במצב מסכן חיים זה שבו הסיכון המיידי הוא דום לב.

בשלב המיידי החולה יטופל בתכשירים נוגדי כאבים (מורפין) ובמקביל בנוגדי קרישה (אספירין, הפרין) ובהמשך, יקבל טיפול ספציפי להמסת הקריש באמצעים מכניים (באמצעות צנטור לב) ו/או תרופתיים (תרופות ממיסות קרישה). המשך הטיפול שיתבסס על מתן תרופות לייצוב, חיזוק, איזון ומניעת סיבוכים יעשה במידת האפשר ביחידה לטיפול נמרץ לב שם גם תגובש האסטרטגיה הטיפולית המיידית ותכנית טיפולית מורכבת יותר לרבות החלטה על הצורך בשימוש באמצעים נוספים כמו: השתלת קוצב לב או היפוך קצב חשמלי (לאיזון דופק), שימוש בבלון פועם (לשיפור תפקוד הלב), שליחת החולה לניתוח לב (שיפור אספקת דם ו/או טיפול בסיבוכים) ואחרים.

במהלך שהותו מרותק למיטה ביחידה לטיפול נמרץ  בנוסף להיותו מנוטר בקביעות (למעקב אחר דופק, לחץ דם, רמת חמצון, תפוקת שתן וכו') יעבור החולה הערכה כללית לקביעת מידת הנזק שנגרם, איתור מוקדם של סיבוכים (אי ספיקת לב וכו') וטיפול בגורמי הסיכון (לחץ דם לא מאוזן, סוכרת, שומנים גבוהים בדם וכו').

החולה בו מהלך המחלה תקין ונטול סיבוכים יוכל לעזוב את היחידה בתום 24 שעות או אף לפני כן ולהתקדם ליחידת האשפוז הבאה שם יוקל ה"לחץ הטיפולי" ותוך המשך מעקב יתחיל תהליך השיקום במקביל להתאמת הטיפול התרופתי האינדיווידואלי (עשוי להיות שונה מחולה לחולה).

בהיעדר ארועים חורגים או סיבוכים יוכל להשתחרר מבית החולים בתום 5 ימי אשפוז לביתו או לכל מסגרת אחרת ההולמת את מצבו הגופני והנפשי. לבסוף, חשוב לציין כי חולה שעבר אוטם שריר הלב חייב מעתה להיות במעקב קבוע של רופאו האישי.