מהי בדיקת הדמיה תפקודית של המוח (fMRI)?
הדמיה של המוח על-ידי תהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging -  MRI) היא שיטה העושה שימוש בגלי רדיו ובמגנט בעל עוצמה רבה, בכדי להפיק תמונות מפורטות של מבנה המוח.
הדמיה תפקודית של המוח בתהודה מגנטית (Functional MRI  - fMRI) היא שיטה חדישה יותר, הקיימת מתחילת שנות ה-90, אשר בנוסף למיפוי המבני שמתקבל על-ידי ה-MRI, עושה שימוש באותות המתבססים על שינוי מטבולי הקשור לתפקוד המוח, בכדי למפות אזורים במוח המשתתפים בתפקודי שפה, שמיעה, ראיה, תנועה, תחושה, זיכרון וכד'.
יתרונה הבולט של שיטת ה-fMRI על פני שיטות מיפוי תפקודי אחרות הוא היותה שיטה לא פולשנית אשר אינה מבוססת על קרינה מייננת ואינה מחייבת הזרקת חומר ניגוד או חומר רדיואקטיבי כלשהו. אי לכך הבדיקה אינה מסוכנת וניתן לחזור עליה מספר פעמים לפי הצורך.

מה הם השימושים הקליניים של שיטת הדמיה זו?
שיטת ה-fMRI  מאפשרת מיפוי קדם ניתוחי לא חודרני, במקרים של נגע מוחי (גידולים, מלפורמציות או מוקדים אפילפטים) המחייבים התערבות ניתוחית. מיפוי כזה הינו בעל חשיבות רבה בהחלטה על מידת הסיכון הכרוך בהתערבות ניתוחית ומסייע בתכנון הניתוח ובקביעת היקפו, מתוך כוונה לשמר את התפקודים החיוניים סביב האזור המיועד לניתוח.

בנוסף, בדיקת ה-fMRI מאפשרת קביעת דומיננטיות שפתית של המוח. קביעה זו מתאפשרת גם באמצעות שיטות נוספות כגון שיטת ה- WADA (הזרקת סודיום אמיטל דרך עורק הקרוטיד), אך שיטה זו היא פולשנית, מהווה סיכון מוגבר לחולה וכרוכה באשפוז.
מחקרים אשר בדקו את מידת הקורלציה הקיימת בין תוצאות ה-WADA ותוצאות ה-fMRI לגבי הדומיננטיות השפתית במח הראו כי קיימת קורלציה של מעל 95% בין הבדיקות (Binder 1996; Yetkin 1998; Benson 1999; Kloppel 2005; Medina 2007).

מי מתאים לביצוע הבדיקה?

בדיקת ה fMRI-מבוצעת בכל גיל בתנאי שהנבדק יכול לשתף פעולה ולשכב מבלי לזוז למשך כשעה. ברשות היחידה מכשיר סימולאטור המאפשר אימון של החולה לפני הכניסה למגנט על מנת להרגילו לסיטואציה במהלך הבדיקה. לא ניתן לבצע את הבדיקה כאשר בגוף יש חלקי מתכת או מתקן לגירוי עצבי (נוירוסטימולטור) כגון קוצב לב. מתכות בסתימות בשיניים אינן מושפעות על ידי השדה המגנטי, ואינן מונעות את ביצוע הבדיקה. הריון אינו מהווה איסור מוחלט לביצוע הבדיקה.

כיצד לנהוג ביום הבדיקה?
הבדיקה אינה דורשת צום (פרט למקרים בהם יצוין במפורש). רצוי להתייעץ ברופא המטפל או בצוות המעבדה לגבי נטילת תרופות ביום הבדיקה. מכשיר הבדיקה הוא מגנט רב עוצמה ולכן הנבדק יתבקש להסיר כל פריט שאינו מותאם למכשיר ויכול לגרום לעיוות התמונה.

מהלך הבדיקה

במהלך הבדיקה הנבדק שוכב במכשיר ה-MRI ונדרש לבצע מטלות אשר חלקן מוצגות על מסך לפניו וחלקן מושמעות לו דרך אוזניות. 
לפני הכניסה למגנט, הנבדק עובר ראיון קצר ולאחריו הדגמה של המטלות אותן יתבקש לבצע במכשיר. ההדגמה מתבצעת מחוץ למגנט מול מחשב או בתוך מכשיר הסימולאטור. סוג המטלות נקבע בהתאם לתפקודי המח אשר נמצאים בקרבת האזור המיועד לניתוח. בעת ביצוע המטלות  מתחזקת זרימת הדם לאזורי המוח המעורבים בביצוען, ולכן מוגבר האות המגנטי באותם אזורים. משך הבדיקה כשעה וחצי, והיא כוללת בנוסף להדמיה התפקודית גם הדמיה מבנית של המח.

דוגמאות לתוצאות המופקות על ידי בדיקת ה-fMRI
1. אזורי שפה - לצורך מיפוי הרשת השפתית של החולה, קיימות מטלות המיועדות להפעיל פונקציות שונות של תפקוד שפתי (דיבור, הבנה, קריאה, שיפוט שפתי וכו'). המטלות הינן פשוטות ואינן דורשות מאמץ רב מצד החולה. לדוגמא - אחת המטלות המקובלות הינה חשיבה על פעלים מתאימים בתגובה לשמיעה של שמות עצם (לדוג'- כסא - לשבת). בתמונה הבאה מוצג מוחו של חולה עם תהליך פרונטו-טמפורלי ימני.  בבדיקה הנוכחית הודגמה דומיננטיות שפתית ימנית (אזורי הפעילות צבועים בכתום, התמונות בתצוגה רדיולוגית). 

2. אזורים מוטורים - לצורך מיפוי רשת האזורים שקשורים בתכנון ובביצוע של תנועות מתבקש החולה לבצע משימות תנועתיות בחלקים שונים בגוף (ידיים, רגליים, אצבעות, שפתיים). רמת המורכבות של המשימות מותאמת ליכולתו של הנבדק. בתמונה הבאה מוצג מוחו של חולה עם תהליך הסמוך לאזורים האחראים לתנועה של פלג גוף ימין. במהלך הבדיקה התבקש החולה להזיז את אצבעות יד ימין. כפי שניתן לראות האזורים הפעילים במוח במהלך הזזת היד נמצאים בגבולות התהליך.

3. אזורי ראיה - לצורך מיפוי אזורי ראיה מוצגות לחולה תמונות לחלקים שונים של שדה הראיה. כמו כן ניתן לעשות הבחנה בין אזורי ראייה גבוהים המגיבים לעצמים מורכבים, כגון פרצופים, לעומת אזורי ראייה נמוכים המגיבים לגירויים פשוטים כגון תבניות גיאומטריות. התמונה הבאה מציגה את פעילות המוח של חולה עם תהליך מצד ימין, בתגובה לתמונות שונות שהוצגו לו בשדות ראייה שונים. כפי שניתן לראות, בסמוך לתהליך נמצאים אזורי ראייה נמוכים.

מי מפענח את הבדיקה?
הבדיקה מתבצעת על ידי צוות בין תחומי של רופאים, פיזיקאים וטכנאים. פענוח הבדיקה אינו מיידי, ואורך כשבועיים (במקרים דחופים ניתן לקבל תוצאות בטווח זמן קצר יותר על פי תיאום מראש). משך העיבוד תלוי בזמן ייצור התמונות התפקודיות בתוכנה מיוחדת ובאינטגרציה של כל הנתונים על ידי האחראי על הבדיקה. התשובה מתבססת על נתונים המתקבלים ממכלול הבדיקות ומצביעים על מגמה בתפקוד האזורי. כמו כן, נלקחת בחשבון הבדיקה המבנית ומצב מסילות הסיבים. בסיום העיבוד, התוצאות נשלחות לחולה ולרופא המפנה. הסבר אישי מפורט ניתן לרופא ו/או לחולה על פי בקשה.

בנוסף לתוצאות ההדמיה התפקודית מקבל הנבדק דיסק המכיל את ההדמיה המבנית ותשובה לגבי ההדמיה המבנית שנכתבת ע"י נוירורדיולוג של ביה"ח.

מהן התחושות במהלך הבדיקה?
הבדיקה אינה מכאיבה, אולם תתכן תחושת אי נוחות עקב השכיבה הממושכת ללא תזוזה בתוך המכשיר. כמו כן, בשלבים שונים במהלך הבדיקה נשמעים קולות חזקים שמקורם במגנט.

כיצד להפנות חולה לבדיקה?
ההפניה מבוצעת בדרך כלל על ידי הרופא המטפל (נוירולוג, נוירוכירורג, אונקולוג). הבדיקה כלולה בסל הבריאות וההתחייבות מקופת החולים זהה לזו המיועדת לבדיקת MRI רגילה של המוח. יש להביא ליחידה, מספר ימים לפני הבדיקה, כל ממצא רפואי רלוונטי, כגון צילומים, דיסקים ותוצאות של בדיקות, לצורך תכנון מוקדם של הבדיקה.

ניסיון היחידה להדמיה תפקודית של המוח

היחידה פועלת כ-10 שנים ועוסקת במיפוי תפקודי הן לצרכים קליניים והן במסגרת מחקר. היחידה הינה הגדולה מסוגה בארץ ומאז הקמתה הופנו אליה מעל 500 נבדקים מבתי חולים בכל רחבי הארץ.

צוות הבדיקה
ד"ר ת. הנדלר .MD. Ph.D- מנהלת המרכז להדמיית מוח תפקודית.

ד"ר ע. שפירא-ליכטר- Ph.D. אחראית שירות קליני, עיבוד תוצאות.
ד"ר ה. אוקון-זינגר Ph.D.- אחראית שירות קליני, עיבוד תוצאות.

גב' ר. ליבלינג M.sC. - תיאום בדיקות, עיבוד תוצאות, בניית מטלות.

גב' א. שטיין B.A - תיאום בדיקות, עיבוד תוצאות, בניית מטלות.

איך ליצור קשר:

טלפון: 03-6974818  רונית / אורית.  

ניתן לשלוח את ההפניה ואת טופס ההתחייבות לפקס: 03-6973080.