מהי קרינת X ולמה היא גורמת?
קרני  X הן צורה של אנרגיה כמו אור או גלי קול. בניגוד לאור, קרני X יכולות לחדור לגוף ומכאן יכולתן ליצור תמונות של האברים הפנימיים. הרדיולוג בוחן תמונות אלו על סרט או מסך מחשב ומאבחן מחלות. קרני X מספקות מידע חשוב אודות בריאותינו וממלאות תפקיד חשוב ביותר בקביעת הטיפול הנכון על ידי הרופא המטפל. במקרים מסוימים נעשה גם שימוש בקרני X לצורך החדרת מכשירים וצינורות לתוך הגוף (לדוגמה בצינטור לב, בניקוז של מורסות ועוד).

מדידת נזק מחשיפה לקרינה
היחידה המשמשת למדידת חשיפה לקרינה נקראת מיליסיוורט (קימות גם יחידות אחרות ישנות כגון ראד). מכיון שרקמות שונות הן בעלות רגישות שונה לחשיפה לקרינה, מינון הקרינה לו נחשפים האברים השונים כתוצאה מביצוע פעולות אבחנתיות שונות משתנה. משתמשים במונח מנת קרינה אפקטיבית (effective dose) למדידת מנת הקרינה הממוצעת שלה נחשף כל הגוף. הקרינה האפקטיבית מביאה בחשבון את הרגישות השונה של אברי הגוף השונים וחשוב יותר מאפשרת מדידה של הסיכון מקרינה והשואתו לחשיפה לגורמי קרינה אחרים כגון קרינת רקע.

חשיפה לקרינת רקע טבעית
כולנו חשופים לקרינת רקע טבעית כל הזמן. קרינה זו מורכבת מהקרינה החוצה את האטמוספירה (קרינה קוסמית) וקרינה הנובעת מן האדמה, מיסודות הפולטים קרינה (לדוגמה קרינה מגז הרדון). האדם הממוצע החי בישראל ובארה"ב נחשף לקרינת רקע בסדר גודל של 3 מיליסיוורט בשנה.אנשים הגרים במקומות גבוהים נחשפים לקרינת רקע רבה יותר (לדוגמה בדנבר קולוראדו החשיפה לקרינה גבוהה יותר ב-1.5 מיליסיוורט לשנה). בטיסה אנו נחשפים לקרינה מוגברת לדוגמה בטיסה מחוף לחוף בארה"ב נחשף לקרינה נוספת של כ- 0.03 מיליסיורט. למרות שלגובה יש תפקיד חשוב מרבית קרינת הרקע נובעת מחשיפה לגז הרדון (כ-2 מיליסיורט בשנה).

חשיפה לקרינה בדימות אבחנתי
החשיפה לקרינה מצילום חזה שווה לחשיפה לקרינת רקע של כ- 10 ימים.
בבדיקת CT בטן נחשפים בממוצע ל- 10 מיליסיורט שווה ל 3 שנות חשיפה לקרינת רקע.
ב-CT ראש נחשפים בממוצע ל- 2 מיליסיורט שווה ל- 8 חודשי חשיפה לקרינת רקע. 
ב-CT חזה נחשפים בממוצע ל- 8 מיליסיורט שווה ל-3 שנים של חשיפה לקרינת רקע. החשיפה לרמות קרינה אלה נמוכה מאוד בהשוואה לרמות הקרינה המותרות (ולפיכך נחשבות לא מסוכנות) לעובדי קרינה כגון רדיולוגים וטכנאי רנטגן. לעובדים אלה מותרת חשיפה שנתית של עד ל-50 מיליסיוורט, פי 15 מקרינת הרקע הממוצעת לשנה ופי 5-10 מבדיקת CT ממוצעת. 

בטיחות של קרינת X
השימוש בקרינת X בטוח במידה ומקפידים על כללי שימוש נכון. רדיולוגים ורנטגנאים אומנו להשתמש בכמות הקרינה המינימלית הנחוצה בלבד להשגת התוצאה האבחנתית הדרושה.

כמות החשיפה לקרינה במרבית הבדיקות ובכללן בדיקות ה-CT היא נמוכה יחסית והתועלת רבה הרבה יותר מן הסיכון הכרוך בה. בחדר ה-CT יש קרינה רק בשניות בהן נדלקת מנורת האזהרה עם לחיצה על הכפתור המתאים ואין קרינה בחדר כל הזמן.  עש היום לא הוכח קשר ישיר בין רמות קרינה נמוכות כמו של קרינת רקע או קרינת ה-CT לבין נזקים לגוף האדם. יחד עם זאת, מנתונים השאובים מהפצצה האטומית בהורושימה ברור כי קים קשר סטטיסטי בין קרינת X למחלות סרטניות (התפתחות הסרטן כתוצאה מהחשיפה לקרינה אורכת שנים רבות). ילדים רגישים יותר לנזקי קרינה ולפיכך יש לנהוג משנה זהירות טרם ההחלטה על ביצוע בדיקות הכרוחות בחשיפה לקרינה. במידה ויש צורך רפואי ברור יש לבצע את הבדיקה עם פרוטוקולים מתאימים נמוכי קרינה.

חשיפה לקרינת X לאורך חיינו
ההחלטה על הצורך בביצוע בדיקת CT או בדיקה אחרת הכרוחה בחשיפה לקרינה היא החלטה מקצועית רפואית המבוססת על כך שמידת התועלת שתופק מהבדיקה עולה בהרבה על הסיכון הקטן הכרוך בביצועה. חובה על הרופא המטפל להתחשב במידת החשיפה הקודמת לקרינת X ולבחור את הבדיקות בהתאם לצורך בלבד. לא יזיק אם תספרו לרופא המטפל שלכם טרם פניתכם לביצוע הבדיקה על בדיקות שביצעתם בעבר. מאוד חשוב לברר לפני ביצוע הבדיקה באם הינך בהריון במיוחד בבדיקות הבטן והאגן.