עונת החורף (ולעיתים רחוקות גם עונות אחרות) מביאה עמה גם עלייה בשכיחות זיהומים ויראליים נשימתיים.

העיקרי שביניהם הינו וירוס ה- RSV, אשר אחראי, בין השאר, למחלת הברונכוליטיס ולדלקת ריאות.

למעשה, מרבית הילדים נדבקים בוירוס ה- RSV במהלך שנות חייהם הראשונות, והוא מהווה את אחת הסיבות המובילות לאשפוזים בביה"ח, בעיקר בתקופת החורף. 

במרבית המקרים, מדובר במחלה ויראלית קלה, בעלת טווח מוגבל, המלווה בנזלת ושיעול, החולפת לאחר כשבוע. בקרב פגים, תינוקות קטנים ובאוכלוסיות פגיעות כדוגמת: ילדים עם מומי לב מולדים, ילדים בעלי מחלות ריאתיות כרוניות, או ילדים עם חסר במערכת החיסון, המחלה עלולה להוביל לתחלואה נשמתית משמעותית יותר, המחייבת השגחה וטיפול תומך בבי"ח.

מהו וירוס ה- RSV?

וירוס ה- RSV שייך למשפחת ה- Paramyxoviruses  ובעל יכולת מעבר מתא לתא ויכולת ליצור תאי ענק מאוחדים בעלי גרעיני תא רבים. מבנה כזה מכונה בלעז "סינסיטיום" ומכאן נגזר גם שמו של הוירוס: RSV- Respiratory Syncytial Virus. הוירוס גורם לזיהומים שונים בדרכי הנשימה בכל הגילאים. בקרב תינוקות וילדים קטנים הוא הגורם העיקרי להתפתחות ברונכוליטיס ודלקת ריאות בעיקר בחודשי החורף.

כיצד נדבקים בוירוס ה- RSV?
מקור ההדבקה היחידי בוירוס הוא באמצעות בני אדם. ההדבקה בוירוס נעשית באמצעות מגע קרוב עם הפרשות נשימתיות של החולה כאשר הוירוס המופרש יכול להשאר על משטחים וצעצועים במשך שעות רבות, וכן על הידיים שלנו, במשך יותר מחצי שעה. תקופת הדגירה מההדבקה עד הופעת התסמינים נעה בין 2 ל- 8 ימים (בדר"כ 4 עד 6 ימים). החולה מדבק לאורך כל תקופת המחלה, הנמשכת בין 3 ל- 8  ימים ויתכן אף יותר. על כן, יש לשמור על בידוד מגע במשך כל תקופת האישפוז כדי לא להדביק מטופלים אחרים.

האם קיימות אוכלוסיות בסיכון?
כן. המחלה קשה במיוחד בקרב פגים ותינוקות קטנים, בילדים בעלי מומי לב מולדים או מחלות ריאה כרוניות, ובקרב חולים עם חסר במערכת החיסון.

כיצד מאבחנים?

האבחון הקליני מתבצע על-בסיס ממצאי בדיקה גופנית של הילד, האזנה לריאות, ותסמינים המעידים על בעיה בתפקוד הריאות כגון: נשימה מהירה,רטרקציות בין-צלעיות (משיכה של העור והשרירים שבין הצלעות פנימה בזמן נשימה), נשימה בעזרת כנפי האף(החלק סביב הנחיריים) ,כחלון של העור או השפתיים. בנוסף ניתן לבצע, צילום הדמייה של בית החזה. אישור האבחנה מתבסס על ביצוע שטיפת אף, המאפשר אבחון מהיר למספר וירוסים נשימתיים כולל ה- RSV.

כיצד מתבטאת המחלה?
ה -RSV גורם למחלה חריפה בדרכי הנשימה בילדים בכל הגילאים. הביטוי הראשוני של המחלה הינו נזלת ושיעול, המלווים לפעמים בחום סיסטמי לא גבוה. בכ-60% מהמקרים מוגבלת ההידבקות בוירוס ה-RSV לדרכי הנשימה העליונות בלבד. לעיתים תוך יומיים עד 5 ימים מתחילת המחלה עלולה להיווצר מעורבות של מערכת הנשימה התחתונה עם התפתחות של קוצר נשימה, הנראה כהתקף אסטמה.
בקרב תינוקות קטנים בשבועות הראשונים לחיים, המחלה עלול להתבטא באפטיה, אי שקט, קשיי האכלה ולפעמים אירועים של הפסקת נשימה.
במקרים קשים עלולה להתפתח מצוקה נשימתית, המתבטאת בהאצת נשימה (טכיפניאה), נשימת כנפי אף, רטרקציות בין- צלעיות, אנחות בזמן הנשימה ,חוסר שקט ואף כחלון.

מה עושים במקרה שילדך אובחן כחולה RSV?
*הטיפול בבי"ח מתמקד בהקלה נשימתית באמצעות הוספת חמצן מועשר, שמירה על מאזן נוזלים במקרה שהילד אינו מסוגל לאכול היטב עקב מצבו. במקרים חמורים בהם קיים כשל נשימתי, יש צורך בהנשמה מלאכותית ותמיכה נשימתית, לתקופה  קצרה,  עד שיחול שיפור במצב הילד.

במקביל מופעל נוהל בידוד מגע, כלהלן:
*הילד מתאשפז בחדד בודד, או בחדר עם ילדים נוספים המודבקים באותו וירוס, בתנאי בידוד מגע 
  כדי למנוע את התפשטות הוירוס בקרב ילדים אחרים במחלקה. 
*כל אחד ואחת מאנשי הצוות המטפל והמבקרים, חייב/ת ללבוש חלוק וכפפות חד-פעמיים,      
  בעת המגע עימו. 
*בעת היציאה מהחדר, על המבקרים בחדר להסיר את החלוק והכפפות ולהשליכם לפח האשפה הייעודי,   
  המצוי בחדר של הילד השוהה בבידוד, ולחטא את הידיים עם אלכוהול. 

האם הילד מדבק או מהווה סכנה לאנשים המבקרים אותו בבית-החולים?
הילד מדבק לאורך כל ימי המחלה (בדר"כ בין 3 ל- 8 ימים),  ויתכן אף יותר. לכן, רצוי להימנע, ככל האפשר, מביקורים (פרט להורים) ובמיוחד מביקורי ילדים ואחים קטנים, העלולים להידבק.

מה יקרה לאחר השחרור מבית-החולים?
עם השחרור מביה"ח, כל הנדרש הינו הקפדה על היגיינת ידיים בבית. אין צורך לנקוט באמצעי בידוד מיוחדים. אין לשלוח את הילד לגן, עד החלמה קלינית מלאה, כדי למנוע הדבקת ילדים נוספים.

וירוס ה- ROTA הינו וירוס התוקף כמעט כל ילד עד גיל חמש שנים, ומהווה את הגורם הנפוץ ביותר לשלשולים בקרב תינוקות וילדים קטנים. שיא התחלואה מתבטאת בגילאי 4 חודשים עד שנתיים ושכיחותה גבוהה בגנים ובמעונות יום, בעיקר בעונת החורף.
בניגוד למדינות מתפתחות, במדינות העולם המערבי, הוירוס אינו גורם לתמותה גבוהה (עקב הנגישות לשירותי רפואה מתקדמים) אבל,פגיעתו בפעילות המעיים התקינה עלולה לגרום להקאות ושלשולים חמורים,  אובדן נוזלים מהותי ולהזדקקות למתן נוזלים תווך-ורידי.

אחת התכונות המשותפות לשני הוירוסים הללו הינה היכולת שלהם לעבור מילד לילד באמצעות מגע של ידיים, בגדים, צעצועים, משטחים וציוד רפואי. לכן, במקרים בהם יתגלו ילדים מאושפזים החולים, יופעל נוהל בידוד מגע, הנועד למנוע את התפשטות הוירוס לילדים אחרים במחלקה.

מהו וירוס ה- Rota?
וירוס ה- Rota, השייך למשפחת ה-Reoviridae, נתגלה לראשונה בדגימות צואה בשנת 1973 באוסטרליה. צורתו דמוית גלגל ומכאן נובע שמו ROTA (בלטינית: דמוי גלגל).
וירוס ה- Rota הינו הגורם הנפוץ ביותר לשלשולים בקרב תינוקות וילדים קטנים. שיא התחלואה ממנו היא בין גיל 4 חודשים לגיל שנתיים, והוא נפוץ ביותר במעונות יום, בעיקר בעונת החורף. הוירוס עלול להביא לשלשולים קשים עם אובדן נוזלים והזדקקות לקבלת נוזלים תוך ורידית.

כיצד נדבקים בוירוס ה- Rota?
ההדבקה בוירוס נעשית באמצעות מגע עם צואה של החולה כאשר הוירוס יכול להיות מופרש בצואה עד 21 יום מתחילת המחלה, והוא עלול להשאר שעות רבות על גבי צעצועים ומשטחים כדוגמת: משטחי החתלה. בנוסף, הוירוס עלול לעבור מילד חולה למשנהו באמצעות מגע של ידי ההורים, המבקרים או הצוות המטפל. תקופת הדגירה מההדבקה עד להופעת סימני מחלה הינה בין יומיים ל- 4 ימים.

האם מבוגרים או ילדים שכבר חלו במחלה בעבר עלולים להדבק?

כן. אולם לרוב המחלה תהיה קלה יותר מזו של תינוק או ילד קטן, אשר חלה לראשונה במחלה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלאחר היווצרות הזיהום הראשוני עם הוירוס, הגוף מפתח נוגדנים, המגינים באופן חלקי מפני זיהום נוסף עם הוירוס (היות וישנם זנים רבים של Rota-) ועל כן, משך ההחלמה הינו מהיר יותר, והתסמינים הקליניים קלים יותר.

כיצד מאבחנים?
לא ניתן לאבחן זיהום עם Rota על סמך ביטוי קליני בלבד, או באמצעות בדיקות מעבדה לא ספציפיות. הדרך הנוחה ביותר לאיבחון היא באמצעות לקיחת דגימת צואה, ואיבחון מהיר של הוירוס על ידי מציאת אנטיגן שלו בצואה בשיטה מהירה.

כיצד מתבטאת המחלה?
הוירוס גורם למחלה המתבטאת בשלשול חוזר,לא דמי, שעלול להיות מלווה בחום לא גבוה והקאה חוזרת. התסמינים נמשכים בין 3 ל- 8 ימים. במקרים הקשים, הוירוס עלול להביא להתייבשות עקב אובדן נוזלים וכן להפרעות במאזן המלחים. בקרב אוכלוסיית ילדים בעלת חסר במערכת החיסון, המחלה עלולה להיות חמורה וממושכת יותר.

מה עושים במקרה שילדך אובחן כחולה Rota?

*אין טיפול אנטי ויראלי ספציפי בוירוס זה.
*חיסון כנגד וירוס ה-Rota כבר אושר לשימוש בארה"ב והוא עתיד להגיע לארץ בחודשים הקרובים.
* הטיפול בבי"ח מתמקד במתן נוזלים וואיזון רמת המלחים בגוף, כדי למנוע ולתקן את ההתייבשות   
   ולטפל בהפרעות במאזן הנוזלים והמלחים בגוף.

*הפעלת נוהל בידוד מגע למשך כל תקופת האשפוז, במטרה למנוע הדבקת מטופלים נוספים:
• הילד מתאשפז בחדד בודד, או בחדר עם ילדים נוספים המודבקים באותו וירוס, בתנאי בידוד.
• כל אחד ואחת מאנשי הצוות המטפל והמבקרים חייב/ת ללבוש חלוק וכפפות חד-פעמיים,      
       בעת המגע עימו. 
•  בעת היציאה מהחדר, על המבקרים והצוות המטפל להסיר את החלוק והכפפות ולהשליכם  
        לפח האשפה הייעודי המצוי בחדר של הילד השוהה בבידוד, ולחטא את הידיים עם אלכוהול.
• יש להקפיד על רחצת ידיים במים וסבון לאחר כל החלפת חיתול לתינוק והשלכת החיתולים רק בפח האשפה המיועד לכך.
•  יש להימנע ממגע בין הילד השוהה בבידוד לבין חולים אחרים, דהיינו: השארת הילד בחדר ואי כניסתו לחדרים אחרים במחלקה, במטרה למנוע את התפשטות הוירוס והדבקת ילדים אחרים.

האם הילד מדבק או מהווה סכנה לאנשים המבקרים אותו בבית-החולים?
הילד מדבק לאורך כל ימי המחלה, ולכן רצוי להמנע, ככל האפשר, מביקורים (פרט להורים), ובמיוחד מביקורי ילדים ואחים קטנים, כדי להמנע מהדבקה. יש לציין כי בידוד מגע אינו מהווה עדות להחמרת מצבו של הילד.

מה יקרה לאחר השחרור מבית-החולים?
עם השחרור מביה"ח, כל שנדרש הינו המשך הקפדה על כללי היגיינה גם בבית, לרבות רחיצת ידיים במים וסבון, לאחר החלפת חיתול . אין לשלוח את הילד לגן/מעון עד להחלמתו המלאה והפסקת השלשולים כדי למנוע הדבקה של ילדים נוספים.

אילו סוגי בידוד קיימים?

קיימים 3 סוגי בידודים, הנקבעים בהתאם  לסוג החיידק / הוירוס שגורם למחלה / נשאות.

בידוד מגע     

מחייב לבישת חלוק וכפפות חד-פעמיים לפני כל מגע עם החולה.

בידוד נשימתי   

מחייב חבישת מסכה ייעודית, לפני כל כניסה לחדר החולה וכן, סגירת דלת החדר, בכל עת.

בידוד טיפתי    

מחייב חבישת מסכה כירורגית, לפני כל כניסה לחדר החולה.