טרום הרדמה

• לביקור הטרום הרדמתי חשיבות מרובה להבטחת הרדמה בטוחה ומהלך תקין של התאוששות לאחר הניתוח. הביקור מאפשר למרדים לקבל תמונה מלאה על מצבך הרפואי הכללי וללמוד ממנה על סיכויים לסיבוכים בזמן הניתוח ולאחריו.
• חשוב למסור את כל המידע הרפואי לא רק לרופא המנתח אלא גם לרופא המרדים, היות והרופא המרדים הוא זה שישמור על יציבות המערכות החיוניות של גופך בזמן שהכירורג יבצע את הניתוח, וגם בהתעוררות לאחר הניתוח.
• דיווח על קשיים שנמצאו בניתוחים קודמים, כמו תגובה לא שגרתית לתרופות, קושי בהחדרת הצינור לקנה הנשימה, בחילות והקאות לאחר הניתוח, קשיים בהתעוררות ועוד, יעזרו לרופא המרדים להיערך מראש על-מנת למנוע הישנות של מצבים דומים.
• בביקור הטרום הרדמתי תוכל/י לקבל תשובות לשאלות בנושאים הקשורים להליך ההרדמה, לבחור (במידת האפשר) בשיטת ההרדמה המועדפת לך ובשיטת הטיפול בכאב לאחר הניתוח.

תפקוד לקוי של מערכות שונות בגוף עלול להשפיע לרעה על מהלך הניתוח או ההרדמה. באופן כללי, ככל שהניתוח נרחב יותר (כגון ניתוחי חזה, לב, כלי דם, ניתוחי בטן וניתוחי עמוד שדרה נרחבים), יש בו סיכון גבוה יותר. במצבים אלה, גוברת החשיבות לשיפור מערכות הגוף השונות לקראת ההרדמה והניתוח.

 

בניתוחים נרחבים פחות (כגון תיקון בקע מפשעתי, הסרת קטרקט בעין, תיקונים קוסמטיים קטנים וכדומה), הצורך בהכנה מקדימה שלך לניתוח הוא מצומצם יותר, אלא אם יש מחלת רקע הדורשת טיפול מיידי ללא קשר להרדמה ולניתוח המתוכנן (כמו תעוקה בחזה).

 

הכנה מקדימה כוללת בין השאר, איזון לחץ הדם, איזון מדדי סוכרת, אסטמה, ניטור מחלת ריאות כרונית, אי ספיקת לב, הפרעות קצב, חסר דם וכדומה. האיזון מושג באמצעות תרופות מתאימות בייעוץ עם רופא המשפחה ורופאים מומחים למחלות הספציפיות. 

 

באם הינך סובל/ת ממחלת לב, לעתים יש צורך לבצע הערכה לבבית נוספת לפני הניתוח באמצעות אקו לב להערכת תפקוד הלב ו/או המסתמים בלב, או סריקת לב בעזרת תליום-דיפירדאמול (מיפוי לב) במקרה של אזורים בשריר הלב החשופים לאפשרות של התקף לב.

 

על-מנת להימנע מבדיקות מיותרות או כפל בדיקות, אנא הבא/הביאי עמך את תוצאות ההערכה הלבבית שעברת, לפגישה עם הרופא המרדים.

 

באם הינך מעשן/ת, עישון פוגע בתפקוד הרירית בדרכי הנשימה, ובפינוי ההפרשות המבוצעת על ידה. אצל מעשנים קיימת שכיחות גבוהה יותר של דלקות ריאה ושל התמוטטות אזורי ריאה לאחר הניתוח. הפסקת העישון בטווח קצר לפני הניתוח, אינה מפחיתה מהסיכון לסיבוך ריאתי.

 

במטרה להפחית את הסיכון בניתוח, עליך לחדול מעישון למשך לפחות שמונה שבועות לפני הניתוח.

ככלל, מומלץ למטופלים הסובלים ממחלות כרוניות ועתידים לעבור ניתוח יזום (מתוכנן מראש, אלקטיבי), לפנות לרופא המטפל במחלה, על-מנת שישקול את הצורך באיזון מרבי של מחלתך לפני האשפוז בבית-החולים לביצוע הניתוח, זאת, על מנת להגיע במצב אופטימלי לניתוח.

 

 

ככלל אנו מדברים על 3 סוגי הרדמה שלעיתים אנו משלבים ביניהם:

1. הרדמה מקומית
2. הרדמה אזורית
3. הרדמה כללית
    

הרדמה מקומית

מתן תרופה באופן מקומי המשככת או מבטלת כאבים במקום הניתוח או הפרוצדורה, ידועה כהרדמה מקומית. ניתן לבצע הרדמה מקומית על-ידי הזרקת החומר לאזור המטופל, למשל במקרה של הסרת שומה (נקודת חן) בעור. בשיטה אחרת, משתמשים בחומר ההרדמה כתרסיס או מורחים אותו כמשחה על פני אזור הניתוח.

 

הרדמה אזורית

המונח הרדמה אזורית, מתייחס לפעולה בה מרדימים אזור מסוים בגוף.

חוט השדרה נמצא בתוך תעלה ומוקף בעמוד השדרה. חוט השדרה עטוף בנוזל השדרה ובקרומי השדרה. בהרדמה ספינאלית מזריקים חומר הרדמה מקומית לתוך נוזל השדרה. בהרדמה אפידוראלית מזריקים את חומר ההרדמה המקומית מחוץ לקרומי חוט השדרה, בקרבת העצבים שיוצאים מחוט השדרה. הזרקת חומר ההרדמה גורמת לחסימת ההולכה העצבית באזור הניתוח.

 

בעזרת הרדמה אזורית ניתן לבצע ניתוחים בפלג הגוף התחתון כמו ניתוחים בגפיים התחתונות, ניתוחי פרוסטטה או ניתוחים מסוימים בכיס השתן, ניתוחי בקע מפשעתי, ניתוחים גינקולוגים מסוימים ועוד. השימוש בהרדמה אפידוראלית פופולארי כיום כאמצעי לשיכוך כאב בלידה, וכטיפול בכאבים לאחר הניתוח.

בהרדמה אזורית, כמו לפני ניתוח בהרדמה כללית, יש צורך בצום. חשוב שתיידע/י את הרופא המרדים על בעיות בריאות שונות העלולות להוות הוראת נגד לביצוע הרדמה אזורית, כמו הפרעות בקרישת הדם וכן ניתוחי גב תחתון.

 

ההרדמה הספינאלית משפיעה כשעתיים. לאחר מכן, התחושה (כולל תחושת הכאב במקום הניתוח) ותנועות הגפיים, חוזרות בהדרגה לנורמה.

בהרדמה אפידוראלית, העברת צנתר (צינורית דקה), הנשאר בתוך החלל האפידוראלי, ומקובע לגב בעזרת פלסטר, מאפשר להוסיף כמויות נוספות של חומר נוגד כאבים לטיפול בכאבים לאחר הניתוח.

 

האם ההרדמה האזורית מסוכנת?

במהלך השנים, התפתח בקהל הרחב פחד מ"הזריקה בגב", עקב שמועות על סיבוכים שאירעו וחוסר ידיעה. העובדות מוכיחות, כי סוגי הרדמה אלה אינם מסוכנים יותר מהרדמה כללית. מקצועיות הרופא המרדים, השיפור הטכנולוגי בציוד, והניטור המשוכלל של המערכות החיוניות (לב, נשימה) של המטופל לפני, בזמן ולאחר הניתוח, הפכו את השיטות הללו לבטוחות ביותר.

 

סוגים אחרים של הרדמה אזורית

ניתן להרדים בהרדמה אזורית גפה בודדת, לדוגמא בניתוח אורטופדי לקיבוע שבר. הרופא המרדים, הבקיא במפת העצבוב של אזורים שונים בגוף, מזריק חומר הרדמה מקומית בקרבת עצב, או בשורשי העצבים.

יתכן שמטופל בהרדמה האזורית יחוש תחושת לחץ באזור הניתוח, עד תחושת כאב חד. חשוב שהמטופל יידע על כך את הרופא המרדים, על-מנת שיוכל להוסיף חומרי הרגעה ושיכוך כאב דרך הצנתר האפידוראלי או הוריד של המטופל או אפילו לשלב עם הרדמה כללית.

 

הרדמה כללית

בביצוע ניתוחים נרחבים, ארוכים, או כאלה בהם רצויים תנאים מיוחדים וערנות החולה אינה רצויה, הרדמה מקומית או אזורית עלולה להיות לא מספקת. הרדמה כללית היא מצב של חוסר הכרה זמני, בו נמנעות ממך תחושות כאב ולחץ (סטרס). מבחינתך, את/ה עובר/ת שינה עמוקה וטובה ללא מודעות לזמן שחלף עד לסיום הניתוח.

 

יש להדגיש כי הרדמה כללית היא מצב של חוסר הכרה מבוקר והפיך.
ההרדמה הכללית היא תהליך בטוח, מתוכנן ומנוטר היטב.
למרות זאת, עלולים להופיע סיבוכים, רובם קלים ובשכיחות נמוכה מאוד.

השליטה ברמת ההכרה, מושגת בעזרת תרופות הניתנות דרך הוריד, וגזי הרדמה נשאפים.

בכל הרדמה ולכל אורכה כולל בשלבי ההתעוררות, מקיים הרופא המרדים מעקב מתמיד אחרי תפקוד המערכות החיוניות שלך: קצב הלב, לחץ דם, ריכוז החמצן בדם (ריווי חמצן), תקינות הנשימה, חום הגוף ואחרות. המעקב (ניטור) מתבצע בעזרת המוניטור אליו מחובר כל מטופל לפני ההרדמה. מעקב מתמיד וצמוד זה, חשוב למניעת הסיבוכים הנובעים מהירידה ביכולת הגוף לשמר ולהגן על תפקודיו החיוניים.

 

עם תום הניתוח ו/או לקראת סיומו, מתחיל תהליך התעוררותך על-ידי הפסקת מתן תרופות הרדמה.

לאחר מכן, נמשיך להשגיח עליך ביחידת ההתאוששות. ההשגחה הינה אינטנסיבית ומבוססת על צוות מאומן ומיומן הנעזר במכשור מתקדם.

בשל הידע הרפואי המצטבר, הכשרתו המקצועית הממושכת ומעמיקה של הרופא המרדים, תרופות ההרדמה החדשות ואמצעי הניטור, נדיר שיהיו סיבוכי הרדמה משמעותיים. ההסתברות לסיבוכים גבוהה יותר בקרב מטופלים קשישים עם מחלות לב וריאה חמורות, ולכן חולים אלה עוברים הכנה מוקדמת קפדנית.

תופעות פחות נדירות לאחר ניתוח הן: כאבים באזור הניתוח, כאבי גרון לאחר החדרת צינור הנשמה, נזקים קלים לשפתיים, לשון, שיניים, בחילות והקאות.

הרדמה מכל סוג שהוא היא תהליך המתחיל בפגישת היכרות עם הרופא המרדים.
ביום הניתוח, לאחר שהייה קצרה בחדר הקבלה לניתוח, שם תפגוש/י את המרדים שירדים אותך, תוכנס/י לחדר הניתוח.

בחדר הניתוח תחובר/י למוניטורים, ותרופות הרדמה יינתנו דרך הצנתר התוך ורידי (אינפוזיה) לרוב. בילדים, אנו משתמשים להרדמה בשאיפה דרך מסיכה של חומרי הרדמה. תוך מספר שניות תירדם/י ורק בתום הניתוח תתעורר/י, כשלרוב הזיכרון הראשון של ההתעוררות הוא בחדר התאוששות. 

במסגרת הבדיקה במרפאת טרום הרדמה, תתקיים שיחה עם אחות המרפאה בנוגע להיבטים שונים הנוגעים להרדמה, לניתוח ולאשפוז שלאחריו. שיחה זו כוללת סקירה קצרה של ההיסטוריה הרפואית שלך, הטיפול התרופתי וכן מדידת סימנים חיוניים, כגון: לחץ דם ומשקל.

 

בפגישה זו תוכל/י לשאול שאלות המעניינות אותך בנוגע לניתוח ולתהליך הנלווה לו, תינתן לך הדרכה כיצד לנהוג  ולהיערך לפני ואחרי הניתוח, מה להביא וכמובן תקבל/י מידע נוסף על-פי הצורך.

בפגישה זו ניתן להפיג מתחים וחששות על ידי שאילת שאלות, הבעת רגשות וקבלת מידע.

אנו עומדים לרשותך על-פי הצורך לפני ואחרי הניתוח.

 

חשוב לציין, כי שאלות בנוגע לניתוח עצמו, הפרוצדורה, הסיכונים, הסיכויים להצלחת הניתוח ומועד הניתוח, יש להפנות לרופא המנתח או למחלקה המטפלת.

 

סיכום רפואי מרופא המשפחה המטפל, הכולל אבחנות ותרופות שאת/ה לוקח/ת.

• בדיקות דם: ספירה וביוכימיה ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
• מעל גיל 40 חובה להביא א.ק.ג
• אם הינך מעשן/ת שנים רבות או עם מחלות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60  - יש להצטייד גם בצילום חזה ו-א.ק.ג.
• יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולה לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').  
• כל מסמך רפואי רלוונטי אחר.

צום לפני ניתוח מקטין את הסיכון לכניסת תוכן קיבה למערכת הנשימה. יש להיות בצום ממזון 8 שעות טרם ניתוח (מחצות אם הניתוח מבוצע בבוקר) ושעתיים צום ממים ותה צלול.

המרדים ינחה אותך אילו תרופות לקחת בערב לפני הניתוח ובבוקר הניתוח ומאילו תרופות להימנע. ניתן ליטול את התרופות עם מעט מים. יש להביא את רשימת התרופות שהינך נוטל/ת בדרך-כלל.

• טופס התחייבות לאשפוז/ניתוח מקופת החולים או סידור כספי אחר (אסמכתא תקציבית- צבא, אישור משרד הביטחון).
• תוצאות בדיקות דם, צילומים ובדיקות נוספות אחרות שברשותך.
• תרופות קבועות שהינך רגיל/ה לקחת בבית.
• כלי רחצה, נעלי בית, בגדים נוחים, חלוק, תחתון חד פעמי וציוד אישי.
• תכשיטים ולק מהציפורניים יש להוריד בבית.
• שיניים תותבות - יש להסיר לפני הכניסה לחדר הניתוח.
• אין להביא חפצי ערך לבית-החולים.