מדוע מבוצעת הפעולה?
הכליות הן זוג איברים השייכים למערכת השתן וממוקמים מאחורי חלל הבטן. תפקידי הכליות כוללים שמירת מאזן נוזלים בגוף, שמירת מאזן תקין של חומרים כימיים (מלחים, אשלגן, סידן וזרחן), פליטת חומרי פסולת ורעלים מהגוף אל השתן, ויסות פעולות הורמונליות בגוף, ויסות פרוק ובניית עצם דרך מאזן סידן וזרחן, יצירת ויטמין D, ויסות לחץ הדם והשפעה על יצירת כדוריות דם (באמצעות הורמון האריטרופואטין). מצב בו ישנו כשל כלייתי יתבטא בדרך כלל כשישנה פגיעה בשתי הכליות. מצב זה נקרא אי ספיקת כליות ומתחלק לשניים: אי ספיקת כליות חריפה ואי ספיקת כליות כרונית.
הגורמים לאי ספיקת כליות חריפה הם מצבים של אובדן דם ניכר או איבוד נוזלים (כגון לאחר תאונות דרכים, פציעה בשדה קרב, כוויות קשות, התייבשות מסיבות שונות), הרעלת חומרים רעילים (כולל תרופות), חסימות בדרכי השתן, רעלת הריון ועוד. מצבים אלו הינם ברובם הפיכים. הגורמים לאי ספיקת כליות כרונית כוללים: דלקות כליה, סוכרת, יתר לחץ דם, כליות פוליציסטיות (כליות עם ציסטות רבות במקום רקמת כליה בריאה) וכן מחלות אוטו-אימוניות – בעיקר לופוס וקדחת ים תיכונית משפחתית (FMF).
גורמים נוספים הם פגם במבנה הכליה הפוגע בשתי הכליות, אבני כליה הגורמים לזיהומים קשים עד לפגיעה בתפקוד בשתי הכליות, שימוש בתרופות שונות שלהן השפעה רעילה על הכליה עד לנזק בלתי הפיך לכליות, גידולים בכליות וטרשת עורקים הפוגעת בכלי הדם בכליות (לרוב אצל מבוגרים). אי ספיקת כליות כרונית הוא מצב בו בדרך כלל הפגיעה בתפקוד הכליות היא הדרגתית עד לחוסר תפקוד מוחלט. הפגיעה הנה בלתי הפיכה. משך התקדמות אי ספיקת הכליות תלוי בגורם לפגיעה הכלייתית, במצבו הבריאותי והגופני של המטופל ובהיענות המטופל לטיפול. הטיפולים המוצעים כיום לאי ספיקת כליות כרונית הם השתלת כליה או דיאליזה. השתלת כליה היא הטיפול המועדף לאדם הסובל מאי ספיקת כליות סופנית ונמצא מתאים לניתוח זה. לאחר הצלחת השתלת הכליה, המושתל משתחרר מהתלות בדיאליזה.
כליה להשתלה יכולה להגיע משני סוגי מקורות: מתורם חי או מתורם שנפטר. התרומה מתקבלת מבן משפחה, או מידיד מאוד קרוב לחולה. במקרה של תורם, שאיננו בן משפחה, מועמדותו להיות תורם צריכה לעבור אישור של ועדה פנימית של ביה”ח, ולאחר מכן, של ועדה עליונה. זאת על מנת להבטיח, בין השאר, שהתרומה איננה נובעת משיקולים הכרוכים בטובות הנאה לתורם. חשוב לציין, שלאדם בריא, בעל שתי כליות מתפקדות, יש אפשרות לתרום אחת מכליותיו לחולה נזקק, מבלי שהתורם ניזוק בהמשך תפקודו. יתרון מובהק בהשתלה מ”מקור חי” הוא בכך, שאפשר לתכנן מראש את תאריך ההשתלה באופן בלתי תלוי ברשימת הממתינים הכללית. בכדי שהשתלת כליה תצא אל הפועל, חייבת להיות התאמה מלאה בין סוגי הדם של התורם והמועמד, כתנאי ראשון .כמו כן, נבדקת מידת ההתאמה בין הרקמות של התורם והמועמד. התאמה טובה יותר תקטין את סיכויי הדחייה בעתיד .בנוסף, האיבר להשתלה צריך להתאים למועמד גם מבחינת איכותו הכללית, גיל התורם ועוד שורה של פרמטרים.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
התוצאות המצופות הן הורדת התלות במכשיר הדיאליזה ואיכות חיים זהה ככל האפשר לזו של אדם בריא.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
לאחר קבלת הסבר מהרופא אודות הניתוח וסיבוכים אפשריים שלו, תתבקש לחתום על טופס הסכמה מודעת. הניתוח יתבצע בהרדמה כללית. בתחילת הניתוח, יבוצע חתך בצד ימין או שמאל של הבטן מעט מעל המפשעה. במהלך הניתוח, הכליה של התורם תמוקם בחלל הבטן התחתונה שלך, כלי הדם של כלית התורם יחוברו אל העורקים והורידים של הגוף שלך, והצינור המוביל את השתן הנמצא בכלית התורם יחובר אל שלפוחית השתן שלך. אספקת הדם תעבור דרך הכליה החדשה שלך, והכליה תתחיל לסנן ולסלק את הפסולת ותתחיל בייצור השתן. במרבית המקרים, הכליות החולות או הפגומות אינן מוסרות אלא אם כן אתה סובל מזיהום כליות חמור (דלקת אגן הכליה), מסרטן הכליות, מתסמונת התנוונות הכליות או מכליות מוגדלות המכילות ציסטות רבות.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
הרדמה כללית.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
3-4 שעות.
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
השתלת כליה מתבצעת כבר שנים רבות, יחסית, בעולם וגם בארץ. בארץ לבד, חיים היום למעלה מאלפיים מושתלי כליה, אשר רבים מאד מהם אף הושתלו בארץ. בית החולים איכילוב מבצע כ-40 השתלות כליה בשנה, עם תוצאות מצויינות לטווח קצר וארוך. במרכז מעודדים ביצוע השתלות כליה מתורם חי, כאשר תרומת האיבר מבוצעת ברוב המקרים בשיטה לפרוסקופית.
מאז הקמתה, בוצעו במסגרת היחידה מאות השתלות כליה. זהו אחד משלושת המרכזים הגדולים בארץ להשתלות כליה, ובו מבוצע המספר הגדול ביותר של השתלות כליה מן החי. המרכז מעודד ביצוע השתלות כליה מתורם חי. סיכויי הצלחת ניתוח השתלת כליה הם מעל 90%, כאשר התרומה היא מבן משפחה עם קשר דם, ומעט פחות כאשר התרומה היא ממקור אחר. ההצלחה נמדדת לא רק בהצלחה של הניתוח, אלא גם בקליטה טובה של השתל וחזרת המושתל לתפקוד נורמלי. במקרה נדיר של ניתוח שניכשל, החולה בד”כ יחזור לנקודת ההתחלה, כפי שהיה ערב ההשתלה. (דיאליזה עד שיוחלט בהתייעצות משותפת אם החולה רוצה, ואם ומתי יוכל לעבור השתלה חוזרת). ברוב במקרים, המטופל יכול לבחור בהשתלה חוזרת, אם כי האופציה של המשך טיפול בדיאליזה אף היא קיימת. כמו בכל ניתוח, גם בניתוח ההשתלה, ייתכנו סיבוכים בלתי צפויים מראש. בניתוח זה,שעקרונית איננו קשה או מסובך מניתוחים אחרים בסדר גודל כזה, מספר הסיבוכים הוא קטן. הסיבוכים במהלך הניתוח כוללים דימומים, פגיעה באברים פנימיים ופגיעה עצבית. הכליה המושתלת, כמו כל איבר מושתל אחר, עלולה להדחות ע”י גופך בכל זמן זה או אחר. אם מתרחשת דחייה ואין בה טיפול מתאים בתוך הזמן שעומד לרשותנו, אתה עלול לאבד את הכליה. הדחייה ניתנת לטיפול אם המושתל והצוות הרפואי לציידו, ערניים ורגישים להתפתחות סימני אזהרה מוקדמים. בד”כ התהליך הפיך, כלומר אפשר להחלים מהדחייה. סיבוך אפשרי נוסף לאחר השתלת כליה, נובע עקב החלשת המערכת החיסונית (פעולה המבוצעת באופן מכוון על ידי מתן תרופות מדכאות חיסון כהגנה על השתל). כתוצאה ממתן תרופות אלו, הגוף חשוף יותר להדבקות ממחלות וזיהומים. מודעות גבוהה והימנעות מהדבקות כזו (שהיה במקומות צפופים מאד, באווירה של מחלות וכדומה), יקטינו סכנה זו. לעיתים, זיהום כזה עלול לגרום להתפתחות תהליך דחייה של הכליה. סיכוני ההרדמה הכללית כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בערכי לחץ הדם והדופק ונזק לשיניים או למיתרי הקול כתוצאה מהחדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה, אולם סיכון זה אינו קיים אצל מטופלת שכבר עברה ניתוח בהרדמה כללית.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- עליך להביא את תוצאות ספירת הדם ותפקודי הקרישה (PT, PTT) שבוצעו לקראת הבדיקה. אם ביצעת צילומי רנטגן (כמו CT ואולטרסאונד) בעבר, עליך להביא אותם עמך ביום הבדיקה. נא להביא את הצילומים עצמם, ולא רק את התשובה הכתובה.
- במידה ואתה נוטל תרופות באופן קבוע , עליך להיוועץ ברופא המטפל. אם אתה סובל מלחץ דם גבוה או ממחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן.
- לחולי סוכרת: אסור להזריק אינסולין בבוקר הבדיקה, אך יש להביא את האינסולין עימך. יש להביא גם אוכל לארוחה לאחר הבדיקה.
- אם אתה נוטל תכשירים נוגדי קרישה (כולל אספירין, פלויקס) או מדללי דם (כגון קומדין), עליך להיוועץ ברופא המטפל אם להפסיק את הטיפול כשבוע לפני הבדיקה. במידה וכן, יש להפסיק את הטיפול בהתייעצות רופא מטפל.
- עליך להישאר בצום 8 שעות קודם הבדיקה.
מה יקרה אחרי הניתוח?
לאחר סיום ההליך הכירורגי שוהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. לאחר מכן הוא מועבר למחלקה, ומספר שעות לאחר מכן מסייעים לו לרדת מהמיטה ולשבת בכורסה. ברוב המקרים, הכליה החדשה מתחילה ליצר שתן בימים הראשונים שלאחר הניתוח, אך במקרים מסוימים הכליה החדשה מתחילה לפעול רק לאחר מספר שבועות. יתכן ויהיה צורך בדיאליזה עד לתחילת ייצור שתן על ידי הכליה המושתלת. מרבית המנותחים משתחררים לביתם לאחר כחמישה ימים מיום הניתוח.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
יש להימנע ממאמץ גופני במשך כשבועיים לאחר השחרור מבית החולים. לאחר השחרור מבית החולים תוזמנו לביקורת כשבוע מיום הניתוח, לצורך הוצאת התפרים או הסיכות. בפגישה זאת חשוב שהמטופל יספר לרופא על תחושותיו, על בעיות רפואיות חדשות שצצו אצלו ועל הרגשתו באופן כללי. אם חום גופו עולה על 38 מעלות או אם הוא סובל מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים – יש לדווח על כך מייד וללא דיחוי לרופא המנתח או לאחות התורנית. לאחר הניתוח, יזדקק החולה לטיפול קבוע בתרופות מדכאות מערכת חיסון על מנת להוריד את סיכויי דחיית השתל. עקב כך, הסיכון לזיהומים עולה ולכן יש להימנע ממגע עם אנשים עם מחלות מדבקות.
קישורים רלוונטיים באינטרנט
http://www.answers.com/topic/kidney-transplantationhttp://www.surgeryencyclopedia.com/Fi-La/Kidney-Transplant.html