ניתוח להקטנת שקדים ואדנואידים

מדוע מבוצעת הפעולה?

האדנואידים והשקדים הן למעשה בלוטות לימפה. מערכת הלימפה עצמה, ובכלל זה בלוטות הלימפה, היא חלק ממערכת החיסון בגוף, שתפקידה לזהות זיהומים חיצוניים (דוגמת חיידקים, נגיפים וגופים זרים), ולסייע לגוף במלחמתו נגד זיהומים אלו.
האדנואידים נמצאים מאחורי חלל האף, מעל הפה, סמוך לאוזן התיכונה וחצוצרת השמע באוזן. השקדים מצויים בחלל הפה משני צדי הלוע.
בשעת מחלה או זיהום, כחלק מתגובת מערכת החיסון, האדנואידים והשקדים מתנפחים. עקב מיקומם הרגיש, נפיחות משמעותית של האדנואידים והשקדים עלולה לגרום לחסימת בדרכי אוויר עליונים או חצוצרת השמע, לזיהומים חוזרים באוזן התיכונה ובסינוסים, לפגיעה ביכולת הנשימה התקינה, ולהפרעה בשינה כגון דום נשימה חסימתי בשינה.
ניתוח להקטנת שקדים והאדנואידים יכול להתבצע בכל גיל בהתאם לאינדיקציות, הכוללות בין היתר:

• ילדים הסובלים מזיהומים חוזרים
• כאשר יש פגיעה בנשימה ובשינה התקינה - ילד שנוחר בחוזקה וסובל מהפסקות נשימה בשינה.
•  במקרה שהתגלה גידול ממאיר או שפיר באדנואידים.
  
  

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

הוריהם של ילדים שעברו ניתוח להקטנת שקדים ואדנואידים מדווחים, במרבית המקרים, על הקלה משמעותית בתופעות שקדמו לניתוח. ההורים מספרים כי תופעות כגון נזלת מרובה, דלקות אוזניים חוזרות, ואף נחירות וחרחורים במהלך שנת הלילה, תדירותן ירדה בצורה משמעותית, באופן שמאפשר לילדים התנהלות תקינה ושגרת יומיום רגילה בגן או בבית הספר (בעוד שקודם לכן, ילדים אלה היו חולים לעתים תכופות, ונאלצו להשאר בבית).

אצל חלק מהילדים, על אף הניתוח, לא הושג שיפור מספק במצב האוזן, ולכן הומלץ על ניתוח כפתורים, במטרה לפתור את בעיית הנוזלים שהצטברו באוזן התיכונה.

כיצד מבוצעת הפעולה להקטנת שקדים ואנדואידים?

ניתוח להקטנת האדנואידים והשקדים מבוצע בהרדמה כללית. לפיכך, במשך הניתוח כולו, ישקע הילד בשינה עמוקה, לא יחוש כל כאב, ולא יהיה מודע כלל למצבו. סמוך לתחילת הניתוח יחובר הילד לאינפוזיה, דרכה יזליף המרדים חומרי הרגעה, במטרה להפחית את תחושת החרדה של הילד. הורי הילד יוכלו להכנס עמו לחדר הניתוח, ולשהות בסמוך למיטתו עד לתחילת השפעת חומרי ההרדמה. הקטנת האדנואידים והשקדים מבוצעת דרך הפה..

בסיום הפעולה יוודא המנתח את עצירת הדימום המקומי, ויצרוב את כלי הדם, אם ייווצר בכך צורך. קיימות טכניקות רבות להקטנת שקדים ואדנואיד – אך אין שיטה שנחשבת לעדיפה על פני חברתה. זו הסיבה שמנתח בוחר בשיטה שלדעתו היא הטובה והבטוחה ביותר למטופל שלפניו.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

כללית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

30 דקות עד שעה בממוצע.

מהם שיעורי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך ניתוח להקטנת השקדים והאדנואידים, ובפרט שמדובר בניתוח בילדים. על-מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי. 
לפי דיווחים בספרות הרפואית, שיעור הסיבוכים הכירורגים הוא כ-1%-2%, וכולל דימום, פגיעה באיברים סמוכים (פגיעה בשיניים או בלשון), כאב גרון, הפרעה בדיבור.לניתוח שיעור הצלחה של למעלה מ-85%. בעקבות הניתוח, נשימתו של המטופל משתפרת, וחלה הפחתה משמעותית בשיעור הזיהומים החוזרים.
הרדמה אינה חפה מסיכונים גם כן. סיכוני ההרדמה הכללית כוללים חנק וחסימה של נתיב האוויר, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק, ואף פגיעה בשיניים או במיתרי הקול בעקבות החדרת צינורות לקנה הנשימה. אצל חלק מהמנותחים תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה. יש לציין כי סיכון זה מזערי.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

• לניתוח דרוש בדיקות דם מקדימות הכוללות ספירת דם ותפקודי קרישת דם.
  
• יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל נוטל, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
  
• חשוב לציין את ההיסטוריה הרפואית של הילד, ולהתייחס גם לכל בעיה רפואית במשפחה, ובפרט אם ידועה אלרגיה לחומרי הרדמה, לתרופות, או אלרגיות אחרות.
  
• ביום הניתוח עצמו הילד צריך להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו, על מנת לאפשר הרדמה יעילה, תוך מינימום סיכון לילד.
  
  

מה יקרה אחרי הניתוח?

בסיום הניתוח, יעיר המרדים את הילד על ידי הפסקת מתן חומרי ההרדמה. לאחר שיתעורר, יועבר הילד אל מחלקת ההתאוששות כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. הוריו יוכלו להצטרף אליו במחלקת ההתאוששות.
במרבית המקרים, ההתאוששות היא מהירה, אך הילד עלול לסבול מתופעות כגון כאב גרון, צרידות ודימום קל שעלול להימשך מספר ימים. בכל מקרה של התחזקות הדימום, או אם הדימום אינו פוסק, יש לדווח באופן מיידי למנתח.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

הילד, יתאשפז ללילה אחד בדרך כלל. חזרה לשגרה אפשרית תוך כעשרה ימים לאחר הניתוח. כחודש לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח במרפאת המחלקה.
בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות, או הופעה של דימום יש לפנות מיד לחדר המיון לצורך המשך בירור.