ניתוח להסרת מנינגיומות בבסיס הגולגולת

(Skull base tumor and reconstructive surgery)

יחידה

נוירוכירורגיה - מערך

ניתוחי בסיס גולגולת

התמחות

בסיס גולגולת

מדוע מבוצעת הפעולה?

בסיס הגולגולת הוא איזור קשה לניתוח בשל הימצאותו מתחת למוח ובקרבת מבנים חיוניים כולל העצבים הקרניאלים (היוצאים ישירות מהמוח), כלי הדם הראשיים של המוח וגזע המוח.

מבחינה אנטומית, בסיס הגולגולת כולל שלוש מדרגות – קדמית, אמצעית ואחורית ולכל אחת מהן גישות ניתוחיות משלה. הניתוחים באזור זה, ברובם הגדול, מבוצעים לצורך הסרת גידולים המערבים את בסיס הגולגולת.

מנינגיומות הם הגידולים השכיחים ביותר המערבים את בסיס הגולגולת. מנינגיומה היא גידול בקרומי המוח או בחוט השדרה. רובם המכריע של גידולים אלה הם שפירים, ורק במקרים נדירים מאוד הם ממאירים.
קרינה מייננת לגולגולת היא גורם סיכון לגידולים מסוג זה. אצל חלק מהחולים בגזזת בישראל, שטופלו בשנות ה-50 בהקרנות רנטגן, התפתחו מנינגיומות.

הביטוי הקליני של גידולים אלה תלוי במיקום בו הם מתפתחים. גידולים אלו עלולים להתיישב על העצבים המעצבבים את איברי הראש והפנים ובכך להשפיע על חוש השמיעה, הריח, הטעם, שיווי המשקל ואף לגרום לתחושות של כאב חד בפנים. לכן, תפקוד לקוי ומתמשך של אחד החושים הנ"ל, מצדיק בדיקת MRI.

אחת המנינגיומות הנפוצות היא זו הצומחת בבסיס הגולגולת הקדמי, מעל ארובות העיניים וגורמת ללחץ על עצבי הראיה. גידול כזה יתבטא בהפרעות ראיה שונות כגון ירידה בחדות הראיה, טשטוש ראיה, הפרעה בראיית צבעים והפרעה בשדה הראיה. מנינגיומה שאיננה מטופלת עלולה לגרום גם לבצקת מוחית, להתקפים של מחלת הנפילה (אפילפסיה) ולכאבי ראש עזים.

הטיפול ברוב המנינגיומות הגורמות לתסמינים הינו הסרת הגידול בניתוח. במקרים בהם הגידול קטן ואינו גורם לתסמינים, ניתן לעקוב אחר הגידול על ידי ביצוע בדיקות הדמיה תקופתיות. ניתן לטפל באמצעות הקרנות במקרים בהם הגידול ממוקם סביב אזורים בהם לא ניתן לנתח.

הניתוחים להסרת מנינגיומות בבסיס הגולגולת נעשים בגישות ניתוחיות מורכבות ומתבססים על העיקרון של הסרת חלקים של הגולגולת על מנת להגיע אל תחתית המוח ללא פגיעה במבנים העוברים באזור זה וללא פגיעה במוח עצמו.

בשני העשורים האחרונים חלה התקדמות רבה בטיפול הניתוחי באזורים אלה. התקדמות זו היא תוצאה של הבנה טובה יותר של האנטומיה הניתוחית של בסיס הגולגולת, הדמיה מדויקת המבוצעת לפני הניתוח על-ידי CT או MRI או שניהם, שיפור בטכניקות ההרדמה בניתוחים הממושכים ושיפור בטכניקות הניתוחיות עצמן הכוללות לעתים קרובות צוותים משולבים של נוירוכירורגים עם מנתחי אף אוזן גרון ופלסטיקאים.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

ניתוחים להסרת מנינגיומות בבסיס הגולגולת יבוצעו לרוב בהרדמה כללית. הגישה לאזור הגידול תבוצע לפי מיקומו בבסיס הגולגולת. הניתוחים כוללים גישות דרך האף והסינוסים הפרהנזאליים אל הבסיס הקדמי, הסרת חלקים של הגולגולת המרכיבים את ארובת העין על מנת להגיע לתהליכים באזור עצבי הראיה, גישות דרך העצם הטמפורלית (אזור הרקה) לגומה האמצעית והאחורית של בסיס הגולגולת וגישות לאזור הפורמן מגנום (החור בבסיס הגולגולת ממנו יוצא גזע המוח ונמשך כחוט השדרה).

במקרים מסוימים ניתן להגיע אל הגידול בשיטה האנדוסקופית, ללא צורך בחיתוך עצמות הגולגולת. בשיטה זאת מוחדר צינור דק וגמיש עם מצלמה ומקור אור בקצהו (אנדוסקופ) דרך חורים קיימים בגולגולת או דרך האף והסינוסים, כששדה הניתוח מוקרן על מוניטור בחדר הניתוח.

לאחר חשיפת הגידול בגישה הניתוחית שנבחרה, הוא יוסר תוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת לא לפגוע בכלי דם, עצבים ורקמת מוח בריאה באזור המנותח. במקרים מסוימים, לא ניתן להסיר את הגידול בשלמותו עקב קרבתו לכלי דם או עצבים. במקרים אלה יוסר רק חלק מהגידול.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

הרדמה כללית.

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוחים להסרת מנינגיומות בבסיס הגולגולת אינם חפים מסיכונים ומסיבוכים, שחשוב להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח.

הסיבוכים כוללים זיהום (בעיקר בקרומי המוח - מנינגיטיס), פגיעה עצבית, דליפת נוזל מוח (CSF), דימום מוחי, אוטם מוחי, חזרת הגידול (ב - 10-20 אחוזים מהמקרים בעשר שנים הראשונות שלאחר הניתוח), דלקת ריאות ודלקת בדרכי השתן.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד ותפקודי קרישה. נוסף על כך לעיתים יש לבצע א.ק.ג. וצילום חזה. לרוב יש צורך בבדיקות הדמיה כגון CT ו-MRI. כחלק מהבדיקות הטרום ניתוחיות יילקחו במקרים מסוימים ביופסיות מהגידול.

אם המטופל נוטל תרופות באופן קבוע, עליו להיוועץ ברופא המטפל. אם הוא סובל מלחץ דם גבוה או ממחלת לב, עליו לקחת את התרופות הקבועות שלו כסדרן.

אם המטופל נוטל תכשירים נוגדי קרישה (כולל אספירין, PLAVIX) או מדללי דם (כגון קומדין), עליו להפסיק נטילתם שבוע טרם הניתוח, ולהיוועץ ברופא המטפל אם יש צורך בתחליפים.

על המנותח להיות בצום מוחלט 8 שעות טרם הניתוח.

מה יקרה אחרי הניתוח?

לאחר סיום ההליך הכירורגי, שוהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. 

 

בהמשך, נשארים החולים להשגחה בטיפול נמרץ ללילה אחד ולאחר מכן מאושפזים למספר ימים נוספים במחלקה.

 

משך האשפוז תלוי בסוג הניתוח שבוצע, בגישה הניתוחית שננקטה (חיתוך עצמות גולגולת – הגישה ה"פתוחה" לעומת השיטה האנדוסקופית) ובמצבו הרפואי של המנותח טרם הניתוח.

 

לרוב, זמן ההתאוששות מהניתוח קצר יותר בניתוחים אנדוסקופיים יחסית לניתוחים ה"פתוחים".

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

אם לאחר שחרור המטופל לביתו, חום גופו עולה על 38 מעלות, או אם הוא סובל מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים – יש לדווח על כך מייד וללא דיחוי לרופא המנתח או לאחות התורנית.


במקרים בהם הגידול לא הוסר בשלמותו, ישנה אפשרות להמשך טיפול בשארית הגידול בעזרת הקרנות.

קישורים רלוונטיים באינטרנט

כניסה למערכת

שלום, אורח