מדוע מבוצעת הפעולה?
פטוזיס (צניחת עפעף) הוא השם הרפואי לתופעה של צניחת העפעף העליון. תופעה זו יכולה להופיע בעין אחת או בשתיהן. צניחת העפעף יכולה להפריע לראייה ויכולה או להוות רק בעיה קוסמטית. אנשים הסובלים מפטוזיס נוהגים להרים את הראש על מנת שיוכלו לראות את הסובב אותם וכתוצאה מכך נגרמים כאבי צוואר ובעיות הליכה, במיוחד אצל אנשים מבוגרים.
פטוזיס יכולה להיות תופעה מולדת או נרכשת (במהלך החיים). פטוזיס מולד נגרם לרוב בעקבות פגם בהתפתחות השריר המרכיב את העפעף העליון ואחראי להרמתו. פטוזיס נרכש יכול להיגרם על ידי רפיון שריר העפעף העליון (תהליך שמחמיר עם הגיל), מחלות שריר, מחלות עצבים, חבלה לעין, גידולים, סכרת, אירועים מוחיים (שבץ) ומחלות נוספות. הטיפול בפטוזיס נרכש (במבוגרים) הוא ברוב המקרים טיפול ניתוחי. רוב מקרי הפטוזיס במבוגרים נגרמים על ידי רפיון שריר העפעף העליון המתרחש עם השנים. הטיפול בפטוזיס מולד תלוי בחומרת הצניחה. במקרים חמורים, המפריעים לראיית התינוק (דבר העלול לגרום לעין עצלה ונזק בלתי הפיך לראייתו בעתיד), יש לנתח כבר בשבועות הראשונים לאחר הלידה. במקרים קלים יותר, כאשר הבעיה היא ברובה קוסמטית, ניתן לחכות מספר שנים עד לתיקון הניתוחי.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
מטרת הניתוח היא להרים את העפעף העליון ולשפר את שדה הראיה של המטופל.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
הניתוח לתיקון פטוזיס במבוגרים נעשה בהרדמה מקומית (מטפטפים טיפות הרדמה לעין המנותחת ומזריקים חומר הרדמה מקומית לעפעף), ובילדים בהרדמה כללית. ישנן מספר טכניקות לביצוע הניתוח. ההחלטה על השיטה הניתוחית תלויה בסיבה לצניחת העפעף, בחומרת הצניחה וברמת תפקוד השריר מעלה העפעף. לרוב מבוצע ניתוח בו מחברים את השריר לרקמה קשיחה של העפעף ואז העפעף חוזר לגובה תקין. במקרים של פעילות ירודה של השריר המעלה את העפעף, או במקרה של צניחה חמורה, יש לבצע קיצור ממשי של השריר, דבר הגורם להרמת העפעף. במקרים נדירים יותר, ניתן להשתיל שתל-מתלה המחבר את העפעף העליון לגבה וכך העפעף מורם על ידי הפעלת שרירי המצח. החיזוק על ידי שתל מתבצע בעזרת רקמה הנלקחת מהרגל או על ידי חומר מלאכותי אחר.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
הניתוח במבוגרים מבוצע בד"כ בהרדמה מקומית או עם טשטוש. בילדים, הניתוח מבוצע בד"כ בהרדמה כללית.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
משך הניתוח משתנה בהתאם לסוג הניתוח וסוג ההרדמה.
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
ניתוח לתיקון צניחת עפעפיים הינו לרוב ניתוח פשוט, עם אחוזי הצלחה גבוהים. עם זאת, ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם בניתוח לתיקון פטוזיס עלולים להיות סיבוכים כגון דימום מקומי, זיהום, חוסר סימטריות בין שתי העיניים, תיקון יתר או תת תיקון (סיבוכים הניתנים לרוב לתיקון פשוט). דמעת, בצקת ותחושת יובש בעין המנותחת הינם לרוב סיבוכים זמניים. במידה והניתוח מבוצע ע"י מנתח מנוסה ומיומן- הסיכון לרוב הסיבוכים הללו הוא קטן מאוד.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד ותפקודי קרישה.
- נוסף על כך לעיתים יש לבצע א.ק.ג. וצילום חזה.
- כחלק מהבדיקות הטרום ניתוחיות, בודקים את בריאות העין בכללותה, ואת חומרת הפטוזיס בפרט, ומנסים לאתר את הסיבה לצניחת העפעף.
- לעיתים יש לבצע בדיקות עצביות (נוירולוגיות). בדרך כלל מצלמים את המטופל לפני מתן כל טיפול.
- כשמדובר בילדים, הם עוברים בדיקת ראיה מיוחדת לגילוי מידת התפתחות הראיה, לפני ההחלטה על טיפול.
- במידה ואתה נוטל תרופות באופן קבוע, עליך להיוועץ ברופא המטפל. אם אתה סובל מלחץ דם גבוה או ממחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן.
- אם אתה נוטל תכשירים נוגדי קרישה ומדללי דם כגון אספירין, פלויקס או קומדין, עליך להפסיק נטילתם טרם הניתוח בהתאם להוראות המנתח, רופא המשפחה או הקרדיולוג המטפל.
- לפני ניתוח ההרדמה כללית או מקומית עם טשטוש, על המנותח להיות בצום מוחלט 6 שעות לפחות טרם הניתוח.
מה יקרה אחרי הניתוח?
ברוב המקרים במבוגרים, הניתוח אינו דורש אשפוז אלא השגחה קצרה, ולאחריה המטופל משתחרר. בילדים, הניתוח מבוצע בהרדמה כללית ולכן הם נשארים לאשפוז ל-24 שעות בד"כ.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
בימים הראשונים לאחר הניתוח יש לצפות לנפיחות, שטפי דם עוריים, קושי בסגירת העיניים, תחושת דמעת או יובש. רוב התופעות קלות וחולפות לאחר כשבוע, ולעיתים כלל לא מופיעות. לעיתים קיימת בצקת למשך עוד כשבוע-שבועיים. הטיפול הוא ע"י קומפרסים קרים ביומיים הראשונים. כבר בתום הניתוח ניתן לראות שהעפעף מורם יותר, אם כי התוצאה הסופית של הניתוח נראית בבירור רק לאחר תקופת ההחלמה. כשבוע לאחר הניתוח ניתן להסיר את התפרים החיצוניים. בילדים ניתן להשתמש בתפרים שנספגים מעצמם, ואז אין צורך להוציאם.
