איך בנויה הגולגולת בתינוקות?
הגולגולת מורכבת מעצמות שטוחות המחוברות זו לזו על ידי תפרים כך נוצרת "קופסה" סגורה המגינה על המוח. באזור החיבור בין העצמות נמצאים התפרים (Suture) ובמפגש התפרים נמצאים המרפסים (Fontanelle). (ראה ציור 1)
מעל עצמות הגולגולת נמצאת הקרקפת - שיכבה של עור ושרירים העשירה בכלי דם. מתחת לעצמות הגולגולת נמצא המוח. בין המוח והגולגולת מונחים שלושה קרומים המגינים על המוח.
כיצד גדל ראש התינוק?
אצל תינוקות התפרים אינם סגורים ומופיעים בצורת פסים משוננים של רקמת חיבור רכה. המרפסים הם אזורים גדולים יותר של קרומים בין עצמות הגולגולת. עצמות הגולגולת גדלות ומתפתחות מאזור התפרים שהוא מרכז הגדילה של הגולגולת. באופן תקין, הגדילה מתבצעת מהתפר ובניצב לו. התפרים מקבלים "דחפים" מהמוח הגדל שגורמים להם לגדול ולא להסגר, המוח הוא זה שקובע בדרך כלל את גודל הראש. תהליך הבשלה בו הופכת הרקמה הרכה לרקמת עצם קשה הוא תהליך תקין וטבעי הקורה בגיל 12-24 חודשים.
כיצד מתרחשת הפרעה במבנה הגולגולת?
כאשר תינוקות נמצאים זמן רב מדי באותה תנוחה, לדוגמה על הגב, עצמות הגולגולת הרכות יכולות ל"הדחף" ממקומם הנורמלי וליצור עוות במבנה הגולגולת. בדרך כלל נוצרת השטחה של אחד הצדדים האחורים של הראש - שטיחות ללא סגירה מוקדמת של התפרים והמרפסים. יש הטוענים שתופעה זו מתפתחת במקרים בהם קיימת אסימטרייה קלה כבר מהתקופה ברחם עקב תנוחת העובר, או לחילופין בגלל תפר אחד יותר "עצל" מהשני. מאז שנת 1992, בה הומלץ ע"י רופאי הילדים להשכיב את התינוקת על הגב, במטרה להוריד את הסיכון בתמותה מ"מוות בעריסה", מדווח על עליה במספר התינוקות עם הפרעה במבנה הגולגולת, שטיחות או מבנה לא סימטרי. בדרך כלל, נוצרת שטיחות אחורית. התינוק מעדיף לשכב על האזור השטוח, וכך ההשטחה למעשה הולכת ומתגברת עד קבלת גולגולת אסימטרית באופן ברור. צורת הגולגולת הופכת מדמוית ריבוע מעוגל למעויין (ראה ציור 2).
עם הזמן, באופן טיפוסי כל עוד התינוק נימצא רוב היום בשכיבה, מוחמר העיוות. במצבים מתקדמים העיוות גורם באופן משני גם לעוות בחלקה הקדימי של הגולגולת אך בדרך כלל במידה פחותה. מאוחר יותר, עם התפתחותו של התינוק והמעבר לישיבה ועמידה, בדרך כלל, הולך ומסתדר העיוות בעצמו. לחלק מהתינוקות, בגלל סיבוב הראש יש גם עיוות צווארי הנקרא טורטיקוליס.
מה צריך לדעת?
מדובר בבעיה שכיחה מאוד. במרבית המקרים הבעיה מסתדרת בעצמה כאשר התינוק פעיל יותר, ומתחיל לשבת ולעמוד. תהליך חזרת הגולגולת למבנה תקין הינו איטי ולוקח בין 6 ל- 12 חודשים. קל לטעות באבחנה בין שינוי במבנה הגולגולת ללא סגירת תפרים או עם סגירת תפרים (קרניוסינוסטוזיס). לכן יש להיוועץ בנוירוכירורג ילדים לשם אבחנה ודאית של הבעיה. במקרה הצורך ימליץ הנוירוכירורג על מעקב ו/או הדמיות. עיוות גולגולת ללא סגירה מוקדמת של התפרים אינו גורם בדרך כלל לבעיות נוירולוגיות. המוח מוצא את דרכו לגדול ועצמות הגולגלות חוזרות למבנה תקין עם הזמן.
מה לעשות?
• יש לדאוג להשכיב את התינוק בתנוחה שלא תפעיל לחץ נוסף על האזור השטוח.
• כאשר התינוק ער ותחת השגחה, יש להשכיבו על הבטן, בלילה ניתן להשכיבו על הצד.
• כאשר לוקחים את התינוק על הידיים יש לדאוג לתנוחה שלא תפעיל לחץ על האזור המשוטח.
• יש לגון את תנוחות הראש עבור התינוק.
• כאשר יש עיוות צווארי (טורטיקוליס) יש לפנות לטיפול פיזיוטרפי.
האם קיימים טיפולים נוספים?
ישנם מרכזים רפואיים הממליצים על טיפול בקסדה - טיפול בו מותאמת לראש התינוק קסדה. התינוק חובש את הקסדה 23 שעות ביממה. הקסדה מונעת לחץ נוסף על האזור הלחוץ הן בגלל ההגנה שהיא מספקת והן בגלל הצורה העגולה שלה שמונעת מהתינוק להניח את הראש רק על האזור המשוטח. בבית החולים לילדים "דנה-דואק", איננו ממליצים בדרך כלל על טיפול בקסדה. זאת, לאור המהלך הטבעי של התופעה, כאשר בדרך כלל הבעיה מסתדרת מעצמה, בעיקר עם שימת לב לתנוחות בהן נמצא התינוק והימנעות מהשכבה על הצד השטוח. אנו סבורים כי הטיפול בקסדה מיותר בדרך כלל וגורם לאי נוחות לתינוקות.
הספרות הרפואית חלוקה בנושא זה. כמו כן, יש לציין כי עד כה לא בוצע מחקר מסודר ומבוקר, שהשווה באופן ברור בין קבוצת תינוקות שטופלה בקסדה לבין קבוצה תואמת שלא טופלה בקסדה אלא בטיפול שמרני בלבד.
