גידולים ממאירים של השלד: כריתת ושחזור עצמות ופרקים בילדים

מדוע מבוצעת הפעולה?

בעבר, הטיפול בגידולים ממאירים ראשוניים של השלד, האופייניים בילדים ומתבגרים, היה קטיעת הגפה. בעשורים האחרונים, הגישה הטיפולית בארץ מבוססת על כירורגיה משמרת גפיים, שמשמעה כריתה של הגידול תוך שמירה על הגפה ושחזור האזור ע"י שתל קבוע.
בניגוד לטיפול במבוגרים, המבוסס על שתל בגודל קבוע, הטיפול בילדים מצריך שתל משתנה בשל פוטנציאל צמיחה, המהווה חלק טבעי מתהליך הגדילה של הילד. צמיחה של העצם מתרחשת בקצוות העצם, שם נמצאות לוחיות הצמיחה. במרבית מקרי סרטן העצמות בילדים, הגידולים נמצאים בקצוות העצם, שם מתרחשת הצמיחה – ולכן אובדת לוחית הצמיחה במהלך הניתוח להסרת הגידול. כתוצאה מכך, הגפה המנותחת תתארך פחות מאשר הגפה הנורמלית, וכך עלול להיווצר אי-שוויון באורך הגפיים במהלך הגדילה. על מנת לפתור בעיה זו, פותחו בתחילת שנות ה-80 משתלים מיוחדים בעלי כושר התארכות. משתלים אלה, היו מבוססים על מנגנונים מכאניים מסורבלים, המאפשרים ביצוע הארכת הגפה במספר סנטימטרים, בכל פעם, במסגרת ניתוח.
חסרונותיה של שיטה זו, מתבטאים בחובה לנתח את הילד בהרדמה כללית אחת למספר חודשים על פי קצב הגדילה של הילד, על מנת לחשוף את השתל ולסובב את הבורג המביא להארכתו. ככל הליך כירורגי, ההארכה הניתוחית של השתל מלווה בסיכון ובתחלואה,  לרבות הסיכון לפתח זיהומים חוזרים. יתרה מזאת, כל הארכה מחייבת טיפול פיזיותרפי ושיקומי, היות והגפה התארכה בבת אחת במספר סנטימטרים ולא באופן פיזיולוגי.
לאחרונה, פותח שתל מיוחד הנקרא NON INVASIVE EXPANDABLE PROSTHESIS. השתל החדש כולל בתוכו מנוע אלקטרומגנטי המופעל בעזרת שדה מגנטי חיצוני ומאפשר הארכה של הגפה ללא אשפוז, ניתוח, הרדמה, או תחושת כאב. הארכת השתל מתבצעת במסגרת מרפאתית – ולאחריה הילד יכול להתהלך ללא כל עזרה או תחושת כאב.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

ניתוח לכריתה של קטעי עצם ופרקים ושחזורם באמצעות משתלים מודולאריים או מתארכים מבוצע בהרדמה מלאה. בתחילת הניתוח יבוצע חתך באזור העצם או המפרק המיועד לשחזור. בהמשך תבוצע כריתה של קטע  העצם הנגוע (בעיקר בעקבות גידול סרטני). השתל יחובר לשני קצות העצם במקום חלק העצם החסר. בתום הניתוח, החתך ייתפר וייחבש.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

ככל פעולה פולשנית, גם ניתוח לכריתה של קטעי עצם ופרקים ושחזורם באמצעות משתלים מודולאריים או מתארכים איננו חף מסיכונים ומסיבוכים, שחשוב מאוד להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצועו. הסיכונים המרכזיים בניתוח זה כוללים: דימום, זיהום, פגיעה עצבית, תזוזה של השתל וצורך בניתוח נוסף.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

• לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד ותפקודי קרישה. נוסף על כך יש לבצע א.ק.ג. וצילום חזה. יתכן ויהיה צורך בבדיקות הדמיה נוספות לפי החלטת המנתח ולפי הסיבה לביצוע הניתוח. 
  
• במידה ואתה נוטל תרופות באופן קבוע, עליך להיוועץ ברופא המטפל. אם אתה סובל מלחץ דם גבוה או ממחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן.
  
• אם המנותח נוטל תכשירים נוגדי קרישה (כולל אספירין, פלויקס) או מדללי דם (כגון קומדין), עליו להפסיק נטילתם שבוע טרם הניתוח ולהיוועץ ברופא המטפל אם יש צורך בתחליפים.
  
• על המנותח להיות בצום מוחלט 8 שעות טרם הניתוח.
  
  

מה יקרה אחרי הניתוח?

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

אם לאחר שחרור המטופל לביתו חום גופו עולה על 38 מעלות, או אם הוא סובל מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים – יש לדווח על כך מייד וללא דיחוי לרופא המנתח או לאחות התורנית. לאחר השחרור מבית החולים, יזדקק הילד לפיזיותרפיה למשך מספר שבועות. במקרים מסוימים, כאשר הניתוח בוצע בעקבות גידול סרטני, יש צורך בטיפול כימותרפי משלים.
במהלך השנים, ולפי קצב גדילת הילד, יש צורך במספר ביקורים במרפאה בהם תבוצע הארכה של השתל בעזרת חשיפת הגפה לשדה מגנטי חיצוני. הפעולה אינה חודרנית, לוקחת מספר דקות בלבד, ואינה כרוכה בכאב או אי נוחות משמעותית לילד. בתום כל פעולת הארכה של השתל, משוחרר הילד מיידית לביתו כשהוא מתהלך ללא צורך בעזרה.