מדוע מבוצעת הפעולה?
שתן מופרש מגוף האדם דרך צינורית השופכה. אם קיימת חסימה של חריץ השופכה, הטלת השתן אינה אפשרית, והשתן מצטבר בתוך הגוף. הצטברות השתן בגוף, ללא יכולת הפרשה נאותה, עלולה לגרום לזיהומים קשים, הצטלקות של הכליות, פגיעה ברקמת הכליה, ואף להחמיר עד כדי אי ספיקת כליות.
ניתוח לתיקון היצרות השופכה והרחבתה ("מיאטוטומי" או Meatotomy, בשפה המקצועית) הוא הליך שמטרתו הרחבת חריץ השופכה. ניתוח זה מבוצע בתינוקות וילדים שעברו ברית מילה, ושבעקבותיה, חלק מחריץ השופכה שלהם נסגר. התופעה מתרחשת אצל כ- 5%-10% מהתינוקות שעוברים ברית מילה.
עד לביצוע הברית מכוסים כיפת הפין וחריץ השופכה על ידי העורלה. אולם, כחלק מתהליך הברית, כיפת הפין וחריץ השופכה נחשפים לאוויר. חשיפת כיפת הפין וחיכוכה בחיתולו של התינוק עלולה לגרום להצרת חריץ השופכה ולסגירתו, בדומה לתהליך הגלדה של פצע. עקב כך, התינוק מסוגל להשתין אך ורק כלפי מעלה (ולא באופן תקין), ופעולת הטלת השתן עלולה להיות מלווה בכאב ובתחושת צריבה קשה. במידה והחסימה אף משמעותית יותר, עלול להיווצר מצב בו השתן מצטבר ואינו מופרש כיאות, עד כדי התפתחות זיהום וסיבוכים נלווים.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
מדובר בהליך קצר ופשוט יחסית. לאחר החלמת התינוק, אופן הטלת השתן משתפר בצורה משמעותית, וההשתנה הופכת נטולת כאב או צריבה, בדיוק כמו אצל כל ילד בריא אחר. פתרון הבעיה מונע לחלוטין את הסכנה בזיהום ונזק כלייתי. יחד עם זאת, בתקופה שלאחר הפעולה הורי התינוק צריכים להקפיד על שמירת חריץ השופכה פתוח באמצעות החדרת משחה לתוך הפתח, מאחר וללא טיפול נאות והקפדה יתרה, החריץ עלול להיסגר שוב.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
ניתוח לתיקון היצרות השופכה והרחבתה הוא הליך שמבוצע בדרך כלל בתינוקות, ולכן יבוצע בהרדמה כללית. לפיכך, במשך הניתוח כולו, ישקע התינוק בשינה עמוקה, לא יחוש כל כאב, ולא יהיה מודע כלל למצבו. סמוך לתחילת הניתוח יחובר התינוק לאינפוזיה, דרכה יזליף המרדים חומרי הרגעה וההרדמה. הורי התינוק יוכלו להכנס עמו לחדר הניתוח, ולשהות סמוך למיטתו עד לתחילת השפעת חומרי ההרדמה. מדובר בפעולה פשוטה וקצרה, במהלכה מבצע המנתח חתך קטן בקצה צינורית השופכה בכדי לפתוח את החסימה. בסיום הפעולה מוחדרת משחה לתוך הפתח והילד יכול להשתין ספונטנית דרכו.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
כללית
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
10-5 דקות.
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
על אף שמדובר בהליך פשוט יחסית, חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך ניתוח להרחבת השופכה, ובפרט שמדובר בניתוח בתינוקות. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי. לפי דיווחים בספרות הרפואית, שיעור הסיבוכים הכירורגים הוא כ- 1-2%, וכולל דימום, זיהום, חיתוך יתר של השופכה. לניתוח שיעור הצלחה של למעלה מ- 95%. בעקבות הניתוח, מתאפשרת הטלת השתן תקינה.
הרדמה אינה חפה מסיכונים גם כן. סיכוני ההרדמה הכללית כוללים חנק וחסימה של נתיב האוויר, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק, ואף פגיעה בשיניים או במיתרי הקול בעקבות החדרת צינורות לקנה הנשימה. אצל חלק מהמנותחים תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה. יש לציין כי סיכון זה אינו משמעותי עבור מטופל שנותח בעבר בהרדמה כללית.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- לפני ביצוע הניתוח, יש לבצע בדיקת דם ושתן.
- יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.חשוב לציין את ההיסטוריה הרפואית של הילד, ולהתייחס גם לכל בעיה רפואית במשפחה, ובפרט אם ידועה אלרגיה לחומרי הרדמה, לתרופות, או אלרגיות אחרות.
- תינוקות וילדים יכולים לצרוך חלב אם, פורמולה או חלב עד 6 שעות לפני מועד הניתוח, ומים בלבד עד 3 שעות לפני הניתוח.
- 3 שעות לפני הניתוח עצמו, על הילד להיות בצום מוחלט.
מה יקרה אחרי הניתוח?
בסיום הניתוח, יפסיק המרדים את מתן חומרי ההרדמה, ויעיר את התינוק. לאחר שיתעורר, יועבר התינוק להתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה. מומלץ כי הורי התינוק יצטרפו לשהותו במחלקת ההתאוששות. ההתאוששות וההחלמה מהניתוח היא לרוב קצרה ומהירה, בדומה להתאוששות לאחר ברית המילה. מרבית התינוקות ישוחררו לביתם עוד ביום הניתוח.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
מרבית התינוקות ישוחררו לביתם עוד באותו יום. במקרים מסוימים, יתכן אשפוז למשך לילה אחד. התינוק ישוב לשגרה בתוך מספר ימים. חשוב להקפיד על ניקיון מרבי של איזור הפין והשופכה באמצעות רחצה יומיומית במים ובסבון (רצוי כפעמיים ביום). יש לוודא כי התינוק שותה ומטיל שתן לעתים תכופות, כדי למנוע זיהום בדרכי השתן. ההורים צריכים להקפיד לשמור על חריץ השופכה פתוח באמצעות רחיצות תכופות של התינוק והחדרת מישחת סינטומיצין לקצה השופכה כדי למנוע סתימה חוזרת. ההורים יונחו כיצד לבצע פעולה זו על ידי המנתח. כחודש לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח במרפאת המחלקה.
בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך ברור.
