מדוע מבוצעת הפעולה?
עצם הלסת העליונה נקראת מקסילה (Maxilla), והיא יוצרת את החלק הקדמי של גג הפה, הקירות הצדדיים של חלל האף וחלק מקרקעית גומחות העיניים. בנוסף, היא מסייעת לעצב את צורת הלחי, האף וארובות העיניים. כאשר אזור העצמות והרקמות של הלסת העליונה נגועים בסרטן, ניתן לבצע ניתוח לכריתת הגידול הנקרא מקסילקטומי (Maxillectomy). קיימות שלוש דרגות לניתוח לכריתת הגידול, התלויות בגודל המחלה ובשלב שבו היא מצוייה: כריתה חלקית של עצם הלסת העליונה, המקסילה (Partial/Hemi-Maxillectomy); כריתה מלאה (total Maxillectomy); וכריתה נרחבת (רדיקלית) באם הסרטן התפשט לאזורים נוספים קרובים (Extended/radical Maxillectomy). בדומה לסוגי סרטן רבים, אבחון מוקדם של סרטן הלסת העליונה ישפר את סיכויי ההחלמה ויקל על הטיפול. ניתן לטפל בסרטן מסוג זה בניתוח להסרת הגידול, בקרינה ובכימותרפיה.
לעתים יותאם לחולה אחד מהטיפולים הללו ולעיתים יוחלט על שילוב של כמה מהם. הרופא יתאים את הטיפול על פי: סוג הסרטן, שלב הסרטן (האם ישנן גרורות והיכן הן), דרגת הסרטן (על פי בדיקה של תאי הסרטן תחת המיקרוסקופ) מעורבות רקמות שכנות ובריאותו הכללית של החולה. לעתים תינתן לחולה האפשרות לבחירה מבין מספר אפשרויות טיפול והצוות המומחה יסייע למטופל לבחור בטיפול המתאים לו ביותר.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
מטרת הניתוח לכריתת גידולי הלסת העליונה הינו הסרת כל הגידול הסרטני שיוביל לבדו או בשילוב עם טיפול בקרינה או כימותרפיה לריפוי מלא של המחלה וזאת תוך שחזור ושימור מלא ככל האפשר של תפקוד חלל הפה (לעיסה, בליעה, דיבור ונשימה) חלל האף ושמירה על האסתטיות של הפנים.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
ניתוחים לכריתה חלקית, מלאה או נרחבת של עצם הלסת העליונה הם ניתוחים גדולים ומורכבים המצריכים צוות מגוון יחסית של מנתחים ומטפלים בזמן ניתוח ואחריו הכולל: כירורג ראש וצוואר (מנתח אף אוזן גרון), פרוסטודנט (מומחה לשיקום חלל פה ושיניים), רופא פה ולסת , מנתח פלסטי, אונקולוג, דיאטנית, קלינאית תקשורת. המטופל יעבור את הניתוח בהרדמה מלאה. קיימות שתי אפשרויות לביצוע החתך הניתוחי על מנת לגשת לאזור הגידול. הרופא המנתח יכול לבצע חתך בעור לאורך הקו הצידי של האף החל מאזור זווית העין ועד לקצה התחתון של האף והשפה העליונה.
האפשרות השנייה היא שהמנתח יבצע חתך בתוך חלל הפה, תחת השפה העליונה, ובכך תמנע צלקת על הפנים. לאחר מכן יוסרו כל הרקמות הנגועות בסרטן, דבר שיותיר חלל פתוח באזור החיך הקשה והרך כלומר בחלק העליון של חלל הפה. המנתח ימלא את החלל שנוצר בעזרת רקמות עצם, (שיאפשרו מאוחר יותר השתלת שיניים), או שריר ועור שיילקחו מאזור אחר בגוף המנותח (למשל הירך או הבטן).
אפשרות נוספת היא שרופא שיניים המומחה לשיקום הפה יצור מבנה מלאכותי (פרוטזה או Prosthesis או Obturator) בכדי למלא את החלל שנוצר או שיצור פרוטזה עם שיניים שתולות שתוצמד לעצם הלסת החדשה (נתנת להסרה וניקוי). חשוב למלא את החלל שנוצר בכדי למנוע מעבר נוזלים ומזון דרך האף, למנוע זיהומים, להקטין פגיעה ביכולת הדיבור והנשימה. בשלב האחרון של הניתוח יתפרו את החתך העורי בפנים ובחלל הפה. במקרה שהגידול הסרטני שלח גרורות לבלוטות הלימפה בצוואר יבוצע ניתוח להסרת חלק או כל הבלוטות באזור הצוואר הנקרא כריתה צווארית (Neck Dissection). לעיתים הגידול מפושט לאזורים חיוניים סמוכים כגון ארובת העין, בסיס הגולגולת, לוע האף או הלוע התחתון. יש לטפל בגידול הראשוני ובהתפשטותו וכן בשחזור הלסת באותו הניתוח אך לפעמים יבוצע השחזור בשלב מאוחר יותר.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
הרדמה כללית
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
תלוי בהיקף הניתוח ובאמצעי השחזור. כעיקרון ניתוח ללא שחזור מסובך מסתיים לאחר כ-3-4 שעות, בעוד שניתוח עם שחזור מורכב יכול להסתיים לאחר 7-8 שעות ויותר.
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
מועד האבחון הראשוני הינו קריטי לסיכויי הריפוי של מחלת הסרטן. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם וללא חדירה לרקמות הסמוכות או שליחת גרורות אזוריות (לצוואר) או מרוחקות (לאברים אחרים בגוף), סיכויי ההחלמה טובים ביותר. לפי נתונים סטטיסטיים סיכויי ההחלמה יורדים ב-50% במקרים של מחלה מתקדמת כאשר קיימת חדירה לרקמות הסמוכות או קיים פיזור לבלוטות לימפה אזוריות בצוואר או לאזורים מרוחקים יותר בגוף, וזאת למרות מתן טיפולים מתאימים.
ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח לכריתת גידולי חלל הפה אינו חף מסיכונים, ומסיבוכים, שחשוב להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח. וכדי להפחית את הסיכונים ככל הניתן, חשוב לתת לרופא המנתח ולרופא המרדים את מקסימום האינפורמציה הרפואית והאישית על המטופל – כך יותאם הטיפול המיטבי. הסיבוכים הכירורגיים הינם נדירים וכוללים, בין היתר, פגיעה באיברים סמוכים כגון ארובת העין, דימום, זיהום, היווצרות קרישי דם ופגיעה עצבית. הפגיעה העצבית יכולה לכלול הפרעה בתחושה בלחי או בהנעת השפה העליונה בצד המנותח.
בנוסף, יתכנו סיבוכים הקשורים לתפקוד חלל הפה והאף העלולים להשפיע על יכולתו של החולה לדבר, לאכול, לבלוע ולשתות או לנשום דרך האף. החולה יעבור שיקום צמוד ואינטנסיבי על מנת לשפר ככל הניתן את פעולות החיים היומיומיות הללו. למרות השיקום האינטנסיבי עדיין יתכן אנפוף (דיבור אפי).
קיים גם סיכוי לדמע מוגבר הנובע מהבצקת בעקבות הניתוח, אולם ככל שהבצקת יורדת תחלוף הבעיה מאליה. באם צינורית הדמע נכרתת בשל היותה מעורבת על ידי הגידול יבצע רופא ארובות ניתוח קטן להשתלת צינורית חדשה. בשל הקרבה של העין לחתך הניתוח יתכנו שינויים בראיה כמו למשל ראיה כפולה. לרוב הבעיה נובעת בשל הבצקת הניתוחית והינה זמנית. שינויים קבועים בראיה הינם נדירים ביותר.
סיכוני ההרדמה הכללית כוללים: חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בערכי לחץ הדם והדופק ונזק לשיניים או למיתרי הקול כתוצאה מהחדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- המחלה מאובחנת תוך בדיקה קפדנית של חלל הפה, האף והצוואר בעזרת ציוד אופטי מתקדם ועל פי תוצאות צילומים של הלסתות, CT ו/או MRI של הראש והצוואר ובמקרים אחרים PET/CT. בהמשך יש לבצע ביופסיה של הרקמה הנגועה.
- יש להביא סיכום רפואי מרופא המשפחה המטפל, הכולל אבחנות ותרופות שהחולה נוטל.
- בדיקות דם: ספירה, ביוכימיה ותפקודי קרישה, א.ק.ג וצילום חזה.
- יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולה לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
- כל מסמך רפואי רלוונטי אחר.
מה יקרה אחרי הניתוח?
לאחר סיום ההליך הכירורגי שוהה המטופל במחלקת ההתאוששות, כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. לאחר הניתוח החולה יהיה מחובר לאינפוזיה, נקזים לאזור הפצע הניתוחי, צינור הזנה לקיבה המוחדר דרך האף או דרך פתח בבטן (זמן החיבור להזנה תלוי בהיקף הניתוח שהחולה עבר). לעיתים נחיר אחד או שניהם יהיו חבושים ואז הנשימה תתבצע דרך הפה. הכאב מהניתוח יחלוף לרוב בתוך כשבוע, ויינתנו משכחי כאב בהתאמה לכל מטופל.
זמן האשפוז צפוי להיות בין 5 ימים ל- 14 יום כתלות בגודל הניתוח שבוצע. במהלך כל השהות תינתן למטופל תמיכה על ידי צוות נרחב של רופאים, אחיות, תזונאים, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים ומטפלים בבעיות דיבור ובליעה. כיום או יומיים לאחר הניתוח יסייעו האחיות למטופל לשבת על כסא. רוב הצינוריות יוצאו לאחר 3 עד 7 ימים. לאחר החלמת הפצע, תיבדק יכולת הבליעה של החולה ואם היא תמצא תקינה יוכל החולה בהדרגה להגדיל את כמות השתייה ואח"כ להתחיל לאכול ארוחות קלות של מרק או ג'לי בתחילה. במקביל תוקטן כמות ההזנה דרך הצינורית. במקרים של איבוד משקל רב התזונאים ימליצו על צריכת משקאות עתירי קלוריות להגעה למשקל הרצוי. כאשר המטופל סובל מחוסר חישה של אזור הפה לאחר הניתוח יש להיזהר מצריכת משקאות או מזונות חמים. ניתן להתקלח כל עוד לא מסירים את התחבושות, וניתן לצחצח שיניים במברשת רכה. שטיפות אף מומלצות לאחר הסרת התחבושות מהנחיריים. לאחר כ-10 ימים יוסרו התפרים או הקליפסים (אם המצב הרפואי של החולה מאפשר זאת הוא ישתחרר לביתו עם התפרים ויחזור להוצאתם). אם החלל שנוצר בלוע שוחזר באמצעות שתל עצמי (כלומר רק מה שנקלחה מגוף החולה) הוא יהיה מאוד עדין ויש לדאוג להחלמת האזור, מניעת זיהומים על ידי מתן אנטיביוטיקה, ובדיקות תכופות בכדי לוודא שהאזור מקבל אספקת דם תקינה. במקרים שבוצע שיחזור החלל בלסת העליונה על ידי שתל עצמי יהיה לחולה פצע ניתוחי נוסף באזור שממנו נלקח השתל. תתכן בעיית שמיעה בשל הנפיחות מהניתוח והיא לרוב זמנית ותחלוף כאשר הנפיחות תרד. בעיות ראיה יתכנו באם הגידול שהוסר היה קרוב או עירב את ארובת העין.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
- משך זמן ההתאוששות תלוי בהיקף הניתוח והוא אינדיבידואלי לכל מטופל.
- אם חום גוף המטופל עולה על 38 מעלות, אם מתגלה קושי בנשימה או כאב בבליעה, אם הנפיחות מתפתחת עם הזמן במקום לרדת, אם מופיע כאב שלא ניתן לטיפול במשכחי כאב או אם החולה סובל מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים – יש לדווח על כך מייד וללא דיחוי לרופא המנתח או לאחות.
- בתקופה הראשונה לאחר השחרור מבית החולים ימשיך המטופל לצרוך משחכי כאב ואנטיביוטיקה.
- בשבועיים הראשונים לאחר הניתוח יש להימנע מהרמת משאות כבדים, התכופפות או כל מאמץ גופני אחר.
- אם המטופל נותח גם ברגלו לצורך תרומת רקמה עצמית, הכאב בזמן ההליכה יחלוף לאחר כחודש. חשוב לא להפעיל מאמץ על האזור התורם בכדי למנוע התפתחות של בקע במרום.
- אם חוש הריח נפגע בעקבות הניתוח הוא צפוי להתאושש לאחר כ-3 חודשים, אולם אם חוש הריח לפני הניתוח היה מופחת יתכן שיהיה איבוד תמידי של חוש הריח.
- כאשר המטופל סובל מחוסר תחושה באף, לחי, שפה עליונה או חניכיים תחזור התחושה לרוב לאחר מספר שבועות, אך לעיתים ידרשו כמה חודשים לחזרת החישה באזורים ולעיתים נדירות חוסר החישה יישאר קבוע. (באם העצב התחושתי הוקרב בשל היותו מעורב על ידי הגידול).
- לאחר סיום הטיפולים, חשוב שהמטופל יהיה במעקב תקופתי (לרוב התדירות היא תחילה כל 6 שבועות ואח"כ פעם בשנה ולמשך 10 שנים), על-מנת לוודא שמחלת הסרטן לא חוזרת או מתפתחת במקום אחר.
- במקרה שהמטופל חש בסימפטומים חדשים בין הביקורות, עליו לדווח על כך לרופא המטפל ללא דיחוי.
