ניתוח לכריתת כיס המרה

מדוע מבוצעת הפעולה?

כיס המרה ממוקם מתחת לצידו הימני של הכבד, בקו הפטמה הימנית, תחת קשת הצלעות. זהו איבר דמוי אגס שתפקידו העיקרי הוא אגירת נוזל המרה שמיוצר בכבד. לאחר ארוחה, המרה משתחררת מכיס המרה ועוברת דרך צינורית אל התריסריון, במטרה לסייע בעיכול המזון בכלל, ושומנים בפרט. במרבית מחלות כיס המרה מעורבות אבנים בדרכי המרה, שנוצרות בתהליכי גיבוש של מלחי מרה וכולסטרול הן בכיס המרה עצמו, והן בדרכי המרה. חסימה של כיס המרה על ידי האבנים תתבטא בנפיחות של כיס המרה, כאבי בטן קשים, דלקת, הקאה, וחום. חסימה של צינור המרה הראשי עלולה לגרום לחסימה של הכבד, ולהתפתחות צהבת. כ- 10%-20% מכלל האוכלוסייה יפתחו אבנים במרה במהלך חייהם, אולם רק חלק קטן מהם יפתחו סיבוכים שיצריכו התערבות כירורגית. 
אבנים במרה יאובחנו בדרך כלל במהלך בדיקת אולטרה סאונד, ובמרבית המקרים, יחייבו קבלת טיפול, מאחר והתופעה אינה חולפת מאליה. הטיפול המקובל במטופלים הסובלים מכאבים הנגרמים כתוצאה מאבנים בכיס המרה (עוית המרירה), ולחולים שסובלים מדלקת בכיס המרה, הינו ניתוח לכריתת כיס המרה במהלך הימים הראשונים לאחר הופעת הדלקת או מספר שבועות לאחר שוך הדלקת. בעקבות ניתוח זה, נוזל המרה זורם ישירות מהכבד אל התריסריון, ולכן פעולת העיכול נשמרת ואינה נפגעת. ניתוח לפרוסקופי לכריתה של כיס המרה הוא כיום אחד הניתוחים השכיחים ביותר בתחום הכירורגיה הכללית, וסיכויי הצלחתו גבוהים במיוחד.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
ניתוח לכריתת כיס המרה מבוצע בשיטה לפרוסקופית, בהרדמה כללית, שמשמעותה כי המטופל ישן שינה עמוקה, אינו חש כל כאב, ואינו מודע כלל למצבו. סמוך למועד תחילת הניתוח יחובר המטופל לאינפוזיה דרכה יזליף המרדים חומרי הרגעה על מנת להפחית את תחושת החרדה של המטופל. בעבר היה נהוג לבצע ניתוח זה בגישה פתוחה, שחייבה את פתיחת הבטן. 
בתחילת הניתוח הלפרוסקופי, יבצע המנתח 2-3 חתכים קטנים בבטן, דרכם יוכנסו כלי הניתוח. הלפרוסקופ, שבקצהו מצלמה, יוחדר דרך חתך נוסף באזור הטבור. במהלך הניתוח, ניתן לצפות באזור המנותח על גבי צג בחדר הניתוח. על מנת להקל את הגישה אל אזור כיס המרה, ינפח המנתח את הבטן בעזרת גז פחמן דו חמצני. כיס המרה ינותק מאספקת הדם, ויכרת. במידה ואיתר המנתח אבנים בדרכי המרה, הוא יוכל להחדיר כלים מתאימים דרך הלפרוסקופ על מנת לרסק את האבנים ולהוציא אותן מחוץ לגופו של המטופל.  בסיום הניתוח, החתכים יתפרו או יודבקו, ויחבשו. 
על אף היתרונות שבשיטה הלפרוסקופית, שכוללים חתכים קטנים יותר ולכן פחות צלקות ופחות כאב לאחר הניתוח, וכן זמן אשפוז והתאוששות קצרים יותר, הניתוח אינו מתאים לכל מקרה או לכל מטופל. מטופלים שמנים במיוחד, וכן מטופלים שסבלו בעבר ממקרי הדבקויות באזור האגן (בעקבות מחלה, ניתוחים קודמים או זיהום), אינם מתאימים לשיטה זו. 
במקרים מסוימים, במהלך הניתוח הלפרוסקופי עלול להיווצר צורך לעבור לניתוח בגישה פתוחה, שמשמעותו חתך גדול יותר. בדומה לכריתה בלפרוסקופיה, כיס המרה ינותק מאספקת הדם, ויכרת. לאחר מכן, יתפור המנתח את החתך (או שיהדק אותו בסיכות) והאזור יחבש. ההחלטה על מעבר לניתוח בגישה פתוחה תתקבל במהלך הניתוח, בהתאם לשיקוליו של המנתח, ולמצב בפועל, (למשל אם נגרם דימום מסיבי, או אם קיים קושי להגיע אל כיס המרה באמצעים הלפרוסקופים).

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
כללית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
½1-1 שעות.

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך ניתוח לכריתת כיס המרה. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי. הסיבוכים הכירורגים בניתוח זה כוללים זיהום, דימום, פגיעה באברים סמוכים בחלל הבטן ומערכת העיכול, בעיות לבביות, ודלקת ראות. במקרים נדירים, עלולה הפגיעה באברים לחייב ניתוח נוסף, לצורך תיקון הנזק. לאחר הניתוח עלול המטופל לסבול מכאב בחתכי הניתוח ובאזור הכתפיים, עקב לחץ הגז על הסרעפת. כאב זה יחלוף תוך שעות עד ימים. 
הרדמה אינה חפה מסיכונים גם כן. סיכוני ההרדמה הכללית כוללים חנק וחסימה של נתיב האוויר, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק, ואף פגיעה בשיניים או במיתרי הקול בעקבות החדרת צינורות לקנה הנשימה. אצל חלק מהמנותחים תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה. יש לציין כי סיכון זה אינו משמעותי עבור מטופל שנותח בעבר בהרדמה כללית. לניתוח זה סיכויי הצלחה של כ-95%.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

• יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
  
• בחלק מהמקרים ידרש המטופל לבצע בדיקות דימות לפני קבלת ההחלטה על הניתוח כגון בדיקת אולטרה סאונד או סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת).
  
• יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
  
• מעל גיל 40, חובה להבצע ולהביא א.ק.ג.
  
• אם הינך מעשן במשך שנים רבות או סובל ממחלות אחרות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60  - יש להצטייד גם בצילום חזה. מאחר ועישון סיגריות מגדיל את הסיכון לסיבוכי ההרדמה והניתוח יש להמנע לחלוטין מעישון במשך כ- 3 שבועות לפחות לפני ואחרי כל ניתוח.
  
• יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
  
• שבוע לפני  מועד הניתוח עליך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). יש להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים לתרופות אלו.
  
• ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מלא שכולל מים, החל מ-6 שעות לפני מועד תחילת הניתוח. מומלץ להימנע אף מלעיסת מסטיק ומעישון.  לפני הכניסה לחדר הניתוח חובה להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי.
  
• במידה ולמטופל שערות באזור שמיועד לניתוח, הן יגולחו על ידי איש צוות של בית החולים. מומלץ להתקלח לאחר הגילוח, על מנת לאפשר סטריליות מקסימלית של האזור.
  
  

מה יקרה אחרי הניתוח?
בסיום הפעולה יועבר המטופל להתאוששות של כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. בהמשך, יועבר המטופל למחלקה. במחלקה יסייעו לו לרדת מהמיטה ולשבת בכורסה. מרבית המטופלים ישוחררו לביתם ביום שלמחרת הניתוח. במידת הצורך, יוצעו למטופל אמצעי שיכוך כאבים.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
ניתן לשוב לשגרה תוך כשבועיים לאחר הניתוח. כשבועיים לאחר הפעולה מומלץ להמנע מפעילות פיזית מאומצת. במידה והמטופל סובל מתשישות או סחרחורת, מומלץ שימנע מנהיגה. יש להקפיד לשמור את אזור החתכים יבש ונקי. כשבועיים לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת ולהוצאת תפרים אצל המנתח במרפאת המחלקה. בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך ברור.

קישורים רלוונטיים באינטרנט
מחלות כיס המרה
http://www.medicinenet.com/cholecystectomy/article.htm