ארטרוסקופיה של הברך

(Knee Arthroscopy)

יחידה

אורתופדיה - חטיבה

רפואת ספורט

התמחות

פגיעות ספורט כירורגיה ארטרוסקופית

ניתוח לאבחון/טיפול מחלות במפרק הברך

מדוע מבוצעת הפעולה?

מפרק הברך מחבר בין החלק העליון של עצם השוק לבין החלק התחתון של עצם הירך. חלקי המפרק השונים כוללים: סחוס וגידים המחברים בין עצם השוק לעצם הירך, ומאפשרים את כיפוף הברך. פיקת הברך ("פאטלה") - מכסה את החיבור ונעה מעלה ומטה במהלך כיפוף הברך, וכן קרום גמיש המכסה את כל הברך - מסייע בכיפוף הברך.


לסחוס שבין העצמות תפקיד חשוב כבולם זעזועים. בעת הליכה, קפיצה או ריצה, נספגים כוחות הפגיעה בקרקע  על ידי הסחוס. כאשר קיים הרס של הסחוס, נוצר חיכוך בין העצמות, דבר המוביל לשחיקתן ולכאבים עזים, המגבילים את התנועה.


ישנן כמה סיבות המובילות להרס הסחוס: חבלה, דלקת מפרקים ("אוסתיאוארתריטיס") הנגרמת כתוצאה משחיקת הסחוס או ממחלה אוטואימונית, שבה הגוף תוקף את הסחוס והמפרק עצמו.


תופעת שחיקת סחוסים הינה שכיחה ביותר, וקרוב ל- 80% מהאוכלוסייה יסבלו משחיקה מסוימת בסחוס במפרק כלשהו בגוף עד גיל 65. הטיפול התרופתי שניתן יכול רק לשכך את הכאבים, והוא אינו יכול לסייע בריפוי הסחוס או לבלום את תהליך שחיקתו.


מקרים שבהם מומלץ לבצע ניתוח לאבחון מחלות במפרק הברך כוללים, בדרך כלל:


קרעים במיניסקוס – הסחוס המצוי בחלל מפרק הברך (לתיקונו או הוצאתו); קרע או נזק לרצועות הפנימיות שמחברות בין שתי העצמות  anterior cruciate ligament - ACL) או ה- (posterior cruciate ligament - PCL); דלקת או נזק בפנים המפרק – בסינוביום (synovium) ; חוסר תאום בפיקת הברך – מיקום של פיקת הברך שלא במקומה הטבעי; הימצאות של שברי סחוס או עצם קטנים במפרק הברך; והסרה של ציסטה (Baker's cyst) מאחורי הברך.


ניתוח לאבחון מחלות המפרק יאפשר לרופא לדעת באיזה טיפול לנקוט, האם נדרש טיפול תרופתי או שאין מנוס מהחלפת המפרק או חלקו.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

הניתוח מצליח כמעט בכל המקרים ומתאפשרת בחינת מחלות המפרק, על מנת לאבחן ולהחליט על דרכי טיפול נכונות.


ההחלמה מלאה, חלקית או העדר החלמה, מניתוח לאבחון מחלות מפרק הברך, תלוי בסוג הבעיה שניתוח האבחון בדק או טיפל בה.


בעיות כגון קרע במיניסקוס, שברי סחוס או נוכחות ציסטה ניתנים לטיפול בקלות, וחולים רבים מחלימים במהירות ויכולים להישאר פעילים לאחר ניתוחים אלו. אולם, לאחר ניתוחים מסובכים יותר הכוללים, תיקונים ובניה בתוך מפרק הברך, ההתאוששות תהיה איטית יותר ועלולה להמשך עד כשנה.


במקרים שהחולה סובל מדלקת פרקים במפרק הברך, הוא עדיין יסבול מדלקת הפרקים לאחר הניתוח לתיקון נזקים אחרים בברך.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

במהלך ניתוח לאבחון מפרק הברך, יבצע המנתח 2  חתכים קטנים בקדמת מפרק הברך. דרך אחד החתכים, יזרים המנתח לתוך הברך מים פיזיולוגיים (מי מלח מאוזנים – saline) על מנת לפתוח את מרחב מפרק הברך. ויחדיר המנתח צינורית קטנה, המכילה מצלמה זעירה - צנתר. המצלמה מחוברת למסך בחדר הניתוח דרכו עוקב המנתח וכל הצוות הפועל בחדר הניתוח אחר מהלך הניתוח (לעיתים יכול גם המטופל לצפות בניתוח אם ירצה בכך).


בחתך השני יוחדרו מכשירי ניתוח זעירים לתוך הברך.


 בשלב הבא יבחן המנתח את המפרק ויתור אחר בעיות (כל סימן לפגיעה במפרק, בין אם בעצמות, בסחוס, בקרום המקיף את המפרק או ברצועות הצולבות).  בסיום הניתוח מוציא המנתח את המים הפיזיולוגיים מהברך, תופר את החתכים וחובש את הברך. לעיתים נלקחות תמונות במהלך הניתוח לצורך תיעוד הבעיה ופתרונה.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

בד"כ ההרדמה המבוצעת הינה כללית למעט מקרים בהם ישנה התווית נגד.


בהרדמה אזורית (אפידורלית או ספינאלית), המטופל נשאר בהכרה מלאה לאורך כל ההליך. חומרים מאלחשים ונוגדי כאב המוזרקים אל הגב, דרך חוליות עמוד השדרה המותני. גורמים לכך שהמטופל לא לחוש כל כאב באזור.


במידה והניתוח נערך בהרדמה מלאה, משמעות הדברים: במשך כל זמן הניתוח המטופל איננו חש כאב, ומרדים מומחה מנטר את מצבו הגופני בכל רגע ורגע, כדי לוודא שהוא ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים, והוא אינו חש דבר ממהלך הניתוח. ההרדמה ניתנת לרוב באמצעות זריקה, שמוחדרת אל שקית האינפוזיה של המטופל. כמה עשרות שניות לאחריה המטופל חווה תחושה של ערפול הכרה, ולאחר מכן שוקע בשינה.


לאחר שמסתיים החלק הכירורגי של הניתוח ואחרי שרופא מומחה תופר את איזור החתך, מעיר המרדים את המטופל, באמצעות הפסקת מתן חומרי האילחוש. אחרי ההתעוררות מועבר המנותח אל מחלקת ההתאוששות כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

כ-30 עד 60 דקות

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח ארתרוסקופיה של הברך איננו חף מסיכונים ומסיבוכים, שחשוב מאוד להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח.


כדי להפחית אותם ככל הניתן, חשוב לתת לרופא המנתח ולרופא המרדים את מקסימום האינפורמציה הרפואית והאישית על המטופל – כך שהם יידעו להתאים לו את הטיפול המיטבי ולשים לב במיוחד לנקודות רגישות ובעייתיות אצלו.


הסיבוכים הכירורגיים התוך ניתוחים מתרחשים ב-1-2% מהמקרים, וכוללים דימום לתוך מפרק הברך, נזק לסחוס, מיניסקוס או לרצועות בברך, קרישי דם ברגליים, פגיעה בכלי דם או עצבים, זיהום במפרק הברך או התקשחות הברך. עם זאת, נזק קבוע הוא נדיר ביותר במהלך ניתוח ארתרוסקופיה, מאחר מבוצעים חתכים קטנים ומעטים בברך.


סיכוני ההרדמה כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בערכי לחץ הדם והדופק ונזק לשיניים או למיתרי הקול כתוצאה מהחדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה, אולם סיכון זה אינו קיים אצל מטופל שכבר עבר ניתוח בהרדמה כללית.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

סיכום רפואי מרופא המשפחה המטפל, הכולל אבחנות ותרופות שאת/ה לוקח/ת.


עד גיל 40 במידה ובריא(ה) אין צורך בבדיקות


בדיקות דם: ספירה וביוכימיה ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.


מעל גיל 40 חובה להביא א.ק.ג


אם הינך מעשן/ת שנים רבות או עם מחלות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60  - יש להצטייד גם בצילום חזה ו-א.ק.ג.


יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולה לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').  

 
כל מסמך רפואי רלוונטי אחר.


ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו. טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי, ומומלץ להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון (או לחילופין, להפחית את מספר הסיגריות, ככל שניתן).


אם יש למטופל שערות באיזור הניתוח – הן תגולחנה על ידי איש צוות של בית החולים.. ממש לפני הניתוח יחובר המטופל לאינפוזיה, ואליה יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה, שיסייעו לו להפחית תחושות של חרדה.

מה יקרה אחרי הניתוח?

לאחר סיום ההליך הכירורגי שוהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. יינתנו משחכי כאב על פי הצורך. ההתאוששות מניתוח ארתרוסקופיה היא מהירה ולרוב, יוכל המטופל ללכת בכוחות עצמו לאחר מספר שעות. בשלשת ימים הראשונים ייעזר בקביים להורדת עומס מהגפה- הליכה עם נשיאת משקל חלקית ולאחר מכן דריכה מלאה.  ברוב המקרים ישתחרר המטופל לביתו באותו היום או ביום למחרת הניתוח.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

בדרך כלל בניתוחי מניסקוס יוכל המטופל לחזור לפעילות מלאה בתוך חודש עד חודש וחצי.


במקרים אחרים (פגיעות סחוס) ינתנו הוראות מדויקות מפורטות על ידי הרופא המנתח או רופא מהצוות .


המטופל יהיה בקשר קבוע עם רופאו על מנת לבחון את ההחלמה מהניתוח וקביעת המשך טיפול תוך כשבועיים עד שלושה לאחר הניתוח. חשוב שהמטופל יספר לרופא על תחושותיו, על בעיות רפואיות חדשות שצצו אצלו ועל הרגשתו באופן כללי. אם חום גופו עולה על 38 מעלות או אם הוא סובל מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים – יש לדווח על כך מייד וללא דיחוי לרופא המנתח או לאחות התורנית.

 

ניתן להיות במעקב צמוד ע"י "בקרה רפואית ביתית", מעקב שנעשה דרך האינטרנט.


הרופא ימסור למטופל תכנית תרגילים אותם יהיה עליו לבצע

קישורים רלוונטיים באינטרנט

כניסה למערכת

שלום, אורח