בדיקת גסטרוסקופיה

(Gastroscopy)

יחידה

אנדוסקופיה פולשנית (גסטרו)

התמחות

אנדוסקופיה אבחנתית וטיפולית של מערכת העיכול

גסטרוסקופיה – בדיקה של מערכת העיכול העליונה

 

 

מדוע מבוצעת הפעולה?

גסטרוסקופיה היא אחת הבדיקות הנפוצות והשגרתיות ברפואה, והיא מבוצעת לצורך אבחון וטיפול במחלות של מערכת העיכול העליונה (הכוללת את הוושט, הקיבה והתריסריון). בדיקת הגסטרוסקופיה מאפשרת הסתכלות ישירה אל איברי מערכת העיכול, ומכאן שמה (גסטרו – עיכול, סקופיה – מבט).


פרט לצפייה בפרטי הפרטים של מערכת העיכול העליונה של הנבדק, ניתן לבצע באמצעות בדיקת הגסטרוסקופיה שורה של פעולות באזור, כמו זיהוי גידולים בשלב מוקדם, נטילת דגימת רקמה (ביופסיה), עצירת דימום, שליפת גופים זרים והרחבת הצרויות. זהו אחד היתרונות הגדולים של הבדיקה, ההופך אותה מכלי דיאגנוסטי (אבחוני) בלבד – לכלי טיפולי של ממש.


את בדיקת הגסטרוסקופיה מבצע רופא גסטרואנטרולוג (מומחה במחלות דרכי העיכול) באמצעות החדרת אנדוסקופ אל פיו של הנבדק. האנדסקופ הוא צינור דק וגמיש, בעובי של אצבע, הכולל מצלמת וידאו זעירה בקצהו.


במהלך הבדיקה צופה הרופא במסך טלוויזיה הנמצא בחדר הבדיקה, עליו הוא רואה את צילומי הווידאו של מערכת העיכול של הנבדק, בהגדלה ניכרת, המאפשרת לו לאתר פתולוגיות ושינויים קטנים ברקמות.


ההתוויות המרכזיות לביצוע הבדיקה כוללות:


• כאבים , תחושת אי נוחות או מלאות ברום הבטן.

 
• בחילות או הקאות.


• תחושת כאב או קושי בבליעה.


• צרבת ממושכת או כאב חזה ממקור לא ידוע.


• אנמיה (חוסר דם).


• איבוד התיאבון ו/או ירידה במשקל שאינן מוסברים.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

בדיקת גסטרוסקופיה מבוצעת תוך שימוש בסדציה (טשטוש), המאפשרת לנבדק לעבור אותה במינימום של אי-נעימות. זריקת הטשטוש ניתנת לווריד, לפני תחילת הבדיקה, ולאחריה מתבקש הנבדק לשכב על צידו השמאלי.


בראשית הבדיקה יותז חומר מאלחש אל הלוע – על מנת להפחית כל תחושה של אי נעימות במקום. לאחר שהחומר יתחיל להשפיע, יחדיר הרופא הבודק בעדינות אנדוסקופ (מעין צינור ארוך וגמיש, עם מקור תאורה ומצלמה בקצהו) אל פיו של הנבדק. החדרת המכשיר אינה כרוכה בכאב ולא מפריעה לנשימה.


לאחר מכן, יתקדם הרופא דרך הלוע אל הוושט ומשם לקיבה ולתריסריון. ההתקדמות אורכת כמה דקות ומתבצעת באיטיות, כדי שלא לפספס אפילו קטע קטן אחד, שעלול לכלול ממצאים פתולוגיים. בכל זמן הבדיקה מביט הגסטרואנטרולוג במסך טלוויזיה, שאליו משודרת תמונת מערכת העיכול העליונה, בהגדלה ניכרת.


פרט לאבחון וצפייה, בדיקת הגסטרוסקופיה מאפשרת גם לנקוט בשורה של פעולות: היה ומצא הרופא ממצאים חשודים, הוא יכול ליטול מהם דגימת רקמה (ביופסיה), שתעבור ניתוח היסטולוגי במעבדת ביה"ח; ניתן לסלק גופים זרים שנמצאים במקום; ולעצור דימומים שהתפתחו באזור.


במכון למחלות דרכי העיכול והכבד של המרכז הרפואי תל אביב, אנו משתמשים בטכנולוגיה ובציוד החדישים ביותר בתחום, הנחשבים ל"מילה האחרונה" של הגסטרואנטרולוגיה בעולם.


טכניקות משוכללות אלו כוללות: קולונוסקופיית HD בהפרדה גבוהה (High Definition Colonoscopy), המשמשת לאיתור נגעים שטוחים ושינויים מזעריים ברקמות; כרומואנדוסקופיה (Chromoendoscopy), הכוללת שימוש בצבע ביולוגי, ומשמשת לאבחון ושט בארט; ו- Confocal Laser Endomicroscopy, שעושה שימוש בקרן לייזר המאפשרת לראות את הרקמה בהגדלה של פי 1,000, ומשמשת אף היא לאבחון של ושט בארט.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

בדיקת גסטרוסקופיה מבוצעת בסדציה (טשטוש, conscious sedation), הניתן בזריקה אל הווריד. הסדציה פועלת במהירות, ומקנה למטופל תחושה של ישנוניות, המונעת ממנו לחוש כאב או אי נעימות במהלך הבדיקה.


מקצת החולים מתארים את הבדיקה כ"קצת לא נעימה" – אך רובם ישנים בזמן הפעולה, בזמן השימוש בחומרי הטשטוש. ברוב המכריע של המקרים יספיק טשטוש לביצוע הבדיקה, אולם במקרה של מטופל חרד במיוחד, ניתן לבצע את הבדיקה גם בהרדמה כללית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

10 דקות בממוצע.

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

בדיקת הגסטרוסקופיה נחשבת לבדיקה בטוחה ומהימנה, עם פרופיל סיכונים נמוך ואחוזי הצלחה (סקירת מערכת העיכול העליונה וגילוי ממצאים חשודים) שמתקרבים ל-100%.


במכון למחלות דרכי העיכול והכבד של המרכז הרפואי תל אביב אנו מבצעים בהצלחה יותר מ-5,000 בדיקות גסטרוסקופיה מדי שנה.


חרף בטיחותה, וככל פעולה פולשנית, גם בדיקת גסטרוסקופיה כרוכה בסיכונים – אם כי חשוב לדעת שהם נדירים. סיבוכים אלו כוללים: דימום קל שנעצר באופן ספונטני מאזור נטילת הביופסיה; נזק לשיניים או למיתרי הקול; וניקוב של הקיבה, הוושט או המעי.


התנקבות של המעי (פרפורציה) או של הקיבה הוא מצב חרום שעלול לסכן חיים, ודורש אבחון מהיר והתערבות ניתוחית דחופה.

איך להתכונן לבדיקה?

• אם מתוכננת כריתת פוליפ, עליך להביא את תוצאות ספירת הדם ותפקודי הקרישה (PT, PTT) שבוצעו

  לקראת הבדיקה.


• עליך להביא עמך מסמכים או תוצאות בדיקות קודמות, במידה והם נמצאים בידך.


• שלושה ימים טרם הבדיקה יש להפסיק נטילת תרופות המכילות ברזל, ביסמוט או פחם. במידה והינך נוטל

  תרופות באופן קבוע, יש להיוועץ ברופא המטפל אם להפסיקן.


• אם אתה סובל מלחץ דם גבוה או מחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן.


• לחולי סוכרת אסור להזריק אינסולין או ליטול תרופות לטיפול בסוכרת בבוקר הבדיקה, אך יש להביא את

  האינסולין עימם. יש להביא גם אוכל לארוחה לאחר הבדיקה.


• אם הינך נוטל תכשירים נוגדי קרישה (כולל אספירין, פלויקס), עלייך להיוועץ ברופא המטפל.


• עליך לבוא לבדיקה עם מלווה. עקב מתן תרופות העלולות לפגוע בערנות אסורה הנהיגה ברכב ביום

  הבדיקה.


• עליך להישאר בצום 8 שעות קודם הבדיקה. ניתן לשתות מים צלולים עד כשעתיים טרם הבדיקה.

מה יקרה אחרי הבדיקה?

בגמר הבדיקה תנוח בחדר ההתאוששות עד לגמר השפעת התרופות שקיבלת. המלווה יוכל לשהות לצידך. כאשר תחלוף השפעת ההרדמה של הפה והלוע, בד"כ - 30 דקות לאחר סיום הבדיקה, ובאישור הרופא, תוכל לשתות שתייה פושרת, ולאחר מכן לאכול ארוחה קלה.


תתכן תחושה של נפיחות בבטן כתוצאה מהחדרת אוויר בזמן הבדיקה, תחושה שתיעלם מעצמה זמן קצר לאחר הבדיקה. לעיתים תיוותר אי-נוחות קלה בלוע. אי נוחות זו חולפת מעצמה.


לפני שחרורך, ימסור לך הרופא את תוצאות הבדיקה והוראות להמשך טיפול או מעקב. תוצאות ביופסיה (במידה ונלקחו) יימסרו לך לאחר כשבועיים.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

• אסור  לנהוג לאחר הבדיקה במשך כ-8 שעות, עקב השפעה מאוחרת של חומרי הטשטוש.


• אסור לאכול ולשתות עד שתחושת האלחוש המקומי שניתן במהלך הפעולה חולפת.


• תחושה כללית רעה מאוד, הקאה דמית, כאבי בטן עזים וסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים מחייבים

  פנייה דחופה לחדר המיון עם מכתב סיכום הבדיקה, כדי לשלול אפשרות נדירה אך מוכרת של התנקבות

  המעי (פרפורציה) – מצב חרום שעלול לסכן חיים, ודורש התערבות ניתוחית דחופה.


• ניתן לחזור לפעילות מלאה כבר ביום ביצוע הפעולה ורק לאחר שהשפעת חומרי הטשטוש שניתנו במהלך

  הפעולה חלפה לגמרי.

קישורים רלוונטיים באינטרנט

כניסה למערכת

שלום, אורח