ציסטוסקופיה אבחנתית - בדיקה של שלפוחית השתן

(Cystoscopy Diagnostic)

מדוע מבוצעת הפעולה?

ציסטוסקופיה אבחנתית היא בדיקה שמאפשרת הסתכלות לתוך צינורית השופכה ושלפוחית השתן, במטרה לאבחן מצבי מחלה והפרעות אחרות בערכת השתן והמין, ובכלל זה, גידולים (ממאירים ושפירים) דלקות חוזרות בדרכי השתן, צריבה במתן שתן וכן המטוריה (הופעת דם בשתן).


הבדיקה מבוצעת על ידי החדרת  ציסטוסקופ, שהוא מכשיר קשיח או גמיש שבתוכו טלסקופ, באמצעותו  ניתן לסקור את כיס השתן והשופכה ודרכו ניתן להעביר מכשירים וצנתרים שונים לצורך פעולות אבחון וטיפול כמו: לקיחת ביופסיות, כריתת גידולים, הוצאת אבנים, קרישי דם ועוד. כמו כן ניתן להעביר דרכו צנתרים שונים לצורך פעולות איבחון וטיפול בשופכנים ובכליות.


ההתוויות העיקריות לביצוע בדיקה פולשנית זו הן: חשד לגידול, מעקב לאחר כריתה וטיפול בגידול כיס השתן, שתן דמי, או צריבה בזמן הטלת שתן.


במידה ובמהלך הבדיקה רואה הרופא אזורים בשלפוחית שחשודים כממאירים, יהיה צורך לבצע בשלב הבא ציסטוסקופיה וביופסיה (דגימת רקמה), על מנת לבחון את הרקמה החשודה תחת מיקרוסקופ.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

בעקבות הבדיקה ניתן יהיה להגיע לאבחנה מדויקת של הבעיה שבגללה בוצעה הבדיקה ולהתאים את הטיפול . לעיתים ניתן כבר במהלך הפעולה לבצע טיפולים שונים כמו הרחבת שופכה, הוצאת וצריבת גידולים קטנים והוצאת אבנים משלפוחית השתן.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

לפני הבדיקה הנבדק מתבקש לקרוא דף הסבר על הבדיקה ולחתום על הסכמה לביצוע הבדיקה. הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הגב. ותבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית בלבד, על ידי מריחת חומר מאלחש בשם לידוקאין בשופכה (אצל גברים, בקצה הפין, ואצל נשים בפתח הנרתיק).


השפעת  פעולת החומר המאלחש היא מיידית, ומונעת אי נוחות או כאב של המטופל במהלך הפעולה, שנותר בהכרה מלאה לאורך כל הפעולה.


הבדיקה אורכת מספר דקות בלבד. במידה והמטופל חש ברמות גבוהות של חרדה, ניתן לבצע את הבדיקה תחת סדציה (חומר טשטוש) בהזרקה דרך הווריד, בהרדמה אזורית (אפידורלית) או בהרדמה מלאה.


הציסטוסקופ הוא צינור גמיש שמכיל סיבים אופטיים ועדשות מיוחדות, שמזכיר מבנה של טלסקופ. במקרים מסויימים יבחר הרופא לבצע את הפעולה עם מכשיר קשיח שדרכו ניתן להעביר מכשירים לשם ביצוע ביופסיה, צריבת אזור מדמם  או להוציא אבנים וצנתרים פנימיים.


על מנת לאפשר החדרה קלה של הציסטוסקופ, ישכב המטופל על גבו כשרגליו מפוסקות מעט וברכיו מכופפות. הציסטוסקופ יוחדר דרך פתח השופכה, ודרכו, כלפי מעלה, לכיוון שלפוחית השתן.


הרופא עוקב אחר התקדמות הציסטוסקופ בהסתכלות על גבי מסך או ישירות דרך המכשיר, תוך בחינה קפדנית של הדופן הפנימית של השופכה ושל שלפוחית השתן. תוך כדי הבדיקה, ימלא הרופא את שלפוחית השתן בתמיסה סטרילית במטרה למתוח את דפנות השלפוחית, כדי לאפשר התבוננות טובה יותר בכל אזורי הדופן.


אם במהלך הבדיקה אבחן הרופא גידול או אבן בדרכי השתן שמפריעים לזרימת השתן, הוא יוכל במהלכה, בהתאם למצב, לנצל את הבדיקה לצורך הסרה של האבן או הגידול.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

הרדמה מקומית

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

10-15 דקות

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

על אף שמדובר בהליך פשוט יחסית, ועל פי רב חסר סיכונים, חשוב להיות ערים לסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך ציסטוסקופיה או כתוצאה ממנה.


תופעות הלוואי העיקריות של הבדיקה עלולות לכלול כאב, אי נוחות, צריבה ותכיפות בהטלת שתן ושתן דמי. תופעות אלה זמניות וברוב המקרים חולפות תוך כ- 24 שעות.


סיבוכים אפשריים במהלך ציסטוסקופיה כוללים זיהום בדרכי השתן ו/או המין מלווה בחום, צמרמורת ודימום שיצריכו אשפוז. סיבוכים נוספים, אם כי נדירים, כוללים היצרות השופכה, שתצריך התערבות כירורגית בהרדמה לצורך הרחבה ותיקון.  במקרים נדירים עלולים להיווצר קרישי דם ולגרום חסימה של היכולת לתת שתן.

איך להתכונן לבדיקת הציסטוסקופיה ?

אין צורך בהכנה מיוחדת ואין צורך בצום. לפני הבדיקה יש לשתות כמות מרובה של מים ונוזלים, על מנת שאפשר יהיה במידת הצורך לקחת תרבית שתן לאבחון זיהומים תוך כדי הבדיקה. על פי רב נדרשת בדיקת תרבית שתן לפני ביצוע הציסטוסקופיה.

מה יקרה אחרי הניתוח?

ניתן לחזור במהירות לשגרה לאחר הבדיקה, ובכלל זה אכילה ושתייה רגילים לחלוטין.

ומה יקרה לאחר הבדיקה?

לאחר הבדיקה המטופל עלול  לחוש צורך לתת שתן באופן תכוף. תחושה זו נגרמת עקב כיווץ לא רצוני של שלפוחית השתן לאחר הציסטוסקופיה, ובמרבית המקרים, תחלוף תוך מספר ימים.


תופעה שכיחה נוספת היא צריבה במתן שתן יום עד יומיים לאחר הבדיקה. אם הוצאו אבן או גידול, יתכן כי יופיע דם בשתן. על מנת למנוע התפתחות זיהום בדרכי השתן, חלק מהמטופלים יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע.


חשוב להקפיד על שתיה מרובה והטלת שתן לעתים תכופות, כדי למנוע זיהום בדרכי השתן.


מכל מקום, חשוב לפנות לאורולוג בכל מקרה של שינוי משמעותי בהרגשה, נוכחות בלתי פוסקת של דם בשתן או צריבה שלא עוברת. אי מתן שתן במשך יותר מ-4-5 שעות בימים שלאחר הבדיקה, עלול להצביע על אפשרות נדירה של חסימת שתן – ומחייב פנייה דחופה אל האורולוג המנתח, רופא המשפחה או המחלקה לרפואה דחופה (חדר המיון).


בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות, כמות דם משמעותית בשתן, צריבה שאינה פוסקת, ובעיקר במקרה של חוסר יכולת לתת שתן לאחר הבדיקה, יש לפנות למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן, מאחר והדבר עלול להצביע על חסימת שתן, שמחייבת טיפול רפואי דחוף. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך בירור.

קישורים רלוונטיים באינטרנט

כניסה למערכת

שלום, אורח