צנתור לטיפול במפרצת מוחית

מדוע מבוצעת הפעולה?

מפרצת מוחית (CEREBRAL ANEURYSM) היא תופעה, אשר במסגרתה מתרחשת התרחבות חולנית של כלי הדם במוח, העלולה לגרום לדימום, לתחלואה ובמקרים מסוימים אף למוות. הגורמים למפרצת מוחית כוללים בין היתר פגיעה מולדת בדופן כלי הדם, מחלות גנטיות מסוימות המלוות בין היתר במפרצות מוחיות, יתר לחץ דם, זיהומים מוחיים, גידולים מוחיים, טרשת עורקים וחבלות ראש.
הסימפטומים המובילים לגילוי מפרצת הם לרוב דימום תוך גולגולתי, ולעתים אף פרכוסים, תסחיפים, לחץ על עצבים, כאבי ראש וכאבי עיניים. על-מנת להתאים את הטיפול המיטבי, מסווגת המפרצת לפי סוג, מיקום, גודל וצורה.
עד אמצע שנות ה-90, ב-95% מהמקרים הטיפול במפרצת מוחית היה באמצעות ניתוח פתוח. כיום, למעלה מ-8% 95% מהמפרצות במוסדנו מטופלות בגישה אנדו-וסקולרית (מתוך כלי הדם, בצינתור), ללא כל צורך בפתיחת הגולגולת, כאשר ההליך נועד למנוע כניסת דם למפרצת, וזאת באמצעות מילוי החלל שנפער בסלילי פלטיניום / +סטנטים תוך-מוחיים. 
בשנים האחרונות, בחלק מהמקרים, הסגירה נעשית באמצעות / flow diverters – שהינו דמוי-סטנט, המאפשר סגירת מפרצות מורכבות וגדולות ללא צורך בתוספת סלילים – ברוב המקרים.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

סגירת וניטרול המפרצת המוחית ועל ידי כך שיפור בסימפטומים (אם היו) והפחתת הסיכון להתפוצצות המפרצת ובעקבות כך הפחתת הסיכון לדמם תוך מוחי העלול לסכן את חיי החולה.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

תיקון אנדו-וסקולרי של מפרצת מוחית מבוצע בהרדמה כללית. הטיפול נעשה בחדר צנתורים, תוך שימוש באמצעי הדמיה של כלי הדם. במהלך הניתוח יוחדר צנתר דרך עורק במפשעה דרכו יוזרק חומר ניגוד אשר יזוהה על ידי שיקוף רנטגן (פלואורוסקופיה). בעזרת הזרקת חומר הניגוד, ניתן "להדגיש" את כלי הדם המוחיים ולזהות את המפרצת, את מיקומה, את גודל הפתח המחבר אותה לעורק המזין ופרטים חשובים נוספים. לאחר מכן, מכניסים קטטר זעיר (עד לחלל המפרצת), דרכו מוחדרים סלילי פלטיניום בגדלים ובאורכים שונים. סלילי הפלטיניום מונעים מעבר דם אל המפרצת, יוצרים קריש דם באזור ובכך הורסים את המפרצת. לאחר הנחת הסליל במקומו, הצנתר יוצא מאזור המפשעה.
בחלק מהמקרים, בהם פתח המפרצת גדול, ניתן היום להסתייע בסטנט ייחודי למוח, כדי לאפשר סגירה טובה יותר של המפרצת וכן במקרים בהם ההפרעה מורכבת יותר, מוכנס flow diverter, ברוב המקרים יאפשר ריפוי ובנייה מחדש של הדופן החולה, והעלמת המפרצת.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

הרדמה כללית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

1-3- שעות

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח אנדו-וסקולרי לתיקון מפרצת מוחית אינו חף מסיכונים ומסיבוכים, שחשוב מאוד להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח. הסיבוכים כוללים דימום מאזור החדרת הצנתר במפשעה, זיהום, פגיעה בכלי דם מוחיים ודימום והתכווצות של הסליל ופתיחה מחדש של המפרצת. אי ספיקת כליות עלולה להיווצר כתוצאה מהזרקת הצבע בעיקר למטופלים אשר סובלים ממחלת כליות כרונית. שיעורי התחלואה בטיפול הם כ-4%, ושיעוריהתמותה מטיפול זה, קטנים מ-1/2% ., כשמדובר בסגירת מפרצת שדיממה, ואחוזי התמותה הם כ-1%. במקרים של מפרצות לא מדממות, שיעורי התחלואה והתמותה נמוכים יותר. אחוזי ההצלחה של הניתוח לטווח ארוך מוערכים במעל 85 אחוז ללא צורך בטיפול נוסף.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

• אבחון מפרצת מוחית מתבצע בד"כ בעזרת בדיקות הדמיה טומוגרפיה ממוחשבת (CTA) או MRI ואנגיאוגרפיה (הדגמת כלי דם בעזרת חומר ניגוד המוזרק לוריד).
  
• לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד ותפקודי קרישה. נוסף על כך יש לבצע א.ק.ג. וצילום חזה בהתאם לגיל. 
  
• במידה ואתה נוטל תרופות באופן קבוע, עליך להיוועץ ברופא המטפל. אם אתה סובל מלחץ דם גבוה או ממחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן. 
  
• אם אתה נוטל תכשירים נוגדי קרישה (כולל אספירין, פלויקס) או מדללי דם (כגון קומדין), עליך להתייעץ עם צוות היחידה לגבי המשך נטילתם. במידה שמתוכנן טיפול עם סטנט או flow diverter, תצטרך לקבל טיפול בנוגדי קרישה מספר ימים לפני הגעתך לטיפול.
  
• עליך להישאר בצום מוחלט 6 שעות לפני הניתוח.

מה יקרה אחרי הניתוח?

לאחר סיום ההליך הכירורגי, שוהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתח. ברוב המקרים, לאחר מכן הוא מועבר למחלקה או ליחידת הטפול הנמרץ שבמחלקה. המנותח יתבקש לשכב במיטה למשך מספר שעות על מנת למנוע דימום מאזור המפשעה. שחרור מבית החולים אפשרי לרוב בטווח של יום עד 5 ימים – בהתאם למהלך הקליני ולסוג המפרצת ממנה סבל המטופל (מפרצת מדממת או לא).

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

יש להימנע ממאמץ גופני והרמת משאות כבדים בימים הראשונים שלאחר הניתוח. ניתן להגביר את הפעילות בהדרגה עד חזרה לפעילות מלאה לאחר כ-4-6 שבועות מיום הניתוח – במטופלים שהמפרצת שלהם דיממה. במקרים שלא היתה מפרצת מדממת, החזרה לשגרה היא תוך שבוע ימים.
אם לאחר שחרור המטופל לביתו, חום גופו עולה על 38 מעלות, או אם הוא סובל מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים – יש לדווח על כך מייד וללא דיחוי לרופא המנתח או לאחות התורנית.

קישורים רלוונטיים באינטרנט

http://www.radiologyinfo.org/en/info.cfm?pg=dc-embol

http://emedicine.medscape.com/article/252142-overview