ברונכוסקופיה

מדוע מבוצעת הפעולה?

ברונכוסקופיה היא בדיקה המאפשרת הסתכלות בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות (הריאות, דרכי הנשימה, מיתרי הקול והסימפונות). הבדיקה מתבצעת באמצעות החדרת מכשיר שבקצהו מורכבות מצלמה ותאורה (ברונכוסקופ) לתוך דרכי הנשימה דרך האף או הפה. הרופא צופה במהלך הבדיקה על גבי מסך.
ניתן לבצע את הבדיקה באמצעות ברונכוסקופ גמיש, תחת טשטוש בלבד, או באמצעות ברונכוסקופ קשיח, בהרדמה כללית. סוג הברונכוסקופ ייקבע בהתאם למטרת הבדיקה. מרבית הברונכוסקופיות שמבוצעות כיום, מבוצעות באמצעות ברונכוסקופ  גמיש, ותחת טשטוש בלבד.
הסתכלות בדרכי הנשימה חיונית במספר מצבים, בהם יש לאבחן ולטפל בבעיות בדרכי הנשימה, כגון דימום, קוצר נשימה, שיעול כרוני, זיהומים שונים, גידולי ריאה ודרכי אוויר ומחלות ריאה דלקתיות. כמו כן, משתמשים בה לצורך אבחנה של בעיות, שהודגמו קודם לכן בבדיקות הדמיה שונות (צילום חזה, CT וכו'), המצריכים בירור מעמיק יותר.
הבדיקה מאפשרת תוך כדי הסתכלות גם ביצוע שטיפות, המשמשות לאבחנת זיהומים שונים (דלקת ריאות חיידקית, שחפת), וכן לקיחת ביופסיות מהרקמה ומקשריות לימפה באזור, המשמשות לאבחנת התפשטות גידולי ריאה ומחלות דלקתיות של הריאה.
חשוב לציין, כי על אף שלא ניתן להסתכל ישירות ברקמת הריאה עצמה במהלך הבדיקה, קיימת אפשרות לקחת ביופסיה (דגימת רקמה) ריאתית , לבדיקה פתולוגית במעבדה. בברונכוסקופיה ניתן גם לטפל באמצעות לייזר במצבים עם חסימת מעבר האויר לריאות  כגון הצרויות של  קנה הנשימה או גידולים חוסמים ולבצע הכנסת תומכן לדרכי הנשימה במידת הצורך. סיבה נוספת לביצוע ברונכוסקופיה היא במצב חירום, לצורך מציאת ושליפת גוף זר, אשר עלול לחסום את דרכי האוויר, או איתור וטיפול בדימום שעלול לגרום להצפת הריאות וחנק.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

לרוב הבדיקה מבוצעת כאשר הנבדק שוכב על גבו, אולם לעתים תתבצע בישיבה. לפני החדרת הצינורית הרופא ייתן לנבדק חומר לטשטוש דרך הווריד ויפזר חומר הרדמה מקומי בתרסיס אל תוך חלל האף והגרון, על מנת להפחית תחושת אי נוחות בעת החדרת הצינורית.
תרסיס האלחוש (שמכיל לידוקאין) יפוזר לאפו ולבסיס גרונו של המטופל, כדי למנוע גירוי ושיעול, ולדכא את רפלקס ההקאה. ברונכוסקופיה גמישה אינה גורמת כאב למטופל, אך כרוכה באי נוחות וברצון להשתעל או להקיא. עם תחילת השפעת החומר המאלחש, צינור גמיש (ברונכוסקופ) יוחדר בעדינות אל תוך האף או אל תוך הפה. הצינורית תעבור בדרכה בחלל הפה או האף, הלרינקס (פתח הקנה), דרך מיתרי הקול, אל הקנה התחתון ועד לריאות. החדרת הצינורית מלווה לרוב בתחושת אי נעימות קלה, בייחוד כאשר היא עוברת במעברים הצרים של דרכי הנשימה, אולם לא אמורה להכאיב (רוב החולים ישנים במהלך הבדיקה). במידה ונדרש, יילקחו דרך הצינורית דגימות רקמה וכיח, ויישלחו לבדיקה מיקרוסקופית. במידה ונמצא גוף זר, הבודק ינסה להוציאו בעזרת מלקחיים קטנים העוברים דרך הצינורית.
בהתאם לצרכים האבחנתיים, ניתן לקחת דגימה במהלך הבדיקה, במספר שיטות:

1. שטיפה – דרך הברונכוסקופ יזריק הרופא תמיסת סליין (מי מלח) אל האזור ממנו דרושה הדגימה, והנוזל ישאב חזרה. תהליך זה יבוצע מספר פעמים. הנוזל ישלח לבדיקה מעבדתית. 
   
2. הברשה - דרך הברונכוסקופ יחדיר הרופא מברשת עדינה באמצעותה הוא יבריש את דרכי הנשימה. פעולת ההברשה גורמת לניתוק של תאים, שישלחו לבדיקה.
   
3. שאיפה באמצעות מחט (needle aspiration) – מחט עדינה מוחדרת אל מחוץ לדפנות דרכי הנשימה, על מנת לאסוף דגימה. דגימה זו תשלח לבדיקה מעבדתית.
   
4. ביופסיה באמצעות מלקחיים – אם אובחן גוש או גידול בדרכי הנשימה או בריאה, יחדיר הרופא מלקחיים מתאימים דרך הברונכוסקופ, על מנת ללקט דגימת רקמה מהממצא החשוד, ולשלוח אותו לבדיקה פתולוגית במעבדה.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

הפעולה מבוצעת לרוב  לאחר מתן חומר מטשטש וחומר מאלחש (נוגד כאב). במקרים חריגים וכשנעשית הבדיקה בחדר ניתוח, ייתכן שתבוצע בהרדמה כללית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

רבע שעה עד שעה , בהתאם למטרת הבדיקה והפרוצדורות המבוצעות במהלכה.

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך בדיקת ברונכוסקופיה, אם כי ככלל, מדובר בבדיקה בטוחה, שכרוכה בשיעור סיבוכים נמוך. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את הרופא המבצע לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי.
הסיבוכים שיתכנו בעקבות הבדיקה כוללים דימום, זיהום, פגיעה במיתרי הקול, ירידה באספקת החמצן לרקמות, פגיעה באספקת החמצן ללב, דימום מאזור הביופסיה, ניקוב של הריאה (מה שיכול לגרום לדלף אויר ממנה והצטברותו מסביב לרקמת הריאה; חזה אויר – פנאומוטורקס) ופגיעה בשיניים (בעיקר אם הבדיקה בוצעה בעזרת ברונכוסקופ קשיח).
הרדמה כללית, במידה ותידרש, אינה חפה מסיכונים גם כן. סיכוני ההרדמה הכללית כוללים חנק וחסימה של נתיב האוויר, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק, ואף פגיעה בשיניים או במיתרי הקול בעקבות החדרת צינורות לקנה הנשימה. אצל חלק מהמטופלים תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה. יש לציין כי סיכון זה אינו משמעותי עבור מטופל שנותח בעבר בהרדמה כללית.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

• עליך להביא את תוצאות ספירת הדם ותפקודי הקרישה (PT, PTT) אם התבקשת לבצע אותם לקראת הבדיקה.  
  
• אם ביצעת צילומי רנטגן או CT בעבר, עליך להביא אותם עמך ביום הבדיקה. נא להביא את הצילומים עצמם, ולא רק את התשובה הכתובה.
  
• במידה ואתה נוטל תרופות באופן קבוע , עליך להיוועץ ברופא המטפל. אם אתה סובל מלחץ דם גבוה או ממחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן.
  
• לחולי סוכרת: אסור להזריק אינסולין בבוקר הבדיקה, אך יש להביא את האינסולין עימך. יש להביא גם אוכל לארוחה לאחר הבדיקה.
  
• אם אתה נוטל תכשירים נוגדי קרישה (כולל אספירין, פלויקס) או מדללי דם (כגון קלקסאן או  קומדין), עליך להיוועץ ברופא המבצע את הבדיקה אם להפסיק את הטיפול ולקבל הנחיות מדויקות כמה ימים לפני הבדיקה לבצע הפסקה.
  
• עליך לבוא לבדיקה עם מלווה. עקב מתן תרופות העלולות לפגום בערנות אסורה הנהיגה ברכב ביום הבדיקה.
  
• עליך להישאר בצום 6 שעות קודם הבדיקה.
  
• יתכן שתקבל לפני הבדיקה אינהלציה של חומר לאלחוש או להרחבת דרכי אויר.

מה יקרה אחרי הבדיקה?

• בגמר הבדיקה תנוח ותישאר במעקב בחדר אישפוז יום במכון ריאות כדי לוודא את גמר השפעת התרופות שקיבלת. סביר שתזדקק לחבוש מסיכה עם חמצן למשך כשעה אחרי הבדיקה, לפי ניטור ריכוז החמצן המבוצע באופן שגרתי. ייתכן ותחוש כאבים או קשיי נשימה ועל כך יש לעדכן את האחות. במידת הצורך, יינתנו תרופות משככות כאב.
  
• בהתאם לסוג הבדיקה שעברת והפרוצדורות שנערכו במהלכה, יתכן שתישלח לביצוע צילום חזה כשעה אחרי הבדיקה. לאחר שתתעורר ומצבך יאפשר זאת, תשוחרר לביתך בלוויית אדם בוגר.
  
• לפני שתתחיל לאכול או לשתות, יש לוודא כי תחושת הנימול בפה ובלוע חלפו. זה יקרה כשעה עד כשעתיים מסיום הבדיקה. אחרת, מזון או נוזל עלולים לחדור לקנה הנשימה ולגרום לחנק. תתבקש להימנע ממזון או שתיה חמים.
  
• לפני שחרורך, ימסור לך הרופא את תוצאות הבדיקה והוראות להמשך טיפול או מעקב.  תוצאות ביופסיה (במידה ונלקחו) יימסרו לך לאחר כשבועיים.
• ביומיים שלאחר הבדיקה יתכן שיעול דמי קל.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

אסור לנהוג לאחר הבדיקה עד למחרת בבוקר, עקב השפעה מאוחרת של חומרי ההרגעה. לעתים חשים כאב גרון או צרידות עד מספר ימים אחרי הבדיקה. במידה וצרידות זו נמשכת יש לדווח על כך לרופא.
כמו כן, במידה וישנם דימומים משמעותיים, כאבים חזקים, חום מעל 38 מעלות או קוצר נשימה יש לפנות מיידית לטיפול רפואי (דימומים קטנים וחולפים הם תקינים לאחר הבדיקה, בייחוד באם נלקחו ביופסיות).

ברונכוסקופיה לאבחון בלוטות לימפה שבתוך בית החזה - Bronchoscopy - Lymph Nodes

קישורים רלוונטיים באינטרנט

• Bronchoscopy-1
• Bronchoscopy-2