ניתוח קיסרי הוא חלק מהתרבות האנושית עוד מהזמן העתיק. תרבויות המערב והמזרח שזורות בסיפורים על ניתוחים קיסריים. שיעור הניתוחים הקיסריים בארץ, בדומה לארצות מערביות אחרות, עולה בהתמדה ומגיע לכ-20% מכלל הלידות.
בעת העתיקה, נערכו ניתוחים קיסריים לצורך חילוץ העובר המת מרחם אמו המתה, כדי שלא תשמש עבורו "ארון קבורה". בעידן המודרני מבוצע ניתוח קיסרי במטרה להציל ממוות, או למנוע נזק בלתי הפיך אצל האם והעובר. רוב הניתוחים שבוצעו במאה ה-19 הסתיימו במות היולדת. נקודות המפנה היו ב- 1864 כאשר התחילו להשתמש באתר כחומר הרדמה, וב-1882 כאשר הרופא מקס סנגר העז להפר מוסכמות רפואיות ולתפור את החתך הרחמי.
ישנם כמה גורמים אשר הביאו לעלייה בשיעור הניתוחים הקיסריים: בטיחות רבה יותר בניתוח, עלייה בגיל היולדות והריונות בסיכון גבוה, שימוש בניטור וזיהוי מצוקה עוברית במהלך הלידה, עלייה במספרן של תביעות משפטיות במיילדות ודרישת הנשים לניתוח קיסרי אלקטיבי (באופן מתוכנן). העלייה באחוז הנשים שילדו בניתוח קיסרי בעבר מביאה אף היא לעלייה בשיעור המנותחות כיום בהריונן השני והשלישי.
מהלך הניתוח
ניתוח קיסרי נעשה בדרך כלל בהרדמה אזורית: אפידורל או ספינלית, ולעתים נדירות בהרדמה כללית. עדיף שהיולדת תהיה בצום, שמא תקיא במהלך הניתוח. האישה המנותחת מקבלת נוזלים, ליטר עד ליטר וחצי, כיוון שהרדמה אפידוראלית עשויה לגרום לירידה בלחץ הדם. ההרדמה נעשית כמה דקות לפני ביצוע הניתוח. בניתוח עצמו מבצעים חתך רוחבי בשיפולי הבטן ומבוצעת הפרדת השכבות השונות. חלק זה של הניתוח אורך זמן קצר- בדרך כלל כמה דקות. בעבר היה מקובל לבצע חתך אנכי, אולם כיום מנסים להתחשב בגורמים אסתטיים, ולכן מבצעים כמעט תמיד חתך רוחבי המוסתר על ידי "קו הביקיני".
במהלך הניתוח, פותחים את דופן הבטן ומגיעים לרחם. בדרך כלל גם בחלקו התחתון של הרחם עושים חתך רוחבי. משנחתך הרחם מחלצים את העובר ואת השליה ומנתקים את חבל הטבור. עורכים ביקורת של הרחם, תופרים את החתך ברחם ואת החתך בבטן, והעור נסגר באמצעות סיכות או תפרים. תוך כדי הניתוח היולדת מקבלת, בדרך כלל, מכווצי רחם, תכשיר אנטיביוטי ומסיכת חמצן המשפרים את תוצאות הניתוח. הבחירה בניתוח קיסרי מתקבלת במהלך הלידה או מראש לפני הלידה.
ניתוח קיסרי במהלך הלידה
החלטה על ניתוח קיסרי בלידה מתקבלת כאשר מתפתחים סיבוכים במהלכה ומתגלים סימני מצוקה של העובר. בדרך כלל מתקבלת ההחלטה במקרים הבאים:
- לידה המתקדמת בקצב אטי מדי.
- היולדת מותשת, וכוחות הלידה שלה אינם מספיקים לקיום לידה רגילה.
- במצבים בהם מנסים לסיים את ההריון על ידי השראת לידה, הלידה אינה מתקדמת טוב.
- כישלון בלידה מכשירנית.
- קרע ברחם.
- עובר הנמצא בסיכון.
- סבל עוברי הנגרם בשל הפרעות בחמצון. הסימן לכך הוא שינויים משמעותיים בדופק הלב של העובר.
- צניחה של חבל הטבור. חבל הטבור יוצא מתעלת הלידה וקיימת סכנה שהעובר ייחנק וימות או שייגרם לו נזק בלתי הפיך.
- היפרדות שליה קשה, שאינה מאפשרת להמשיך בלידה רגילה.
- מצגים פתולוגיים של העובר (למשל מצג עכוז).
בחירה מראש בניתוח קיסרי
ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי מבחירה מתקבלת כאשר יודעים מראש שהלידה עתידה לסכן את האישה או העובר. המקרים הללו מעדיפים הרופאים לא להגיע כלל ללידה, ואם לא נוצר קודם צורך בניתוח דחוף, מבצעים אותו בשבוע ה-39, כדי להיות בטוחים כי התינוק שייוולד אינו פג ושריאותיו בשלות.
המצבים שבגינם מחליטים לבצע ניתוח קיסרי מראש (ניתוח קיסרי אלקטיבי) הם:
- כאשר האישה עברה ניתוחים קיסריים קודמים, ויש חשש שלידה רגילה תגרום לקרע של הרחם.
- במצב של שליית פתח- שליה המכסה את מוצא הרחם, כאשר ברור שלידה רגילה תגרום לדימום רציני.
- כשיש חוסר התאמה בין גודל העובר לאגן האישה. מקרה זה מתייחס בדרך כלל לעובר גדול שמשקלו עולה על 4.5 ק"ג. החשש הוא שעובר גדול מידי ייתקע במהלך הלידה וכתפיו ייכלאו, וחילוצו באמצעות מכשירים שונים עלול לגרום פגיעה בעצבים המוליכים לידיו (ובעקבות הפגיעה ייתכנו מומים או בעיות בתפקוד). זוהי הסיבה השכיחה ביותר.
- ניתוחים וגינליים בעבר.
- לידות טראומתיות בעבר.
- סיבוכים בהריון המסכנים את חייה או בריאותה של היולדת ועוברה כמו רעלת הריון או זיהום מי השפיר.
- הריון מרובה עוברים, אם כי לא תמיד אלא בהתאם למצג העוברים.
- הרפס בתעלת הלידה.
- עובר השוכב לרוחב בסיום ההריון.
- מום עוברי.
- עוברים קטנים במיוחד המראים מצוקה לפני תחילת הלידה.
- אי ספיקה שלייתית.
- עובר המגלה סימני מצוקה בגלל סיבוכים בהריונה של האישה, או בגלל הריון שנמשך מעבר לזמנו.
- בקשת היולדת ללא הוראה רפואית.
ניתן להירשם לניתוח קיסרי החל משבוע 32. לקביעת תור לניתוח קיסרי: 03-6972075.
התאוששות לאחר ניתוח קיסרי
בתום הניתוח הקיסרי מועברת היולדת לחדר התאוששות, כאשר היא עדיין תחת השפעת ההרדמה האפידוראלית (למעט מקרים בהם הניתוח התבצע בהרדמה מלאה), שם היא שוהה כמה שעות ונבדקת לעתים קרובות: לחץ דם, דופק, כמות דימום וכיווץ רחם. היולדת נשארת מחוברת לעירוי ולצנתר יממה לאחר הניתוח.
לאחר המעבר למחלקת היולדות, תתבקש היולדת לרדת לראשונה ממיטתה ולפסוע מספר צעדים (תלוי כמובן במצבה). הירידה תהיה מלווה בכאבים, אך היא חיונית כדי לחזור מהר ככל האפשר לתנועתיות תקינה, וכדי למנוע היווצרות קרישי דם ברגליים. במהלך היממה הראשונה שלאחר הניתוח תקבל האישה אנטיביוטיקה, ואם אין חשש והיולדת מחלימה במהירות, יופסק מתן האנטיביוטיקה לאחר מכן. למחרת בבוקר תוכל היולדת להתחיל לאכול, ותקבל ארוחות קלות ונוזליות בעיקרן, שמטרתן להסדיר את פעולת המעיים ולגרום ליציאות תקינות. האישה עלולה לחוש בנסיגה משמעותית ביכולת התפקוד שלה דווקא שלושה ימים לאחר הניתוח. מדובר בתחושה זמנית, החולפת בדרך כלל בתוך 24 שעות. כשאין התוויית נגד, תשוחרר היולדת לביתה כארבעה ימים לאחר הניתוח, כשהסיכות מוצאות ביום השביעי.
סיבוכים אפשריים לאחר ניתוח הקיסרי
מבחינה טכנית עבר הניתוח הקיסרי שינויים רבים במהלך ההיסטוריה: מחתך אורכי שלא נסגר עד הטכניקה של חתך רחבי בחלק התחתון שנתפר בשכבה אחת או שתיים. שינויים אלו הביאו לירידה בתחלואים ובתמותה האימהית בתהליך הניתוח. כיום נחשב ניתוח קיסרי כאופציה בטוחה ללדת, אולם יש לזכור שסיבוכים במהלך ולאחר הניתוח שכיחים יותר מאשר לאחר לידה רגילה.
הסיבוכים עלולים לכלול:
- זיהום ברחם או בדרכי השתן.
- אנמיה וצורך בעירוי דם.
- פגיעה בשלפוחית השתן, השופכנים והמעי, המצריכה טיפול נוסף.
- דימום רב המצריך כריתת הרחם להצלת חיי היולדת (במקרים נדירים).
- תסחיף ריאתי.
- פגיעות בעובר: חתכים, קושי בחילוצו ושברים בעצמותיו (במקרים נדירים).
- במקרים נדירים ביותר- מוות.
לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי
הסיכון העיקרי בלידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי הוא הלחץ הרב אשר מופעל על הצלקת שברחם. לחץ זה עלול לגרום לכך שהצלקת תיפתח ודופן הרחם ייקרע. בתקופה בה החיתוך בניתוח קיסרי התבצע לאורך, הסיכון שהדבר אכן יתרחש היה גדול, ולכן אישה שעברה ניתוח קיסרי בלידה ראשונה, נאלצה ללדת את כל ילדיה בדרך זו. מהרגע שהחיתוך נעשה לרוחב ובמיקום נמוך יותר פחתו הסיכונים, והיום ניתן, במקרים מסוימים, ללדת בלידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי. אם הניתוח הקיסרי שעברה היולדת בלידה הראשונה אינו קשור במבנה אגן חריג, אלא במצב זמני בו היתה נתונה האישה בזמן הלידה, ואם לא התרחשו כל סיבוכים במהלך הניתוח ולאחריו, ניתן לשקול לידה רגילה בפעם השנייה. אולם במקרים בהם היולדת עברה שני ניתוחים קיסריים או יותר, וברחם קיימות לפחות שתי צלקות, ברוב המכריע של המקרים לא יילקח סיכון מיותר והיולדת תלד שוב בניתוח.
- לרישום לסיור לקראת ניתוח קיסרי צרי קשר עם מועדון היולדות, בטל': 03-6974784 ;03-6973113 .
- לקביעת תור לניתוח קיסרי ניתן להתקשר לטלפון: 03-6972075 או ווטסאפ 052-5568272
