הטיפול הראשוני בתינוק לאחר הלידה

הנה הוא. גוף קטן, נושם לראשונה בכוחות עצמו, בוכה בקול גדול. וכל מה שאתם רוצים זה לאמץ אותו אל גופכם שיתחזק ויתחמם. עכשיו כשתינוקכם בא לעולם הוא הופך למרכז חייכם. השבועות הראשונים ל"מהפך" מלאים במבוכה, בלבול וחששות. לפניכם מספר דגשים חשובים להכרה ולטיפול בתינוק חדש.

ימיו הראשונים של היילוד- נעים להכיר

בדיקת אפגר
בדיקת האפגר נועדה להעריך את יכולתו של התינוק להסתגל לחיים מחוץ לרחם. הבדיקה מתבצעת פעמיים: דקה אחרי הלידה, וחמש דקות אחרי הלידה. בבדיקה נבחנים חמישה מדדים, כאשר כל מדד מקבל ניקוד בין 0 ל-2 נקודות, ולכן הניקוד המרבי שאותו ניתן לצבור הוא 10. סך כל הנקודות שנצברו מהווה את תוצאות הבדיקה. חמשת מדדי האפגר: דופק, נשימה, מתח השרירים (טונוס), צבע העור.
סיכום הניקוד המתקבל קובע את הטיפול הניתן לתינוק בדקות הראשונות לחייו. ככל שהניקוד גבוה יותר, מצבו של התינוק טוב יותר. חשוב לציין כי ניקוד האפגר לאחר דקה או חמש דקות אינו אמצעי לניבוי עתידו של התינוק, והוא מספק מידע רק לגבי הצורך בתשומת לב מיוחדת בדקות הראשונות לחיי התינוק. ניקוד נמוך אינו מנבא את מידת האינטליגנציה או את מצב הבריאות של התינוק בהמשך חייו.

צורת הראש
בשל הלחץ המופעל על הראש בעת המעבר בתעלת הלידה, ראש התינוק מקבל צורה מוארכת מעט. לחץ זה גורם לעיתים לבצקת ולדימומים מתחת לעור הקרקפת, שהם על פי רוב שטחיים ונספגים מהר. התופעה זמנית ואינה צריכה לעורר דאגה.

צהבת היילוד
בקרב יילודים רבים מתפתחת בימים הראשונים תופעה המאופיינת בגוון עור צהבהב ומכונה "צהבת פיזיולוגית". הצהבת נגרמת בשל היצע גדול מדי של בילירובין (חומר הנוצר כתוצאה מהתפרקות תאי דם אדומים) שהכבד צריך להתמודד עמו, ובשל חוסר בשלות אנזימטית של הכבד. צהבת מסוג אחר נובעת בשל סוגי דם שונים אצל האם והיילוד, דבר שגורם להרס כדוריות דם המוביל לעלייה בבילירובין. האבחון נעשה על ידי בדיקת דם, והטיפול כולל מעקב אחרי רמות הבילירובין. מעל רמה מסוימת מטפלים באור (פוטותרפיה), שמוריד את רמת הבילירובין. גם מתן נוזלים מסייע להתמודדות עם הצהבת, ובדרך כלל היא נעלמת לאחר מספר ימים. רמה גבוהה של בילירובין יכולה לגרום נזק נוירולוגי, ולכן במקרים קשים מאוד יש צורך בהחלפת הדם.

הרפלקסים הראשוניים
בשבועות הראשונים לחיי התינוק מתאפיינת פעילותו בתגובות רפלקסיביות. חלק מהרפלקסים נעלמים לאחר כמה שבועות, וחלקם מלווים אותו מספר חודשים.

• נשימה: ריאותיו של תינק שנולד במועד מפותחות למדי, והוא נושם נשימות שטוחות ורדודות. בשבועות הראשונים משמיע התינוק קול חרחור דק בעת הנשימה. תופעה נוספת הקשורה בנשימה היא ריבוי הגיהוקים והשיהוקים. תופעה זו מתחילה כבר ברחם, והיא תגובה להתכווצויות הסרעפת. השיהוקים והגיהוקים אינם מהווים מטרד לתינוק.
• לפיתה: תינוקות לופתים בחוזקה אצבע שמושטת להם. חוקרים טוענים כי אחיזה זו היא שריד לתקופה הפרה-היסטורית, כשצאצאים היו צריכים ללפות את אמם כדי להישאר בחיים.
• מציצה: רפלקס המתפתח כבר ברחם ומשמש את התינוק הטרי ליניקה. ברגע שיחוש את שד אמו בקרבת פיו, יסובב את פניו לעברו כדי לינוק.
• הליכה: תינוק שמוחזק ומרגיש תחת רגליו משטח קשה, ינסה לצעוד עליו כבר בימיו הראשונים.
• רפלקס הבהלה (מורו): כאשר תינוק נבהל, הוא פורש את ידיו ואת רגליו ומטה את ראשו לאחור. הרפלקס נעלם בערך בגיל חודשיים.

הראייה של התינוק הנולד
עד לא מכבר מקובל היה לחשוב כי תינוק שזה עתה נולד אינו מסוגל לראות. כיום ידוע כי התינוק רואה כבר מיום לידתו. יחד עם זאת, כשמסתכלים על התינוק ניתן להבחין כי מבטו עמום ולא ממוקד, והוא אינו מראה סימנים לכך שהוא קולט דבר-מה בעיניו. ההסבר לכך פשוט- התינוק עדיין אינו מתעניין בעולם. הוא אינו מכיר ואינו מבין את אשר הוא רואה, ולכן הוא מתעלם מהנעשה סביבו. רופא עיניים המתמחה בתינוקות יכול, כבר בשבועות הראשונים לחיי התינוק, לקבוע מהי איכות הראייה שלו. בשלב הראשון מעדיף התינוק להתבונן בפנים גדולות ונעימות, ממרחק של כ- 25 ס"מ. זהו המרחק האופטימלי עבורו בשבועות הראשונים לחייו, לכן מיקוד המבט הראשוני שלו יהיה על פניה של אמו בשעה שהיא מאכילה אותו. קשר עין זה נוטע בתינוק רגשות של אהבה וביטחון. לאט לאט יתרחב מעגל העניין שלו, ובאופן טבעי כל מה שבולט, חזק או נוצץ ימשוך את תשומת לבו. על אף שהוכח שתינוקות יכולים לעקוב אחרי עצם בתנועה שעות ספורות לאחר לידתם, הם יתחילו לעשות זאת באופן רצוני בחודש השני לחייהם.

שתן
בדרך כלל תינוק מטיל שתן 6-12 פעמים ביממה. בימים הראשונים עלולים להופיע בשתן כתמים בצבע אדום- חלודה, הנראים כמו כתמי דם, שמקורם בריכוז גבוה של גבישים. תופעה זו חולפת מאליה והיא אינה מהווה סימן לבעיה.

צואה
בימיו הראשונים של התינוק הצואה שחורה מאוד וצמיגית ונקראת מקוניום. בהדרגה, בעקבות ההנקה, נעשית הצואה צהבהבה ועשויה לעיתים להיות רכה מאוד. בדרך כלל התינוק מפריש צואה 2-6 פעמים ביום. יש לציין כי אצל תינוק יונק מספר היציאות היומיות נע בין פעם אחת ב- 4-5 ימים ויותר ובין 8-12 יציאות ליממה. צבע היציאות חרדלי והמרקם גבישי (כמו קוטג').

פליטות והקאות
שכיחות ביותר בימים הראשונים אחרי הלידה. אם התינוק מראה סימני בחילה או פולט ריר לא מומלץ להאכילו, אלא להמתין כחצי שעה או יותר עד חלוף הבחילה או ההקאה. יש לדווח לאחות על תזונתו של התינוק וכן אם פלט או הקיא.

גדם הטבור
השריד האחרון לקשר הרחמי בין האם לבין התינוק הוא גדם הטבור. כמה ימים לאחר הלידה הופך צבעו שחור, וברוב המקרים הוא נושר לאחר כשבוע עד חודש. על מנת לזרז את נשירת הגדם יש להימנע מכיסוי הטבור בחיתול, כך גם לא יגיע השתן למקום והוא יישאר מאוורר ויבש. לאחר האמבטיה יש לייבש היטב את אזור הטבור ולנקותו שלוש-ארבע פעמים ביום בעזרת צמר גפן טבול באלכוהול. אם אזור הטבור מאדים, מתנפח או מפריש- יש לפנות לרופא.

לא לדאוג, זה עובר:

• כתמי לידה אדומים: תינוקות רבים נולדים עם כתמים אדומים הנעלמים אחרי זמן קצר. בדרך כלל הם יימצאו על המצח, מעל השפה העליונה, על העפעפיים העליונים ועל העורף.
• מרפס: עצמות הגולגולת של תינוק צעיר עדיין לא מחוברות. הפתח שביניהן נקרא מרפס, ולכל תינוק יש שני מרפסים- קדמי ואחורי. עם הזמן מתאחות העצמות זו עם זו.
• נפיחות בעיניים: לעיתים עיניו של התינוק מפרישות מעט, מה שגורם לנפיחות ולאדמומיות. ניתן לנגב את ההפרשה בעדינות באמצעות צמר גפן טבול במים פושרים. גם שטפי הדם בעיניים חולפים בדרך כלל בלי טיפול.
• שיעור יתר: יש תינוקות הנולדים עם שיער רב על גופם. במשך הזמן נושר השיער בהדרגה.
• התעטשויות: תינוקות רכים נוטים להתעטש. רוב ההתעטשויות אינן מהוות סימן להצטננות אלא משמשות כאמצעי לניקוי דרכי הנשימה.
• שיהוקים: רוב התינוקות משהקים מפעם לפעם. בדרך כלל השיהוקים אינם מפריעים לתינוק, אלא אם כן הם מופיעים בעת הארוחה.
  
  

פתאום אמא, פתאום אבא - הטיפול בתינוק

הנקה
ההנקה היא מיומנות שהאם והתינוק לומדים ביחד, ויכולה להיות פעולה מהנה ביותר. ההנקה מעניקה לתינוק את התזונה הטובה ביותר שמספק הטבע, שכן חלב האם מכיל חלבונים, סוכרים, שומנים, מינרלים, מים ונוגדנים. להנקה יתרונות רבים: היא בונה את מערכת החיסון של התינוק באמצעות הנוגדנים שבחלב, המזון סטרילי, ערכו התזונתי גבוה, הוא קל לעיכול ותמיד זמין בטמפרטורה ובכמויות העונות על דרישות התינוק. פעולת ההנקה מגבירה את תחושת החיוניות של האם, ולתינוק היא מעניקה הנאה גדולה ותחושת ביטחון. זרימת החלב שנאגר בשדיים מגורה על ידי פעולת המציצה של התינוק.

הזנה מבקבוק
טעות לחשוב כי הנקה מבקבוק פוגמת בקשר שבין האם לרך הנולד. הזנה מלאכותית יכולה להתבצע בנועם ובשמחה, כמו פעולת ההנקה. להאכלה מבקבוק יתרון בכך שגם בן הזוג שותף בה, והיא מאפשרת מעקב אחר כמות המזון שצורך התינוק. האכלה מבקבוק מחייבת מילוי אחר הוראות יצרן המזון- חלב מרוכז מדי עלול להזיק לתינוק. יש להקפיד על היגיינת הבקבוקים על מנת להגן על התינוק מחיידקים. בזמן ההאכלה, חשוב להטות את הבקבוק כך שהפטמה תהיה מלאה בחלב, אחרת יבלע התינוק אוויר ויסבול מכאבי בטן. בזמן ההאכלה אפשר ללטף את התינוק ולדבר אליו, על מנת לטעת בו תחושת ביטחון והגנה. לתינוק הניזון מבקבוק יש, בדרך כלל, אחת עד ארבע יציאות ביום, וצבען צהוב חיוור או חום.

היגיינה
הניקיון הוא אבן היסוד בהיגיינת התינוק, ובראש ובראשונה הרחצה באמבטיה, אותה רצוי לקיים מדי יום, גם בטרם נשר חבל הטבור. האמבטיה משרה רוגע על התינוק, ולכן מוטב שתיעשה לפני השינה. על חדר האמבטיה להיות מחומם היטב, מעט מעל 22 מעלות. טמפרטורת המים האופטימלית היא כ-37 מעלות. מומלץ להכין מראש את כל הדרוש לפני הרחצה באמבטיה. בזמן הרחצה יש לנקות את חלקי הגוף הגלויים לעין של התינוק, אולם לא את תוך אפו או אוזנו, כדי שלא לדחוף לתוכם את הלכלוך. את העיניים יש לנקות בצמר גפן טבול במים, מן החוץ פנימה (לכיוון האף). כל עין בפיסת צמר גפן נפרדת. בניקיון האוזן יש להתמקד בחלקה האחורי, וכן מחוץ לאפרכסת. הניקוי יתבצע בעזרת פיסות צמר גפן לח, ושוב- כל אוזן בפיסה נפרדת. אין לנקות בתוך האוזן. יש לנקות מתחת לסנטר ובקפלי הצוואר, מכיוון שהזעה במקומות אלה עלולה לגרום לגירוי בעור. כבר מלידת התינוק יש לגזור את ציפורניו, כדי שלא ישרוט את עצמו. גזירת הציפורניים תעשה במספרי תינוקות ובאופן כזה שלא ייווצרו קצוות חדים בציפורניים.

החתלה
השבועות הראשונים לחיי התינוק נראים לעתים כמחזור אינסופי של החלפת חיתולים. רצוי להחליף את חיתול התינוק בכל פעם שהוא נרטב או מתלכלך כדי למנוע גירוי בעורו. לפני ההחתלה יש לוודא כי כל הציוד הדרוש זמין, ולשטוף ידיים. יש להשכיב את התינוק על מזרן ההחלפה, לפתוח את בגדיו התחתונים ואת החיתול ולנקות את הצואה. לאחר מכן יש להרטיב צמר גפן במים ולנקות היטב את הקפלים בחלק העליון של רגליו, לנקות את פי הטבעת בפיסת צמר גפן ובהמשך את הישבן והירכיים (מומלץ להשתמש במטליות לחות שאינן מכילות אלכוהול). לאחר מכן יש למרוח קרם מגן על איבר המין ומסביבו, וכן על פי הטבעת ועל הישבן. במקרים של גירויים באזורים אלה, חשוב לנקות ולנגב אותם היטב, למרוח קרם מגן ולהשאיר את התינוק ללא חיתול לזמן מה. אם הגירוי נמשך יותר מיומיים, או אם יש חשש לפטרייה, יש לפנות לרופא. פעולת ההחתלה היא הזדמנות מצוינת לאם ולבן זוגה לדבר ולשחק עם התינוק.

ביגוד והלבשה
בשבועות הראשונים יאלצו ההורים להלביש ולהפשיט את התינוק לעתים תכופות, לכן בגדיו צריכים להיות נוחים להלבשה ולכביסה במכונה ורצוי שיהיו עשויים מבדים טבעיים, המאפשרים לתינוק ויסות יעיל של חום גופו. ככל שהתינוק קטן יותר, קשה לו לשמור על חום גופו ולכן יש להלבישו בבגדים מתאימים, אך לא כאלה שיגרמו לו אי נוחות. עודף בגדים מקשה על תנועה חופשית של הגוף, על זרימת הדם ועל ויסות החום. חשוב לכבס בגד חדש לפני ההלבשה הראשונה, על מנת למנוע גירויים אלרגיים בעור. פעולות ההלבשה וההפשטה של התינוק הן הזדמנות מצוינת להתוודע אל גופו, ובמקביל מאפשרות ללטף ולחבק אותו.

השכבה ושינה
מוטב להרגיל את התינוק לישון מיד לאחר ההאכלה במיטתו. לאחר הרדמת התינוק אין צורך להתהלך בבית על קצות האצבעות ולדבר בלחש. אדרבא, התנהגות כזאת תגרום לתינוק להתעורר מכל קול לא צפוי. הנחיית משרד הבריאות אומרת כי יש להשכיב את התינוק על צדו או על גבו ב- 48 השעות הראשונות לחייו, ולאחר מכן להשכיבו על הגב. עם זאת, גם לשכיבה על הבטן חשיבות רבה להתפתחות שרירי החזה והצוואר. לכן בשעות הערות במשך היום, כאשר התינוק נתון להשגחת הוריו, רצוי להשכיבו על הבטן למשך כמה שעות.

בכי
קרוב לוודאי שהתינוק יבכה הרבה בשנה הראשונה לחייו, כיוון שזו הדרך היחידה בה הוא יכול לבטא רעב ורצון למגע ותמיכה. עם זאת, בגיל שלושה חודשים חל שינוי בהתנהגותו של התינוק, ואת מקום הבכי תופסים הלמידה וההיכרות עם העולם הסובב. כשהתינוק בוכה לא צריכים ההורים להתלבט האם להרימו בזרועותיהם. זה אינו פינוק יתר. חשוב שהתינוק יחוש שהוא יכול לסמוך עליכם. קיימות סיבות רבות ושונות לבכי, ובין אם הן "רציניות" ובין אם לאו, מן הראוי להתייחס לכל בכי, ותמיד.
כמה דרכים להרגיע תינוק בוכה:

• להציע לתינוק אוכל. רעב הוא הסיבה השכיחה ביותר לבכי.
• לחבק את התינוק לעתים תכופות. התינוק אוהב וזקוק לחיבוק על מנת להירגע.
• לנענע את התינוק בתנועה קצבית ומרגיעה.
• לעטוף את התינוק בשמיכה. הוא יירגע כשיחוש בטוח ומוגן.
• לתת לתינוק מוצץ.
• להסיח את דעתו של התינוק באמצעות מוביילים, צעצועים צבעוניים וכדומה.

השעות הראשונות עם אמא

שיטת הביות -Rooming In
שיטת הביות מסייעת ליצירת קשר מוקדם בין התינוק להוריו והופכת את חוויית הלידה והטיפול ביילוד לחוויה של כל המשפחה. השיטה מאפשרת ליולדת לטפל בתינוק, תוך קבלת עזרה והדרכה מצוות המחלקה, ולצבור ניסיון וביטחון שיסייעו בבית. שיטה זו מכונה ביות: התינוק שוהה לצד אמו לאורך כל תקופת האשפוז ובהתאם לרצונה לאורך כל שעות היממה. כבר בשנת 1946 טענו מלוני ומונטגומרי שיש להשאיר תינוקות ליד אימותיהם מיד לאחר הלידה על מנת לאפשר לשניים להתוודע זה אל זו ולהיפך, וכדי לעודד יצירת דפוסי הנקה טובים וקשר עם התינוק.
סאלק דיבר על קיום מכאניזם ביוכימי היוצר אצל האם פוטנציאל גבוה יותר לפיתוח תגובה אימהית בתקופה המיידית לאחר הלידה. מכניזם זה מגורה במגע עם הילוד ויש לו השפעה מובהקת על הקשר הרגשי שנוצר בין האם לתינוקה. ממצאיו אלו של סאלק מצביעים עד כמה קריטית, מבחינת האישה, התקופה המיידית שלאחר הלידה.