שרירנים (מיומות) ברחם

שרירני הרחם, או מיומות, הם תופעה רפואית שכיחה ביותר, המופיעה אצל 35-40 אחוז מכלל הנשים בשנות הפריון שלהן. תופעה זו יכולה להופיע החל משנות ה-20 לחייה של האישה. שרירני הרחם הינם גידול, לרוב שפיר, אשר הסיכויים שלו להפוך לממאיר עומדים על כחצי אחוז. שרירני הרחם שכיחים יותר אצל נשים אפריקאיות, שכיחים פחות בקרב נשים מהמזרח הרחוק, ומופיעים בשכיחות גבוהה במשפחות  בהן קיימת היסטוריה של תופעה זו.
לא כל שרירן צריך להיות מסולק מהגוף. במקרים של שרירנים שאינם גדולים יתר על המידה, או כאלה שאינם מפריעים לאיכות חייה של האישה, מומלץ לעקוב אחר קצב גדילתם במהלך הביקורים השגרתיים אצל הגינקולוג.

כיצד נוצר שרירן?

השרירנים נוצרים מרקמת דופן הרחם, מתוך רקמת השריר ומכאן קיבלו את שמם בשפה העברית.  הורמון האסטרוגן המופרש מהשחלה הבוגרת, הוא זה המסייע להתפתחותם של השרירנים. השרירנים מתוארים על פי מיקומם ברחם; מיומות שמתבלטות אל החלל, כלומר דוחקות את רירית הרחם מעליהן, תקראנה שרירנים תת ריריים. גידולים הנמצאים בתוך דופן הרחם יקראו שרירנים תוך דופנים.

שרירנים המתבלטים מדופן הרחם אל תוך חלל הבטן, נקראים שרירנים תת נסיובים, כי הם נוצרים מתוך החומר המצפה את הרחם, הנקרא נסיובית. ייתכנו שרירנים הצומחים כפוליפים אל תוך חלל הרחם. השרירנים יכולים להיות בודדים או מרובים. גודלם ומיקומם כמו גם התסמינים שלהם שונים ומשתנים.

מהם הסימפטומים לשרירנים?

עם גדילתם והתפתחותם מגדילים השרירנים את גודל הרחם. כאשר בודקים את המטופלת בבדיקה גינקולוגית, משווים את גודל הרחם לגודלו של רחם הריוני. כך, השרירן יכול להיות כרחם של 18 שבועות, 20 שבועות ולפעמים להגיע עד עצם החזה כמו רחם של 9 חודשי הריון.

סימני השרירנים תלויים במיקומם ובגודלם; השרירנים התת ריריים בדרך כלל יהיו שטפי וסת קשים, העלולים להביא להתפתחות של אנמיה. שרירנים לא גדולים הנמצאים בדופן הרחם יהיו בדרך כלל נטולי כל תסמינים. סימני השרירנים הדולים ואלו הגדלים אל תוך חלל הבטן, משתנים בהתאם ללחץ הנגרם אל האיבר הסמוך. בין הסימנים: לחץ על השלפוחית, לחץ על צינורות השתן, לחץ על הרקטום, עצירות, תחושת כובד, מלאות. לעיתים, במרכזם של השרירנים הגדולים יתפתח נמק אשר עלול לגרום לכאב.

אבחון וטיפול במיומות

את השרירנים הגדולים ניתן לגלות בבדיקה גינקולוגית ובבדיקת אולטרה סאונד. השרירנים הקטנים מתגלים בבדיקת אולטרה סאונד בלבד. הטיפול בשרירנים משתנה בהתאם לגודלם ולהשפעתם על איכות חייה של האישה. לא כל שרירן צריך להיות מסולק מהגוף. במקרים של שרירנים שאינם גדולים יתר על המידה, או כאלה שאינם מפריעים לאיכות חייה של האישה, מומלץ לעקוב אחר קצב גדילתם במהלך הביקורים השגרתיים אצל הגינקולוג. 

שרירן קטן, תת רירי, יסולק מהגוף במקרים רבים, באמצעות אביזר ניתוחי מזערי, המאפשר לכרות את השרירן. ניתן לסלק שרירן קטן בפעולה לפרוסקופית, פעולה זעיר פולשנית, במהלכה נכנסים אל חלל הבטן באמצעות נקבים זעירים, ומוציאים את השרירן. שימוש בטכנולוגיות זעיר פולשניות, מתאפשר רק כשמדובר בשרירן קטן או כזה שהמבנה שלו מזכיר ענף עם עלים ולא גוש גדול.

כשהשרירנים גדולים ושטחם רחב, מצויים עמוק בתוך חלל הרחם, ואספקת הדם אליהם עשירה, יש צורך בפתיחת חלל הבטן, כדי להוציאם באופן יעיל. במקרים כאלה או כשהאישה השלימה את תוכניות הפריון שלה, ניתן להציע ניתוח לסילוק הרחם כולו.
קיימים טיפולים חלופיים שיעילותם חלקית:

• צנתור עורקי הרחם, ואטימת כלי הדם המזינים את הרחם והשרירנים, כדי לגרום להתכווצות השרירנים.
• ריכוז אלומת גלי קול באמצעות מכשיר האולטרה סאונד המותקן בתוך מכשיר ה- MRI, אל תוך ליבת השרירן.