מחלת הסוכרת קשורה בעליה של רמות הסוכר בדם. ההורמון האחראי על משק הפחמימות-סוכרים בגוף הוא אינסולין. כאשר קיים פגם ביצור האינסולין או ביכולת פעולתו מתרחשת עליה בערכי הסוכר בדם ומופיעה סוכרת. הריון הוא מצב המוציא סוכרת סמויה מין הכוח אל הפועל. חלק מההורמונים המיוצרים ע"י השליה (ובמיוחד הורמון בשם HPL) גורמים לאינסולין לאבד מיעילותו.
כמות האינסולין המופרשת מהלבלב אומנם עולה, אך הוא אינו מצליח לבצע את תפקידו כראוי והדבר גורם לעלייה ברמות הסוכר בדם. רוב הנשים מתמודדות בהצלחה עם הבעיה, אבל אצל שלושה אחוזים מהן גורם המצב החדש לשיבוש מאזן הפחמימות בגוף.
איך מאבחנים סוכרת בהריון?
כמעט בכל המקרים של סוכרת הריונית, מדובר בתופעה סמויה, שלא מורגשת כלל ע"י האישה ואינה מאופיינת בתופעות קלאסיות של סוכרת (כמו צימאון, שתייה מרובה ומתן שתן בכמויות גדולות). בגלל היותה בלתי מורגשת, נחוצים תבחינים יעודיים (כמו העמסת סוכר) כדי לגלות את המחלה החבויה. שיבוש מאזן הסוכר בגוף מתבטא בעליית רמת הסוכר לערכים גבוהים לאחר ארוחה (רמת הסוכר בדם נשארת גבוהה גם זמן ממושך אחריה).
הסיבוכים הקשורים בסוכרת בהריון
- עוברים של נשים עם סוכרת הריונית לא מטופלת יכולים להיות גדולים מאוד. הגודל במקרה זה עלול לגרום סיבוכים לא מעטים: בלידת תינוק גדול שכיחים יותר שימוש במכשירים וניתוחים קיסריים, קיים סיכוי ליותר סיבוכים בלידה, כמו חבלות לאם עקב קרעים בנרתיק ובצוואר הרחם, חבלות לעובר, כמו יד עצלה או משותקת. היות שבכל שבוע נוסף ברחם מוסיף העובר 200-250 גרם למשקלו, יכול להיות שהרופא יחליט על זירוז הלידה (כשבוע- 10 ימים לפני המועד הצפוי). אם יעריך שהעובר מתקרב לגודל אשר יקשה על לידתו בלידה טבעית. אחת הבעיות, היא שהתינוקות האלה למרות משקלם הגבוה, אינם מגיעים לבשלות ריאתית באותו קצב מהיר שבו הם מגיעים למשקלם, לכן, במקרים של לידות מוקדמות (לפני השבוע ה-38), הם עלולים לסבול (עקב חוסר בשלות ריאתית) מסיבוכי נשימה. נוסף לכך, קיים סיכוי לריבוי מי שפיר -שמופיע ב 20- אחוזים מהנשים עם סוכרת הריונית, עודף זה עלול לגרום ללידה מוקדמת.
- לנשים עם סוכרת הריונית יש גם יותר סיכון לפתח רעלת הריון, המתבטאת בעליית לחץ דם, הופעת בצקות, והימצאות חלבון בשתן לקראת סיום ההריון . אם לא די באלה, הרי שבמהלך ההריון צפויות נשים אלה לבעיות קטנות (אך מטרידות) כמו דלקות בדרכי השתן ופטרת הנרתיק.
- תופעה נוספת שהוכחה רק לאחרונה, קשורה בהפרעות מהן יסבלו ילודים אלה גם בגיל הילדות וההתבגרות. מתוך המחקרים, התברר שהשמנת יתר בזמן החיים התוך רחמיים, משפיעה בצורה מכרעת על השמנת יתר, ואולי גם על הופעת סוכרת סמויה בגיל ההתבגרות. נתון זה מצטרף לנתונים רבים נוספים, המצביעים על חשיבותן של ההשפעות התוך רחמיות של הסוכרת, בקביעת עתיד הילד לכל אורך חייו, כולל התפתחותו השכלית. לפיכך, אין ספק שבמצב של סוכרת הריונית יש לשמור בקפדנות על דיאטה נכונה, גם מתוך מחשבה על התפתחותו העתידית של הילד.
- מקרים טראגיים של מוות עוברי לא צפוי ברחם, קורים רק אצל נשים שהסוכרת שלהן אינה מאוזנת. לאישה שהסוכרת אצלה אוזנה נכון והיא במעקב קפדני ביחידה להריון בסיכון גבוה, אין סיכון מוגבר ללדת ולד מת לעומת כל אישה הרה שאינה חולה.
בשל כל הסיבות האלה, נשים שאותרה אצלן סוכרת הריונית חייבות במעקב מתאים אצל רופא מומחה, או ביחידה המתמחה בטיפול בהריון בסיכון גבוה ובסוכרת הריונית, ובשום אופן אין להסתפק במעקב הריון שגרתי.
הטיפול בסוכרת בהריון
הטיפול והמעקב המיוחדים כוללים בראש ובראשונה דיאטה מתאימה. חשוב לדעת שאין דיאטה אחת המתאימה לכולן. אין טעם לבקש מהרופא הנחיות כלליות (בנוסח "מה מותר ומה אסור לחולות סוכרת הריונית", וגם אם קיבלת דף הסבר כזה, אל תסתפקי בו). את הדיאטה לנשים עם סוכרת הריונית תרכיב דיאטנית מוסמכת, שעושה זאת בהתחשב בצורכי האישה, במשקלה, בסוג האוכל שהיא רגילה לאכול, והכל תוך מעקב והתאמה חוזרת עד סיום ההריון.
ברוב המקרים, תיפתר הבעיה ע"י דיאטה בלבד. חלק קטן מהנשים (כ-15%) מטופלות בזריקות אינסולין במהלך ההריון, וכמעט כולן מפסיקות לקבל את הזריקות עם תום ההריון. המעקב אחר הצלחת הדיאטה מתבצע ע"י בדיקת רמות הסוכר בדם במשך היממה.
כיום, אין שום סיבה לאשפז נשים עם סוכרת הריונית למטרות בדיקה של רמות הסוכר ואיזון הראשוני. בית חולים אינו הסביבה הטבעית של האישה (האוכל שהיא מקבלת שם אינו זהה לאוכל שהיא אוכלת בביתה). לנשים עם סוכרת הריונית, מומלץ על ביצוע פעילות גופנית (כהליכה) אם אין מניעה לבצעה מסיבות אחרות.
