ברית מילה רפואית

ניתוח המילה מהוה את הניתוח השכיח ביותר המבוצע בזכרים בעולם המערבי, כאשר מדי דקה מבוצעים 25 בריתות. ההערכה היא כי כ- 25% מכל הגברים בעולם הם נימולים. בישראל, 97% מהגברים נימולים, וההערכה היא כי מתקיימות כ-40,000 בריתות מדי בשנה.

ברית המילה במובן ההלכתי היא מצווה שבמסגרתה מתבצעת מילה, כלומר חיתוך והסרת העורלה העוטפת את ראש הפין, פעולה המסמלת את כניסתו של התינוק בברית אברהם אבינו ליהדות, והיא נקראת ברית הבשר משום שהיא מבדילה את ישראל משאר העמים. אך במרוצת השנים, מעבר לשיקול הדתי- תרבותי, נראה שהתווספו גם סיבות רפואיות לביצוע המילה, ולראייה - מספר הגברים הנימולים ברחבי העולם.

מחקרים מצאו שתינוקות שנימולו סובלים פחות מדלקות בדרכי השתן בשנה הראשונה לחייהם, וכי השכיחות לפתח סרטן באיבר המין קטנה עד פי 5 אצל גברים שנימולו לעומת אלו שלא נימולו. בקרב הנימולים גם נרשמים שיעורים נמוכים יותר של מחלות מין נרכשות וההשערה היא כי תיתכן גם ירידה בשיעור גידולי צוואר הרחם אצל נשים שבני זוגן נימולים לעומת בני זוג שלא נימולו.

בישראל, כ-70% מהבריתות מבוצעות על-ידי מוהל, כ-15% על-ידי רופאים ושאר המקרים על-ידי גורם לא ידוע. חשוב לציין, כי מוהל לא מחויב בהכשרה רפואית לצורך ביצוע הברית, אלא מקבל את רישיון המוהל אחרי התלוות למוהל ותיק ממנו, וזאת בניגוד לרופא שמתוקף הכשרתו כאורולוג יכול לתת מענה רפואי מיידי במקרה הצורך, כבר במהלך הברית.
ברית המילה נערכת בגיל שמונה ימים, ככל הנראה על מנת לוודא כי מערכת הקרישה, התלויה בכבד, כבר מתפקדת. אולם בימינו, היות ומרבית הילודים מקבלים כבר בלידתם ויטמין K, ניתן לבצע את הברית גם לפני היום השמיני. לראיה, בצפון אמריקה הבריתות מבוצעות במסגרת בית החולים בימים 2-3 לחיים.

במקרים בהם קיים חשש לבריאות הילוד, כגון מחלה זיהומית או צהבת ילודים הדורשת טיפול, יש לדחות את ברית המילה, וזאת בתיאום עם רופא מומחה. במקרים של מומים מולדים בפין דוגמת היפוספדיאס ועקמת מולדת, אין לבצע ברית מאחר ופעולת המילה עשויה לפגום  בתיקון שייערך בגיל מאוחר יותר.
ברית מילה עצמה הינה פעולה כירורגית לכל דבר, במהלכה מסיר הרופא/המוהל את עור העורלה העוטף את העטרה של הפין. חיתוך העורלה נעשה בעזרת מגן עטרה  שתפקידו האחד הוא להגן על העטרה בזמן החיתוך, והשני הוא לעצור את הדימום הנובע מהחתך.

היות שהמידע המצטבר בשנים האחרונות מצביע על כך שהתינוקות הנימולים כן חווים כאב, בניגוד לדעה שרווחה בעבר, מקובל היום, טרם המילה, על פי המלצת ארגון רופאי הילדים האמריקאי (AAP), לבצע הרדמה מקומית (אלחוש). האלחוש מתבצע בשני שלבים- מריחת משחת EMLA  מקומית כשעה טרם ביצוע ברית המילה, והרדמה מקומית נוספת עם מחט עדינה מאד מספר דקות לפני המילה. הרדמה זו פעילה למשך כמה שעות לאחר הטקס שלמעשה הינו הזמן הכאוב יותר.

חשוב להקפיד על תנאים סטריליים בזמן הברית, שהינו, כאמור, ניתוח לכל דבר. החיטוי  הינו מקומי אך רצוי גם לשמור על סביבה סטרילית ולהקפיד על שימוש בכלים סטריליים.

אחרי חיטוי האזור עם תמיסת יוד ואלחוש, מתחיל המוהל/הרופא בפעולת הפריעה, כלומר בהפרדת העורלה הדבוקה על ידי רקמת חיבור מהעטרה. אחרי הברית, איזור המעבר לעטרה מתנפח מעט ותוך יום מופיעה הפרשה לבנבנה (פיברין) בחתך, הקשורה להבראה תקינה של האזור. 

תחלואה

סיבוכים כירורגיים

כאמור, ברית המילה הינו ניתוח עם שיעור סיבוכים נמוך יחסית, כאשר על פי הספרות הרפואית, מדובר ב-2-6 לכל 100 מקרים. הסיבוכים אמנם נדירים, ומרביתם קלים וניתנים לטיפול, אולם כאן נרשם יתרון נוסף למילה הרפואית, שמבטיחה התערבות מיידית גם במהלך הברית. 

ליחידה לאורולוגית ילדים שבבית החולים "דנה-דואק" מגיעים מדי חודש עשרות תינוקות שסובלים מסיבוכים שאותם רופא אורולוג היה יכול למנוע, או באמצעות שמירה קפדנית יותר על סביבה סטרילית או באמצעות פעולה רפואית כזו או אחרת לפתרון מיידי של הבעיה.
הסיבוך השכיח ביותר הינו דימום יתר מהעורק הפרנולארי. חשוב לזכור כי דימום מופיע מכל חתך ניתוחי וכך גם בברית המילה, אך לרוב מדובר בדימום  מזערי שפוסק תוך כמה דקות. במידה שמופיע דימום יתר, ניתן לטפל בבעיה על-ידי לחץ מקומי, תפר או צריבה. חשוב לציין כי רזרבת הדם אצל תינוק בן שבוע ימים הינה קטנה מאד, ולכן כל דימום אשר במבוגר הינו בנאלי יכול להביא לחוסר שיווי משקל מערכתי אצל התינוק ולסכן את חייו.

הצורה הסופית של הפין תלויה בחיתוך ובצורת ההחלמה של העור לאחר הברית. פגיעה בעטרה (קצה האבר) הינה נדירה והינה נובעת מהפרדה לא מושלמת של העורלה מהעטרה בעיקר כאשר המילה לא מבוצעת עם מכשירים מתאימים. כן פגיעה בעטרה עשויה לנבוע מחבישה לוחצת במיוחד לאחר הברית.

פגיעות אסתטיות נוספות הינן עודף עור, חסר עור, תסביב או עקמת של הפין. את מרבית הפגמים הקוסמטיים ניתן לתקן בהרדמה בצורה קלה יחסית, אך כמובן שהשאיפה שלנו כרופאים היא למנוע אותן מלכתחילה. ההבראה הינה מהירה, אולם הפין מקבל את צורתו הסופית לאחר כחודש, עם חלוף הבצקת.