גילוי מוקדם של אוכלוסיות בסיכון

• מטופלים שבעברם נמצא פוליפ במעי הגס (בעיקר לגבי מי שאובחן עם פוליפ לפני גיל 75): אוכלוסייה זו זקוקה למעקב אנדוסקופי מסודר כל מספר שנים בהתאם למספר הפוליפים, סוגם וגודלם. מבחינת סיכון, פוליפ במעי הגס שגדול מ-10 מ"מ או שיש בו שינויים סרטניים מתקדמים, נחשב כמעט כמקביל לסרטן. בתוך קבוצה זו נמצאת תת-קבוצה של חולים הסובלים מתסמונות גנטיות הגורמות לנטייה לפתח ריבוי פוליפים וגידולים ממאירים של המעי הגס. משפחות עם תסמונות גנטיות נמצאות במעקב במרפאת משפחות הפועלת במסגרת המכון.

 

• אנשים בעלי סיפור משפחתי של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, שלקה בסרטן המעי הגס או שאובחן עם פוליפים: אופי המעקב אחרי פרטים אלה ייקבע בהתאם למספר קריטריונים: הגיל בו לקה קרוב המשפחה בפוליפ או בגידול, מספר הפוליפים ואופיים ומספר קרובי המשפחה שלקו בפוליפ או בגידול. המעקב מבוצע בדרך-כלל על-ידי קולונוסקופיה.חשוב להיבדק על-ידי גסטרואנטרולוג בכל מקרה שיש בו סיפור משפחתי של קרוב מדרגה ראשונה כדי לשלול קיום של תסמונת גנטית, הגורמת להופעה של פוליפים או גידולים במערכת העיכול. המשמעות של ממצאי הבדיקה היא בעלת חשיבות לא רק לגבי המטופל שנמצא במעקב, כי אם גם לגבי משפחתו – אחיו, אחיותיו וילדיו – אשר יהיו זקוקים לעתים למעקב אנדוסקופי בהתאם למצב הספציפי.במקרה של חשד כזה, אנו מפנים את הנבדק לייעוץ גנטי,המבוצע במסגרת המרפאה.

 

• חולות אשר לקו בסרטן השד: לפי הספרות המקצועית, לחולות אשר עברו בירור גנטי, ונמצאו נשאיות של הגן BRCA1/2 קיים סיכון מוגבר ללקות בגידולים של המעי הגס והן זקוקות למעקב אנדוסקופי מסודר. אין מידע מסודר לגבי שאר החולות, אך לאור מחקרים ראשוניים המוכיחים קשר לא רק בחולות עם מוטציה בגן BRCA, אנו נוטים כיום להמליץ על מעקב בקולונוסקופיה.

 

• חולים עם מחלות מעי דלקתיות: הכוונה היא לחולים במחלות מעי דלקתיות לאורך תקופה ממושכת, עם דלקת משמעותית במעי הגס. מדובר בחולים עם קוליטיס כיבית (ULCERATIVE COLITIS) או מחלת קרוהן, המערבת את המעי הגס (COLITIS CROHN’S ).

כאשר משך המחלה עולה על 7-8 שנים, יש להתחיל במעקב אנדוסקופי בתדירות של כל שנה-שנתיים. סרטן המעי הגס יכול להתפתח במקרים אלו ללא הופעה של פוליפ כפי שקורה במעי בריא. השינויים הטרום ממאירים יכולים להופיע ברירית שטוחה ולכן להתגלות בשלב מאוחר יחסית ועלולים להיות קשים לטיפול.

 

במסגרת המעקב האנדוסקופי, ממצא של דיספלזיה (שינוי טרום ממאיר) ברירית המעי הגס הינו אינדיקציה לניתוח להסרת המעי הגס כדי למנוע התפתחות של סרטן המעי הגס.

לאחרונה התפתחו טכנולוגיות מתקדמות לשם אבחון יעיל יותר של דיספלזיה ברירית המעי הגס בחולים עם מחלות מעי דלקתיות. עד לאחרונה (וכך עדיין במרכזים רבים בעולם) המעקב לגילוי סרטן ודיספלזיה, כלל קולונוסקופיה רגילה עם ביופסיות "עיוורות" מהרירית. היעילות של שיטה זו הוכחה כנמוכה ולא מונעת התפתחות של  גידולים.

 

במסגרת השירות, אנו משתמשים במספר טכנולוגיות מתקדמות לצורך גילוי מוקדם באנשים עם מחלות מעי דלקתיות:

א. כרומואנדוסקופיה – צביעה של רירית המעי הגס על ידי קטטר המרסס את הצבע כספריי דרך האנדוסקופ. הצביעה מבדילה בין אזורים עם רירית מעי גס תקינה לבין אזורים עם שינויים דיספלסטיים או סרטניים.

ב.  High Definition Endoscope– מכשיר אנדוסקופי עם דרגת רזולוציה גבוהה ופילטרים דיגיטליים, המשפרים את שדה הראות

ג. אנדו-מיקרוסקופ קונפוקאלי – זהו מכשיר מתקדם ביותר. בודדים מסוגו קיימים בעולם, והיחיד בארץ נמצא בשימושנו. זהו אנדוסקופ רגיל עם סיב אופטי, שבקצהו מורכב מיקרוסקופ לייזר רב עוצמה, המאפשר הגדלת הרירית עד פי 1000, עם יכולת לראות עד לרמת התא הבודד. כמו כן, מאפשר המכשיר ראייה לעומק הרירית, ואפשרות לאתר שינויים טרום ממאירים בעומק הרירית. המכשיר בטוח ואושר לשימוש באירופה ובארצות הברית. הבדיקה מערבת הזרקת חומר ניגוד לווריד. חומר זה קרוי פלואורסצאין והוא חסר תופעות לוואי משמעותיות.

בחולים עם קוליטיס כיבית שעברו ניתוח להסרת המעי הגס, קיים סיכון נמוך להתפתחות של שינויים טרום ממאירים וסרטן. עקב כך מטופלים אלו עוברים מעקב שנתי אנדוסקופי מסודר במרפאת הפאוצ'ים שבמכון. אנו מציעים מעקב אנדוסקופי מתקדם על ידי האנדו-מיקרוסקופ הקונפוקאלי גם למטופלים אלו.

 

אנשים הסובלים מרפלוקס (חזרת חומצה מהקיבה לוושט) לאורך זמן ואשר פיתחו כתוצאה מכך שינויים ברירית הושט אשר קרויים "ושט בארט": אוכלוסיה זו הינה בסיכון להתפתחות של שינויים טרום ממאירים הקרויים דיספלזיה ואף לסרטן של הוושט הנחשב לסרטן קשה מאוד לטיפול כשהוא מתגלה בשלבים מתקדמים.

המעקב המקובל לחולים אלה הוא מעקב אנדוסקופי תקופתי עם נטילת ביופסיות מהוושט. תדירות המעקב עולה באופן משמעותי, אם מתגלה דיספלזיה בדרגה נמוכה ברירית. במידה ומתגלה דיספלזיה בדרגה גבוהה או סרטן בשלב מוקדם, מקובל לבצע טיפול אנדוסקופי לכריתה של רירית הבארט או ניתוח.

בשנים האחרונות התפתחו מאוד הטכנולוגיות האנדוסקופיות לגילוי מוקדם של שינויים טרום ממאירים וממאירים ברירית ושט בארט. אנו מציעים כיום במכון מספר טכניקות אנדוסקופיות הכוללות כרומואנדוסקופיה ואבחון בשיטה של High Definition Endoscope או של האנדו-מיקרוסקופ הקונפוקאלי

 

• חולים עם פנקראטיטיס כרונית (דלקת כרונית של הלבלב): דלקת כרונית של הלבלב עלולה להיגרם בשל מספר סיבות: שתיית אלכוהול ממושכת, ציסטיק פיברוזיס (מחלה גנטית הגורמת לליקויים בריאות ובעוד מערכות איברים), ליקויים מולדים נדירים של מערכת הצינורות המנקזים את הלבלב ושינויים גנטיים מורשים הגורמים לנטייה ללקות בדלקות חוזרות של הלבלב. אלו מוטציות נדירות יחסית, העוברות במשפחות וגורמות לעתים למספר אנשים באותה משפחה ללקות בפנקראטיטיס. נמצא כי מצב של פנקראטיטיס כרונית מעלה את הסיכון ללקות בסרטן הלבלב. כמו כן, בלבלב שעבר דלקות, קשה יותר לאבחן את סרטן הלבלב בשלבים מוקדמים. מועטים המרכזים בעולם בהם קיימת תכנית מסודרת למעקב וגילוי מוקדם של סרטן הלבלב. סרטן הלבלב נחשב לסרטן המתגלה לרוב בשלבים מתקדמים וקשה במיוחד לריפוי. במכון שלנו אנו מציעים מעקב מסודר, תוך כדי ביצוע של בדיקות תקופתיות של אולטרא סאונד אנדוסקופי וטומוגרפיה ממוחשבת בשילוב עם בדיקות דם.

 

• סיפור משפחתי משמעותי של סרטן הלבלב: קיימים מקרים נדירים יחסית, שבהם סרטן הלבלב מועבר במשפחה דרך ליקויים גנטיים. ידוע על קשר בין סרטן הלבלב לבין מספר ליקויים גנטיים. במשפחות המתאימות לקריטריונים יתבצע אבחון גנטי ומעקב בהתאם.
  

בבואך למרפאה יש להצטייד בטופס התחייבות כספית מקופת החולים (טופס 17) או תשלום במזומן בהתאם לתעריף משרד הבריאות: 227 ש”ח לבדיקת רופא מומחה.