תקופת ההתבגרות, מתאפיינת בשינויים גופניים נפשיים וחברתיים רבים. המעבר מילדות לבגרות משנה את היחסים בין הילד להוריו ואת יחסי הגומלין בין הנער או הנערה לסביבה.
בתהליך זה, על הילד לעבור מתלות מוחלטת בהורים לחיים עצמאיים ולפתח את אישיותו הבוגרת. מדובר בתהליך מורכב, המשליך על כל תחומי החיים. בנוסף, חלים שינויים גופניים רבים: צמיחה מואצת והופעה של סימני מין משניים ההופכים את גופו של הילד לגוף בוגר.
גיל הילדות מאופיין בתחלואה רבה, בגיל ההתבגרות רמת התחלואה יורדת וסיבות הפגיעה העיקריות קשורות להתנהגות. ידוע היום, שהמוח ממשיך בתהליכי הבשלה בגיל ההתבגרות, הפער בין התפתחות מוקדמת של אזורים במוח האחראיים על נטילת סיכונים, לבין התפתחות מאוחרת של אזורים האחראים לשליטה ממותנת של התנהגות, חושפת את המתבגרים להתנהגות סיכון.
בנוסף, בני הנוער מושפעים במידה רבה על ידי בני גילם (קבוצת השווים) ונוטים ליחס להם חשיבות מוגברת בהשוואה להורים. כמו כן, צורת החשיבה של בני נוער צעירים שונה מאופן החשיבה של מבוגר, בכך שלבני נוער אין עדיין אפשרות לחשיבה מופשטת להסתכלות לעתיד. מאפיינים אלה ונוספים של גיל ההתבגרות מחייבים התייחסות ייחודית למטופלים בגיל זה. על רקע זה, הוקמה בבית החולים "דנה-דואק לילדים, מרפאה ייעודית לטיפול במתבגרים.
מהי התנהגות סיכון?
התנהגות סיכון עשויה להתבטא בטווח רחב של התנהגויות שלחלקן יש השפעה מיידית על מצב הבריאות של המתבגר (לדוגמה: הרעלת אלכוהול, שימוש בסמים, אלימות, הריון בגיל צעיר), ולחלקן השפעה ארוכת טווח (תוצאות של נזקי עישון או אלכוהוליזם).
מי בצוות המרפאה?
במרפאה פועל צוות רב-מקצועי, הכולל רופאת מתבגרים, פסיכולוג ואחות.
כמו כן, עומדים לרשות המרפאה היועצים המקצועיים של ביה"ח "דנה-דואק" לילדים ביחידות השונות: גסטרואנטרולוגיה, נוירולוגיה, אנדוקרינולוגיה, תזונה ודיאטה וגינקולוגיה.מה עליך להביא למרפאה?
הפנייה הראשונה למרפאה אינה מצריכה הפניה מקופת חולים (טופס 17), והיא במתכונת של "דלת פתוחה". מתבגרים יכולים לפנות גם באופן עצמאי.
לאחר פגישה ראשונית, המיועדת להכרות ולאיתור הבעיות, נקבעת תוכנית טיפולית.
המשך הטיפול מצריך הפניה מקופת החולים (טופס 17), או תשלום או תשלום במזומן בהתאם לתעריף משרד הבריאות.
הטיפול במרפאת המתבגרים מוכר ע"י קופות החולים לטיפול במסגרת הרפורמה (מנוי רגשי ארוך באבחנה של הפרעות אכילה)
