מחלת שלשולים חריפה בילדים, היא אחת המחלות השכיחות ביותר בילדות. כמעט שאין ילדים שלא יחלו לפחות פעם אחת במחלת שלשולים. לרוב, מחלת שלשולים אינה דורשת אשפוז, אלא מעקב צמוד בלבד, אך קיימים מקרים בהם יש צורך באשפוז ובטיפול.
הסכנה במחלת השלשולים, נובעת מאיבוד נוזלים והתייבשות, וכן איבוד מלחים חיוניים לגוף. שלשול מוגדר כעלייה בתדירות היציאות, יציאות מימיות, או בעלות מרקם נוזלי. מחלת שלשולים תמשך לרוב יומיים-שלושה, ותחלוף מעצמה. לעיתים, המחלה יכולה להיות מלווה בחום או בהקאות. כאשר מספר השלשולים אינו רב, הילד שותה, ואין תסמינים נוספים - אין הכרח לפנות לבדיקת רופא בימים הראשונים להופעת המחלה, אך אם התסמינים נמשכים יותר מיומיים-שלושה, או שקיימים תסמינים נוספים כמו הקאות, חום, שלשולים דמיים וירידה ניכרת בכמויות שהילד שותה, יש צורך בבדיקה והערכה של רופא. הסכנה במחלת שלשולים היא התייבשות של הילד, שעשויה להתבטא במיעוט במתן שתן, שקיעה של העיניים, בכי ללא דמעות ואפאטיות.
הגורמים למחלת השלשולים
וירוסים מהווים את הגורם השכיח ביותר למחלת שלשולים, אך גם חיידקים עלולים לגרום לשלשולים. אחד הוירוסים השכיחים הגורמים למחלת השלשולים, הוא וירוס הרוטה (ROTA), שמזה מספר חודשים ניתן חיסון למניעתו, כחלק משגרת החיסונים בארץ. שלשולים גם עלולים להוות תסמינים למחלות אחרות, דוגמת דלקת אוזניים, דלקת בדרכי הנשימה העליונות ומחלות אחרות שאינן בהכרח על רקע זיהומי. שלשולים יכולים להופיע לאחר טיפול באנטיביוטיקה, וכן בעקבות שתייה ממותקת בכמות רבה, אך כאמור הסיבה השכיחה ביותר היא על רקע זיהומי מסוג ויראלי. לעיתים, לאחר מחלת שלשולים על רקע זיהומי, השלשולים נמשכים כתוצאה מחסר לקטאז משני. לקטאז הוא אנזים שאחראי על פירוק סוכר הלקטוז הקיים בחלב, ונמצא על פני רירית המעי. כתוצאה מהשלשולים הרבים, רמתו יורדת, ועל מנת לטפל במצב זה, יש צורך בהימנעות משתיית חלב למשך מספר שבועות, עד שרמת האנזים עולה.
כיצד ניתן להמנע משלשולים?
מחלת שלשולים על רקע זיהומי, מדבקת מאוד, ולכן ניתן לראות התפרצויות של מחלות שלשולים בקרב ילדי גן. מחלות שלשולים אופייניות לחודשי הקיץ, אך בניגוד לדעה הרווחת, גם בחורף מחלות השלשולים נפוצות. הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה, והפחתת הסיכוי להדבק. זאת באמצעות הקפדה על מספר כללי הגיינה:
- יש להקפיד על שטיפת ידיים במים וסבון לאחר החלפת חיתולים, לאחר ביקור בשירותים, ולפני טיפול במזון.
- יש להקפיד על ניקוי ושטיפה של חפצים המוכנסים לפה.
- יש להקפיד על שטיפה יסודית - עם סבון - של פירות וירקות.
- יש להימנע מהשארת מזון מבושל, או מזון הדורש קירור, מחוץ למקרר לזמן ממושך.
- אין לשלוח ילדים עם מחלת שלשולים לגן, על מנת למנוע הדבקה.
הטיפול בשלשולים
- התייבשות ואיבוד מלחים חיוניים, הם הסיבוכים המסכנים את הילד כתוצאה משלשולים. לכן, יש צורך במתן נוזלים בכמויות קטנות ובתדירות גבוהה.
- יש לדאוג שהילד ישתה הרבה, אך מעבר למים מומלץ לתת תמיסות המכילות מלחים חיוניים. ישנם תכשירים שונים הניתנים לרכישה בבתי המרקחת, ללא צורך במרשם, אך ניתן לתת גם מרק עוף, לדוגמה, אשר מכיל מלחים. בנוסף, אם הילד אוכל, הסכנה לאיבוד מלחים פוחתת.
- באופן כללי, ההמלצה היום היא לא לשנות את הכלכלה של הילד, ניתן להמשיך בכלכלה הביתית, אם כי מומלץ להגביר כלכלה עוצרת כדוגמת אורז, בננות, תפוחי אדמה מבושלים ללא תיבול, עוף שהתבשל במרק וכדומה.
- אין צורך בהפסקת מוצרי חלב בימים הראשונים עם הופעת השלשולים.
- פרוביוטיקה - אלו הם חיידקים "טובים", בעלי השפעה חיובית על מערכת העיכול. קיימות עבודות מדעיות המוכיחות שמתן פרוביוטיקה מקצר את משך מחלת השלשולים, בהשוואה לילדים שלא נטלו פרוביוטיקה. תכשירים המכילים פרוביוטיקה ניתן לתת כבר מגיל חצי שנה, באופנים שונים כדוגמת טיפות, אבקה וסוכריות. מקובל לתת פרוביוטיקה במהלך ימי המחלה, ומספר ימים לאחריה.
- אנטיביוטיקה - בשל היות השלשולים, ברוב המקרים, תוצאה של זיהום ויראלי, אין מקום לטיפול באנטיביוטיקה. גם כאשר מדובר בזיהום על רקע חיידקי, במרבית המקרים אין צורך בטיפול אנטיביוטי, אך זאת כמובן בהתאם למצב הקליני של הילד.
לסיכום - מחלת השלשולים היא אופיינית בחודשי הקיץ. זוהי מחלה מדבקת מאוד, אשר ניתנת למניעה באמצעים פשוטים. הטיפול העיקרי הוא מתן נוזלים בתדירות גבוהה, כלכלה עוצרת, ופרוביוטיקה.
