מהו אוטיזם?
אוטיזם הוא ליקוי נוירו התפתחותי בעל רכיב גנטי ברור ויתכן כי מושפע גם מגורמים סביבתיים שונים. כיום משתמשים במונח ''הפרעות הספקטרום האוטיסטי'' והכוונה היא לקשיים בתקשורת החברתית ובאינטראקציה החברתית בדרגות חומרה שונות.
מהם המאפיינים של הפרעת הספקטרום האוטיסטי (אוטיזם)?
ילדים ובני נוער עם אוטיזם, מתקשים בהבנת כוונות ורגשות הזולת, שפת הגוף והבעות הפנים של סביבתם. לכך, נלווים קושי בשינויים, רגישות חושית, תחומי עניין מצומצמים ותנועות מוטוריות החוזרות על עצמן. מדובר על מדרג של חסרים הממוקמים על טווח (ספקטרום) ולא על יש / אין. כל לקות יכולה לבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל אחד מהילדים, ולפיכך מגוון ההתנהגויות החריגות הוא גדול מאוד. מכאן, שניתן למצוא שני ילדים בעלי אותה תסמונת המתנהגים באופן שונה האחד מהשני.
מהי שכיחות האוטיזם (הפרעות הספקטרום האוטיסטי)?
שכיחות הפרעות הספקטרום האוטיסטי לפי נתונים אמריקאים נכון ליוני 2014 עומדת על 1:68 ילדים. השכיחות בקרב בנים גבוהה יותר פי 4 יותר מבנות.
מהם התסמינים של אוטיזם?
- היעדר קשר עין בזמן שיחה או משחק.
- קושי בהבעה רגשית המשתקפת בהבעות הפנים של הילד. לדוגמה: הילד יגיב באותו אופן לאירוע משמח, מצער או לאירוע מפחיד. כך גם לגבי הבעות פנים של הזולת, למשל: צפייה באדם מחייך עלול לגרום לילד לפרש זאת ככעס.
- טון דיבור ייחודי ולא שיגרתי – טון שעשוי להישמע מונוטוני/רובוטי, לא אנושי וללא "גוון" בקול.
- שפה גבוהה / אנציקלופדית – שפה שאינה אופיינית לדיבור של ילד או נער בן אותו גיל, לדוגמה: יבטא משפטים כדוגמת: "אני נוטל כמוסה", ״הנני מתחייב לאכול כריך, ללגום משקה״, ״ברצוני לציין כי ...״
- קושי בהבעה ובהבנת תקשורת לא מילולית: מחוות גוף / ידיים וכד'. אם ילד / אדם יסמן לו בידו לגשת אליו - הילד לא יבין מה הוא רוצה.
- קושי ליזום שיחה עם הזולת – כך למשל, כשילד יראה זר לידו הוא ירצה לפתוח איתו בשיחה אבל יתקשר עמו באופן חסר שיפוט חברתי כמו: - "החולצה שלך מקומטת", "איזה ציור יש לך על השמיכה בלילה", "למה אתה נמוך?״ וכד''.
- חוסר תגובה – הילד לא יידע להגיב לאמירה של האדם העומד מולו, מה שיוביל לקטיעת השיחה.
- קושי משמעותי בקבלת שינויים פעוטים – קשיים הנראים להורים לא משמעותיים, כגון: שינוי במסלול הנסיעה, שינוי בזמני ארוחות וכו', גורמים לילד להתנהגות חריגה ולקושי בקבלת שינויים אלו.
- מיעוט קשרים חברתיים או היעדר קשרים חברתיים תואמי גיל - ילד צריך שמרבית חבריו יהיו בני גילו. אם ילד מתחבר עם ילדים קטנים ממנו או גדולים ממנו משמעותית – יש לבחון את הנושא.
- עיסוק מוגזם הגוזל זמן רב בנושא מצומצם וייחודי - הקדשת רוב שעות הערות ביום לעיסוק מרכזי, לדוגמה - ילד צעיר שמתעניין בגוף האדם בצורה מוגזמת וקורא רק על נושא זה, או לומד מפות גיאוגרפיות למשך שעות ארוכות ואינו מתעניין בתחומים מגוונים - או כל נושא אחר אשר נדמה כי העיסוק בו מוגזם - מצריך בירור.
- קושי בהבנה ובהבעת רגשות תואמים לגירוי החברתי - לדוגמה, מפסיד במשחק חברתי ויגיד: "יש, ניצחתי!" תוך כדי חיוך.
ביטויים שונים ודרגות חומרה שונות לאוטיזם:
- ילדים בעלי קושי תקשורתי וחברתי משמעותי, יאובחנו לרוב בגילאים צעירים וישולבו במסגרות חינוכיות וטיפוליות מתאימות. לעיתים קרובות יתלווה לכך גם ליקוי קוגניטיבי.
- ילדים אשר הגיעו לגיל שש ומעלה ולא אובחנו, יאופיינו לרוב כבעלי אינטליגנציה תקינה ומעלה, יכולת שפתית תקינה, תחומי עניין מצומצמים וחזרתיים, והיעדר קשרים חברתיים תואמי גיל. ילדים אלו לעיתים, אובחנו בגיל צעיר כלוקים בלקויות למידה שונות, הפרעת קשב וריכוז, הפרעות חרדה מגוונות, קשיים רגשיים, וכך האבחנה של הפרעת הספקטרום האוטיסטי חמקה ולא קיבלה התייחסות הולמת מצד אנשי המקצוע. במקרים רבים, כל זמן שהדרישות החברתיות מהילד פשוטות יחסית, וההורים מסייעים לו בתיווך העולם החברתי (לרוב עד גיל 7-8), הקשיים הנלווים להפרעות הספקטרום האוטיסטי (כמתואר לעיל'), תופסים את "מרכז הבמה".
- בגיל מתקדם יותר, כאשר הדרישות החברתיות הופכות משמעותיות יותר, והגורם ההורי המתווך כבר לא יכול להסדיר את עולמו החברתי של הילד, ובנוסף קבוצת בני גילו הופכת למשמעותית יותר, אזי ההורים והצוות החינוכי מתחילים לחשוד כי קיים קושי נוסף אשר יש לבררו מקצועית.
- עבודות מחקריות עדכניות, מצביעות על כך שהמופע הקליני של הפרעות הספקטרום האוטיסטי בקרב בנות, הוא שונה ולכן קשה יותר לאבחן אותן כלוקות באוטיזם. לדוגמה, בנות מדגימות פחות התנהגויות חזרתיות ותחומי עניין מצומצמים (אחד הקריטריונים לאוטיזם). בנוסף, התקשורת הבלתי מילולית שלהן (הבעות פנים, מחוות גוף) ניכרת תקינה באינטראקציה עם המבוגר, אך בפועל תפקודן החברתי בקרב בנות גילן לקוי וחסר הבנה חברתית. מחקרים מראים, כי בנות בעלות "אינטליגנציה נמוכה" ו/או פיגור שכלי, מאובחנות מוקדם. הקושי הוא באבחון הפרעות הספקטרום האוטיסטי בקרב בנות בעלות "אינטליגנציה תקינה" ומעלה.
כיצד מאבחנים אוטיזם?
האבחון נערך במקביל הן על ידי רופא (נוירולוג או פסיכיאטר) והן על ידי פסיכולוג/עו"ס מוסמך. האבחון כולל:
- איסוף מידע מההורים על התפתחות הילד. המידע מתעד את התנהגותו החברתית של הילד מאז ינקותו, המועד בו הופיעו הקשיים לראשונה, קשיים מיוחדים ותחומי חוזק מיוחדים.
- איסוף מידע אודות תפקודו החברתי של הילד במסגרות החינוכיות השונות מאז ינקותו.
- בדיקה קלינית הכוללת שיחה חופשית עם הילד, שיחה מובנית, משחק ותצפית.
- שימוש בשאלונים מובנים הבודקים תסמיני אוטיזם.
- במידת הצורך שימוש במבחן אדוס ADOS-2 הכולל סדרת מטלות הבודקות את הבנתו החברתית והרגשית של הילד.
- תצפית במסגרת החינוכית בה משתתף הילד.
- המידע הנרחב שהופק באמצעות השאלונים והמבחנים מקודד על פי קריטריונים הקבועים בספר האבחנות הפסיכיאטרי ה- DSM-5.
כיצד מטפלים באוטיזם והאם יש תרופה?
כיום אין תרופה לטיפול באוטיזם. התרופות ניתנות לטיפול בלקויות שונות שלעיתים נלוות להפרעה האוטיסטית ובעיקר הפרעות קשב וריכוז, הפרעות חרדה ועוד.
הטיפול באוטיזם הוא מערכתי וכולל טיפול פסיכולוגי פרטני המותאם לאוטיזם, טיפול פסיכולוגי קבוצתי המפתח כישורי חברה ותקשורת, הדרכת הורים המקנה להורים ידע וכלים כיצד להגביר את הכישורים החברתיים של ילדם, כיצד לצמצם התנהגויות אוטיסטיות, שילוב בכיתה מתאימה והדרכת הצוות החינוכי, שילוב חונך או סייע לצורך תיווך חברתי המלווה בהדרכה מתאימה, טיפול ריפוי בעיסוק או קלינאית תקשורת במידת הצורך, טיפול תרופתי בתסמינים הנלווים לאוטיזם על פי הצורך.בנוסף, יש להדריך את הצוות החינוכי אודות שילובו החברתי של הילד ולדאוג לסיוע מתאים בבית הספר. הסיוע אינו לצרכים לימודיים כפי שלעיתים קורה כי אם לצורך תיווך חברתי עם בני גילו. לילדים החסרים כישורים יומיומיים (מקלחת , הכנת אוכל ועוד) מומלץ גם על טיפול בריפוי בעיסוק. לילדים בעלי קושי שפתי (קושי בהיגוי או קושי בשימוש החברתי בשפה), מומלץ על טיפול ע"י קלינאית תקשורת.
האם לאנשים על הספקטרום האוטיסטי עלולות להיות לקויות אחרות?
בהחלט. אוטיזם לרוב מלווה בקשיים נוספים, השכיחים שבהם: קשיי קשב וריכוז, הפרעות חרדה, קשיי שינה, אפילפסיה, אכילה בררנית וסלקטיבית ועוד.
מהי ההשפעה על הסביבה הקרובה?
הסביבה הקרובה בהחלט זקוקה לסיוע. הטיפול של ההורים בילד הלוקה בהפרעות הספקטרום האוטיסטי (אוטיזם) הוא תובעני ומצריך משאבים רבים (נפשיים, רגשיים, זמן וכן משאבים כלכליים) ולכך השפעה על הסביבה הקרובה החל באחים/אחיות, המפתחים לעיתים תסמינים שונים של מצוקה רגשית והתנהגותית, דרך המשפחה המורחבת (סבים, סבתות, דודים) הזקוקים גם הם להכוונה, הדרכה ובעיקר להיות שותפים בטיפול בילד.
האם אדם המאובחן על הספקטרום האוטיסטי יכול לחיות חיים עצמאים?
תלוי בחומרת הלקות וברמת התפקוד. כיום אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה מתגייסים לצבא או מתנדבים, לומדים באוניברסיטה ומסוגלים לחיות חיים עצמאים. אנשים עם אוטיזם ברמת תפקוד בינוני או נמוך, חיים לרוב במערך של דיור מוגן שבו כמה בוגרים חיים יחד בדירה ומלווים על ידי צוות מדריכים באופן יום יומי. הם יוצאים לעבודה מוגנת ומשולבים חברתית בפעילויות מגוונות.
מרכז "מראות" הפועל במסגרת היחידה להתפתחות הילד בבית-החולים "דנה-דואק" לילדים, מוקדש לאבחון וטיפול בילדים ובני נוער הלוקים בהפרעות הספקטרום האוטיסטי (אוטיזם). אם הסימנים שתוארו לעיל' מוכרים לכם, מומלץ לפנות למרכז לבירור.
פרטים ליצירת קשר:
טלפון: 03-6972516 | פקס: 03-6947535 | דוא"ל: marot@tlvmc.gov.il
מרכז "מראות" לאבחון וטיפול בקשיים חברתיים ואוטיזם.
