כל מה שרצית לדעת על שפעת החזירים

נגיף השפעת גורם בכל שנה להתפרצויות של תחלואה נשימתית. התפרצויות אלו מוגבלות לרוב לחודשי החורף, ולכן נקראות שפעת עונתית. התפרצויות עולמיות של שפעת (פנדמיות) מתרחשות אחת ל-10 עד 30 שנה, כתוצאה מהופעת נגיף בעל הרכב גנטי שונה מזה של אלו שקדמו לו. התפרצויות כאלו מתאפינות בתחלואה שלא רק בחודשי החורף, ובקבוצות אוכלוסיה שלרוב הינן מוגנות באופן יחסי, כלומר - אנשים צעירים ובריאים.

 

באפריל 2009 דיווח משרד הבריאות המקסיקני על מגפה של מחלה נשימתית. מהחולים בודד נגיף שפעת שהכיל תערובת של חומר גנטי מארבע מקורות שונים: שני נגיפי חזירים, נגיף עופות ונגיף הומני. באותו חודש, הכריז אירגון הבריאות העולמי על נגיף A/H1N1 2009 כבעל חשיבות אפידמיולוגית בינלאומית. משנמצא שהנגיף מועבר מאדם לאדם בלפחות שלוש ארצות, הכריז האירגון על רמת כוננות 6 (פנדמיה). עד כה, דווחו לארגון הבריאות העולמי כ-431,000 מקרים של שפעת A/H1N1 2009, מתוכם 4,692 מקרי מוות.

 

הסיבוכים העיקריים הקשורים בהדבקות ב-A/H1N1 2009, הם דלקת ריאות וכשל נשימתי המצריך הנשמה. כמו כן, תתכן החמרה במחלות כרוניות קיימות, כמו מחלת ריאות כרונית ואי ספיקת לב. עם זאת, עדיין לא ברור אם A/H1N1 2009  הוא נגיף אלים יותר מנגיפי שפעת עונתיים, ואם שכיחות הסיבוכים הנשימתיים בקרב הנדבקים, גבוהה מזו של חולים בשפעת עונתית.

חיסון הוא הכלי היעיל ביותר למניעת שפעת והסיבוכים הקשורים בה. מספר חברות פיתחו חיסונים עבור A/H1N1 2009, שנבדקו במסגרת מחקרים קליניים גדולים.

מספר קבוצות באוכלוסיה הוגדרו כאוכלוסיות יעד לחיסון. אלו כוללים נשים הרות, אנשים החיים עם, או מטפלים, בילדים צעירים מגיל 6 חודשים, ילדים בין גילאי 6 חודשים ושנתיים, אנשים בגילאי שנתיים עד 64 שנים החולים במחלות כרוניות ונמצאים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת (ראו בהמשך), וצוות רפואי. בשלב ראשון, עד לקבלת נתוני בטיחות, יתכן ויהיה עיכוב בחיסון קבוצות סיכון מסויימות.

מחקרים הדגימו, כי מנה בודדת של חיסון ל- A/H1N1 2009, מעוררת תגובה חיסונית במעל 95% מן המתחסנים הבוגרים. לאור זאת, החיסון ינתן במנה בודדת מגיל 9 שנים. ילדים עד גיל 9 שנים יזדקקו ככל הנראה לשתי מנות חיסון.

זני שפעת עונתיים צפויים לגרום לתחלואה גם בחורף הנוכחי. לכן, מומלץ לאנשים בקבוצות הסיכון להתחסן מוקדם ככל האפשר. אין מניעה לקבל את שני החיסונים (שפעת עונתית ו- A/H1N1 2009) במקביל, כולל גם באותו היום. החיסון העונתי אינו צפוי להגן מפני שפעת A/H1N1 2009.

במקרה שחליתם במחלה החשודה כ-A/H1N1 2009  (ראו בהמשך), אך אינכם שייכים לאחת מקבוצות הסיכון ומחלתכם אינה קשה, מומלץ להשאר בבית עד שיעברו לפחות 24 שעות מסיום הסימפטומים הנשימתיים. במקרה כזה

• יש לצמצם ככל הניתן את המגע עם שאר בני הבית, במיוחד אלה הנמצאים בסיכון גבוה לסיבוכים, כגון נשים הרות ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות.
• יש לשמור על מרחק מינימלי של מטר אחד משאר בני הבית.
• יש להקטין מגע עם הפרשות על ידי כיסוי הפה והאף בזמן שיעול או עיטוש.
• אין לכסות את האף והפה עם כף היד –  אם אין ממחטה בהישג יד, יש להשתעל לתוך שקע המרפק.
• יש להמנע ממגע של ידיים עם האף, הפה והעיניים. אזורים אלו עשירים בנגיפים ומדבקים ביותר.
• יש לשטוף ידיים במים וסבון לעיתים קרובות, ובמיוחד אחרי שיעול ועיטוש ולפני הכנת אוכל. נוזל חיטוי על בסיס אלכוהול יעיל גם הוא למטרה זו.
• יש להקפיד על זריקת ממחטות חד פעמיות לפסולת לאחר השימוש.
• חשוב לשמור את הבית מאוורר ונקי מעשן.
• במידה שמשתמשים במסכה, עליה לכסות את האף והפה. יש להתייחס למסכה משומשת כמו לממחטת אף – לזרוק לפסולת ולשטוף לאחר מכן ידיים במים וסבון.

כאשר שוהה בבית חולה חשוד ב-A/H1N1 2009, יש לשים לב להחמרה במצבו, המחייבת פניה דחופה לרופא המטפל או לחדר המיון. החמרת מצב יכולה להתאפיין במצוקה נשימתית גוברת, כאב חזה, הקאה חוזרת, סימני איבוד נוזלים (סחרחורת בעמידה או איבוד הכרה), או מצב בלבולי חדש.

סימני שפעת A/H1N1 2009 כוללים חום גבוה (מעל 38.0 צלזיוס), כאב שרירים, ותסמינים נשימתיים (נזלת, שיעול, כאב גרון או קוצר נשימה). מצוקה נשימתית, החמרה של מחלה כרונית קודמת, מצב בלבולי או שינוי במצב ההכרה, הינם ביטויים למחלה קשה המחייבת בדיקה רפואית דחופה.

קיימות כיום שתי תרופות פעילות כנגד A/H1N1 2009: טמיפלו (Tamiflu), תרופה הניתנת דרך הפה בטבליות או בסירופ, ורלנזה (Relenza), שניתנת דרך משאף. שתי התרופות דורשות מרשם רופא. טיפול תרופתי מומלץ לאנשים בקבוצות הסיכון הגבוהה, או לאלה המפתחים מחלה קשה. מאחר שיעילות הטיפול התרופתי מותנית בהתחלה מוקדמת, יש להגיע לבדיקת רופא ללא דיחוי במקרים אלו.