עצבים סמפטטים, כליות ויתר לחץ דם
יתר לחץ דם עמיד לטיפול מוגדר כאשר ערכי לחץ הדם אינם בערכים הרצויים למרות טיפול ב- 3 סוגי תרופות להורדת לחץ דם במינונים המכסימלים. מצב זה נפוץ יותר עם העליה בגיל, בהשמנת יתר ובמחלות כליה כרוניות. לאחר שמוודאים מדידה נכונה של לחץ הדם, נטילה עקבית של התרופות ושוללים את תסמונת החלוק הלבן העשויה לגרום לתופעה זו, ישנן מספר דרכים בהן הרופאים מנסים להוריד את לחץ הדם, הן באמצעים של שינוי אורח החיים (כגון ירידה במשקל) והן על ידי שילוב של תרופות נוספות בטיפול.
בשנים האחרונות פותחה שיטה חדשה שמטרתה לטפל במקרים של יתר לחץ דם עמיד והיא דנרבציה של עצבי הכליה הסימפטטיים, כלומר: פגיעה מכוונת בפעילותם של העצבים הסימפטטיים.
העצבים הסימפטטיים המובילים אל הכליה וממנה, הינם בעלי משמעות רבה בהתפתחות יתר לחץ דם. המערכת הסימפטטית בכליה גורמת לעליה ברמת הרנין ובספיגת הנתרן, שני מנגנונים המביאים לעליה בלחץ הדם. כמו כן, מביאה לעליה בזילוח הכלייתי ובכך מחמירה את הנזק לכליות.
בעבר, טרם התפתחות התרופות היעילות לטיפול ביתר לחץ הדם הקיימות כיום, טיפול כירורגי לכריתת עצבים אלו שימש לטיפול במקרים של יתר לחץ דם שלא ניתן היה לטיפול, אלא שבשיטות הישנות, אחוזי התחלואה והתמותה סביב הניתוח היו גבוהים מאוד, ותופעות הלוואי היו מרובות, בעיקר בשל פגיעה בעצבים נוספים בבטן ובאגן, פרט לעצבי הכליה. על כן פותחה שיטה חדשה, במסגרתה ניתן לפגוע ישירות בעצבוב הסימפטטי הכלייתי, ללא פגיעה בעצבים נוספים. בשיטה זו, מחדירים צנתר דרך העורק הפמורלי שבמפשעה (בדומה לצנתור של העורקים הכליליים של הלב). מהעורק הפמורלי מגיעים לעורקי הכליה, שבמעטפת שלהם מצויים העצבים הסימפטטיים, ובעזרת שימוש בתדרי רדיו, פוגעים בפעילות העצב. הפרוצדורה נחשבת לנוחה, עם תופעת לוואי של כאב בטן בלבד בזמן הפרוצדורה שחולף.
מחקר שפורסם לאחרונה, שבחן את יעילות הטיפול, הדגים ירידה משמעותית של ערכי לחץ הדם לאחר הטיפול – ירידה של 32/12 ממ"כ לעומת העדר שינוי בלחצי הדם בקבוצת הביקורת*. זאת ללא פגיעה בתפקוד הכלייתי וללא תופעות לוואי משמעותיות. לציין כי הירידה בלחץ הדם לאחר הטיפול מופיעה באופן הדרגתי ולא חד.
*Renal sympathetic denervation in patients with treatment-resistant hypertension (The Symplicity HTN-2 Trial): a randomised controlled trial. The Lancet, Volume 376, Issue 9756, Pages 1903 - 1909