הפרעות שינה התנהגותיות בילדות הינן בעיה שכיחה, המופיעה בקרב 10% עד 30% מהילדים בגילאי 6 עד 36 חודשים. הבעיה מתבטאת בקושי להירדם או לישון רצוף, או בשילוב של שניהם.
קשיים אלה משקפים בדרך כלל דפוסי יחסי גומלין בין הורה וילד, בעת ההשכבה לישון. תורמים לכך יחסי הגומלין בין מאפייני הדמות המטפלת, לבין טמפרמנט הילד, וגורמים מסוימים של הקשר בין הורה לילד. במידה ולא מטפלים בבעיה, הפרעות שינה אלה עלולות להשפיע באופן שלילי על תפקוד הילד והמשפחה כולה במשך היום ועל התנהגות הילד. נדודי שינה התנהגותיים עלולים לגרום אצל הילד לרגזנות מוגברת, התקפי זעם, שליטה מוגבלת ברגשות, ובעיות התנהגות. כמו כן הם עלולים לגרום לחוסר שינה אצל ההורים, מה שגורם לעייפות, מצב רוח רע, ובעיות תפקוד במשך היום.
בעיות אכילה מקובלות בקרב ילדים קטנים וקשת סיבותיהן נע מבעיות גופניות של מערכת העיכול, דרך ילדים בררנים מבחינת אוכל, ועד הפרעות אכילה של ממש. אלה כוללות התנהגות משובשת בזמן הארוחות, הסירוב לאכול, אכילה עצמאית לקויה, משיכת זמן בעת הארוחות, ובחירת מוצרי המזון.
כרבע מהילדים הקטנים מראים התנהגויות אכילה בעייתיות. בעיות אלה מדאיגות את ההורים וכאשר הן ממשיכות זמן רב הן עלולות לגרום לירידה במשקל או חוסר עליה במשקל, כמו גם לעיכובים מבחינה קוגניטיבית והתפתחותית. בקרב ילדים בריאים בעיות אכילה נובעות ממגוון של סיבות, כמו הפרעות סביבתיות, אי-כשירות מצד ההורים, מזגו של הילד, וגורמים פסיכולוגיים. מחקרים קודמים הראו כי מאפיינים מסוימים אצל הילד בשילוב עם נקודות תורפה מסוימות אצל ההורה גורמים לתוצאות שליליות ולעימותים ביניהם.
למרות הדמיון בין שתי הבעיות, מבחינת שכיחות, גורמים, וטווח גילאים, לא נערך עד כה מחקר שבדק את הקשר בין שתי הפרעות נפוצות אלה. המחקר הנוכחי שנערך בבית חולים "דנה-דואק" לילדים, במרכז הרפואי תל אביב, ביקש לבדוק את שכיחות הפרעות השינה בקרב ילדים עם בעיות אכילה, כמו גם את שכיחות בעיות האכילה בקרב ילדים עם הפרעות שינה. צוות המחקר ביקש לגלות האם מדובר בקיומן של שתי הבעיות יחדיו אצל אותם ילדים קטנים.
במחקר השתתפו קרוב ל-700 ילדים בגילאים 6 עד 36 חודשים, מתוכם 58 סבלו מנדודי שינה התנהגותיים, ל-76 היו בעיות אכילה, והיתר שימש כקבוצת ביקורת. החוקרים אספו נתונים לגבי דפוסי השינה והאכילה דרך שאלונים שמלאו ההורים. תוצאות המחקר הראו, כי בהשוואה לילדים בריאים, הוריהם של ילדים עם בעיות אכילה חשו לעיתים קרובות יותר כי גם הרגלי השינה של הילד בעיתיים. (37% מבין הילדים עם בעיות אכילה לעומת 16% בלבד בקרב ילדים בריאים). ההורים דיווחו על מספר נמוך יותר של שעות שינה רצופה בלילה וזמן רב יותר שלוקח להם להירדם. הוריהם של ילדים עם נדודי שינה התנהגותיים תיארו את אכילת הילד כבעייתית בשיעור גבוה יותר (26%), לעומת ההורים של קבוצת הביקורת (9%). הם דיווחו כי הם מודאגים יותר לגבי ההתפתחות של ילדיהם ותיארו רמה גבוהה יותר של סירוב לאכול.
על פי מסקנות החוקרים קיימת נטייה לדו-קיום של הפרעות שינה ובעיות אכילה בקרב ילדים קטנים. מודעות מוגברת לקשר בין שתי התופעות עשויה לאפשר טיפול התערבותי מועיל יותר ושיפור בתוצאות.
לדברי ד"ר טל שניר, מנהלת תחום רפואת ילדים ב- beWell, המחקר שהינו הראשון מסוגו, מאשר את מה שנראה מאד הגיוני - יש חפיפה באחוז די גבוה בין הפרעות שינה והפרעות אכילה בגיל הרך. עם זאת, חשוב להדגיש כי החוקרים לא בדקו את הקשר אלא רק הראו חפיפה בין שתי ההפרעות. על ההורים להיות מודעים לחפיפה זו ויתכן שטיפול מערכתי ושינוי התנהגותי יכול לשפר את שתי התופעות.
תרגום מקוצר וערוך, מקור:
Coexistence of Sleep and Feeding Disturbances in Young Children; Pediatrics 2011, 127: e615-e621.