היכון.. הכן.. צא למרתון!

מספר האנשים המשתתפים במרוצי מרתון או חצי מרתון הולך וצובר תאוצה, אך דיווחים אחדים על מקרים של דום לב כתוצאה מריצה זו העמידו את הבטיחות שלה בסימן שאלה. מחקר חדש הגיע כעת למסקנה כי הסיכון לדום לב עקב השתתפות במרתון הינו למעשה נמוך, במיוחד בהשוואה לסוגי אתלטיקה אחרים.

חוקרים ממסצ'וסטס שבארה"ב אספו נתונים על מקרים של דום לב במרוצי מרתון במהלך 10 שנים. על פי הממצאים, ברוב המקרים היה מדובר בגברים, ובכאלה שהיו להם ברקע בעיות לב שלא אובחנו. מן הנתונים נראה כי גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר לעומת נשים.
כמו כן מצאו החוקרים, כי כישורי החיאה של אנשים הנמצאים בשטח מהווים גורם מפתח לסיכוי של המטופל לשרוד.

החוקרים מסבירים כי דיווחים בתקשורת על מקרים של דום לב בעת ריצת מרתון הובילו לדעה הרווחת שהעיסוק בספורט זה קשור לסיכון תמותה גבוה, עם זאת תוצאות מחקרם מראים כי הסיכון הינו שווה או אפילו פחות גבוה בהשוואה לסיכון בו נמצאים ספורטאים אחרים, כמו משתתפי טריאתלון, אתלטיקה ואפילו מי שרץ בשעות הפנאי.

מחקרים קודמים כבר עסקו במקרי מוות פתאומיים של ספורטאים תחרותיים אחרים, אך עד כה לא נערך שום מחקר שעסק ברצי מרתון.
לעיתים קרובות הרצים מבוגרים יותר מספורטאים מקצועיים ועלולים לסבול ממחלות רקע שהם כלל אינם מודעים אליהן.

החוקרים אספו נתונים לגבי כל המקרים של דום לב שהתרחשו בזמן המרתון והחצי מרתון, או מייד עם סיומו, בין השנים 2000 ו-2010 בארה"ב. מבין 11 מיליון רצים בסך הכול התרחשו 59 מקרים של דום לב, 40 מהם בריצות מרתון באורך מלא ו-19 מקרים בריצות חצי מרתון. מעל 85% מהמקרים היו גברים ומכלל 59 המקרים 42 לא שרדו.

החוקרים מציינים כי שיעור תמותה זו של 71% נמוך יותר מאשר שיעור התמותה של דום לב באופן כללי העומד על 92%. הם משערים כי הנוכחות של צוותים רפואיים במרוצים או של אנשים בקהל שיודעים לבצע החיה אחראים להפרש. מ-59 המקרים, החוקרים הצליחו להשיג מידע רפואי לגבי 31 מהם. 23 מתוכם נפתרו ו-15 מהם סבלו משריר לב מעובה. גידול לא תקין זה של הלב מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לדום לב בקרב ספורטאים צעירים, אך עד כה הוא אינו נחשב לבעיה שקיימת אצל רצים מבוגרים יותר. אצל תשעה מקרים נתגלו בנתיחה לאחר המוות גם בעיות לב נוספות.
מבין אלה ששרדו, מחלת לב כלילית שלא אובחנה לפני דום הלב, הייתה הסיבה השכיחה ביותר.

על פי תוצאות המחקר: גורמי ההישרדות העיקריים היו טיב ההחיאה של אנשים שנמצאו בשטח ובעיות לב שונות משריר לב מעובה. החוקרים הופתעו מממצא זה ומסכמים כי לפי כך ניתן לגלות מחלות רקע שגורמות לדום לב על ידי בדיקת מאמץ פשוטה לקראת המרוץ.
צוות המחקר מתכוון לפתח הוראות הכנה מפורטות יותר לרצי מרתון שכוללות גם סקירה רפואית לגבי מחלות לב. כמו כן הם מדגישים עד כמה חשובה הנוכחות של אנשים באזור המרוץ שיודעים לבצע החיאה.

לדברי ד"ר אריק שטיינויל, מנהל תחום לב וכלי דם של bewell:
שכיחות מוות פתאומי בספורטאים הינה נמוכה מאוד. למרות שכיחות נמוכה זאת, ההד התקשורתי אשר נוצר בעקבות מוות פתאומי של ספורטאי צעיר יוצר את הרושם כי מדובר בתופעה די שכיחה. במקומות שונים בעולם השכיחות נעה בין 1-5 מקרי מוות פתאומי מתוך 100,000 ספורטאים תחרותיים בשנה. מחקר זה בדומה לממצאים של מחקרים קודמים מראה כי ברצי מרתון וחצי מרתון שכיחות זאת אף יותר קטנה. מסקנות המחקר בנוגע לביצוע בדיקת מאמץ טרם האירוע שנויות במחלוקת בספרות הרפואית, כך גם סוג הסקר הרפואי שיש לבצע לכל ספורטאי תחרותי. חשוב לציין מנגד כי מעל כל ספק, פעילות גופנית מהווה כלי יעיל לשמירת אורח חיים בריא וכתוצאה מכך על טווח חיים ארוך.

תרגום ערוך ומקוצר,

מקור:

Cardiac Arrest during Long-Distance Running Races; The New England Journal of Medicine 2012, 366: 130-140.