סרטן שד הינו הסרטן הנפוץ ביותר בנשים. הודות לשיפור בגילוי המוקדם וטיפולים יעילים יותר, התמותה ירדה באופן ניכר ושיעור השרידות למשך 5 שנים בכל שלבי סרטן השד עומדת על כ- 85%. עם זאת, לאחר סיום הטיפולים, חלק ניכר מהשורדות מדווחות על פגיעה משמעותית באיכות החיים המאופיינת בסימפטומים כגון מתח נפשי רב, עייפות, דיכאון, פחד מחזרתה של המחלה וקשיים בשינה, פגיעה המהווה לעיתים גורם המעכב באופן משמעותי את היכולת לחזור לתפקוד תקין במסגרת המשפחה, החברים, ומעגל העבודה. למרות שיעור התחלואה הגבוהה, רק טיפולים מעטים נחקרו באשר ליכולתם להביא לשיפור איכות החיים של חולות הסרטן לאחר סיום הטיפול הכימו-קרינתי.
המחקר הנוכחי בדק את איכות החיים של 24 שורדות סרטן השד לאחר סיום הטיפול הכימו-קרינתי בטווח של 18 החודשים האחרונים, לפי שיטת העבודה של ביירון קייטי. במסגרת המחקר נבדקה השפעת הטיפול לפי שיטת המדיטציה המבוססת על שיטת "העבודה" של ביירון קייטי לשחרור ממחשבות שליליות ולהתמודדות עם מחשבות שגורמות לנו סבל, כאב או מתח דרכה למדו המטופלות להפסיק את ההיקשרות (attachment) האוטומטית למחשבות מלחיצות, להתחבר אל ההווה, ולשנות את מערכת היחסים שלו עם המחשבות הגורמות לו למתח וסבל.
"המחקר הצביע על שיפור מובהק של כ- 35% באיכות השינה בקרב נשים בקבוצת ההתערבות, עם ערכים הדומים לערכי הנורמה באיכות השינה, לעומת המצב ההתחלתי בו נצפה קושי באיכות השינה והפרעה בשינה לעומת האוכלוסיה הממוצעת. גם ברמת התשישות נצפה שיפור ניכר לאחר ההתערבות. בהערכת איכות החיים של המשתתפות, נצפה שיפור משמעותי בכל המדדים של איכות החיים שנבדקו בהיבט הפיזי, החברתי, הרגשי והתפקודי" מציין ד"ר לב ארי.
את המחקר השני שנבדק בקרב נשים נשאיות של מוטציה פתוגנית בגנים BRCA 1/ BRCA 2 ביצע ד"ר שחר לב ארי יחד עם פרופ' איתן פרידמן, מנהל היחידה לאונקוגנטיקה, במרכז הרפואי שיבא.
מדי שנה כ- 3,600 נשים מאובחנות בארץ כחולות בסרטן השד. בין הנשים ממוצא אשכנזי, כ-% 10 מהמקרים הם על רקע תורשתי-משפחתי ובחלק מהמקרים הללו ניתן לאתר מוטציה תורשתית בגנים BRCA1/ BRCA2. נשים ממשפחות אלה שנמצאו נשאיות הן סיכון מוגבר להיארעות של סרטן עד כ- 50% לסרטן השחלות ועד לכ- 80% לסרטן השד במהלך חייהן. למעט ניתוח מניעתי לכריתת השדיים ו/או השחלות, אין כיום התערבות אקטיבית המסוגלת להפחית את הסיכון, מצב המעמיד את הנשאיות בחוסר ודאות בקשר לעתידן, וגורם להן לעיתים לסבול מתסמינים כמו דאגות, מתח נפשי, הפרעות שינה ותשישות.
מטרת המחקר הייתה לבדוק האם נשים בריאות שהן נשאיות של מוטציה פתוגנית בגנים BRCA1 ו/או BRCA2 יכולות לשפר את יכולת ההתמודדות שלהן עם קשיים נפשיים ואת איכות חייהן באמצעות מתן מיומנויות לחקירה עצמית וניהול המחשבות במסגרת שיטת ביירון קייטי.
במסגרת המחקר, שנעשה כעבודת תזה לתואר שני של גב' קרלה לנדאו, בהנחיית ד"ר לב-ארי ופרופ' מנספילד-כהן מהחוג לקידום בריאות הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב, למדו המטופלות להפסיק את ההיקשרות (attachment) האוטומטית למחשבות מלחיצות, להתחבר אל ההווה, ולשנות את מערכת היחסים שלו עם המחשבות הגורמות לו למתח וסבל.
את המחקר סיימו 59 משתתפות, 25 נשים מקבוצת ההתערבות (מתוך 33) ו- 34 מקבוצת הביקורת. בעקבות ההתערבות נצפה שיפור מובהק של כ- 30% באיכות השינה בקרב נשים בקבוצת ההתערבות, עם ערכים הדומים לערכי הנורמה באיכות השינה, לעומת קבוצת הביקורת בה נצפתה קושי באיכות השינה והפרעה בשינה לעומת אוכלוסיה ממוצעת. בשאלון PSSFA הבודק תמיכה משפחתית לפי תפיסת המשתתפת, נצפה שיפור מובהק של 13.8% בתפיסת התמיכה המשפחתית.
"ניתן לומר שנשים שהשתתפו בשיטת "העבודה" מרגישות תמיכה משפחתית גדולה יותר" מדגיש ד"ר לב ארי. בשאלון הבודק דאגה לגבי ממחלת הסרטן
(CRW), נצפתה הקלה לא מובהקת בקרב קבוצת ההתערבות, והקלה ברמת הדאגות בקבוצת הביקורת. לדברי ד"ר לב ארי "ההבדל נובע מכך שבקבוצה נעשתה עבודה מודעת על הדאגות, לעומת קבוצת הביקורת בה הנושא אינו במודעות, ויתכן ובא לביטוי בקשיי השינה ובמצוקה הפסיכולוגית".
בימים אלה משיק המרכז לרפואה משולבת- משלימה, סדנאות למטופלי סרטן על פי שיטת "העבודה" של ביירון קייטי. לפרטים נוספים