הקשר בין לחץ דם והשמנה

מגפת ההשמנה בעולם המערבי גורמת לתחלואה רבה - מחלות קרדיווסקולריות, בעיות אורטופדיות, הפרעות הורמונליות, בעית פיריון, מחלות פסיכיאטריות ועוד.

 

מדד ה- BMI, המחושב באמצעות חילוק המשקל (בקילוגרמים) לגובה (במטרים) בריבוע, נחשב מוגבר כאשר ערכו עולה מעל 25.

ככל שה- BMI עולה, עולים ערכי לחץ הדם, הן הסיסטולי והן הדיאסטולי, כך שלמעלה מ- 50% מהאנשים עם השמנת יתר סובלים גם כן מיתר לחץ דם. הסיכוי של גבר עם BMI מעל 35 לפתח יתר לחץ דם הינו גבוה פי 4 לעומת גבר בגילו במשקל תקין. חשוב לציין שהשפעת ההשמנה על לחץ הדם ניכרת בעיקר עד גיל 55, ומעבר לגיל זה ההשפעה קטנה. מכאן החשיבות הרבה למניעת השמנה במבוגרים הצעירים!

 

ישנם מספר מנגנונים מוצעים לעליית לחץ הדם בהשמנה, כולל:

• השפעה כלייתית ישירה.
• עליה בפעילות הרנין-אנגיוטנסין שהינה בעלת חשיבות רבה בעליית לחץ הדם – הן בשל הפעלה מוגברת של המערכת בכליה, והן בשל פעילות עודפת של מערכת זו ברקמות השומן.
• מבחינה הורמונלית – ישנה עליה בתנגודת לאינסולין, השפעת הורמון הלפטין שרמתו עולה בתאי השומן ועוד.

הטיפול ביתר לחץ דם בחולים עם השמנת יתר מתבסס על מספר אמצעים:

1. תזונה נכונה – ירידה של 10% בלבד ממשקל הגוף מביאה לירידה משמעותית בתחלואה הקרדיווסקולרית. בעניין זה יש להדגיש את חשיבות הפעילות הגופנית שהינה הבסיס לכל ירידה במשקל ואת החשיבות בצריכת מוצרי חלב דל שומן, שתורמת הן להפחתת משקל והן לירידה בערכי לחץ הדם.
2. תרופות להורדת לחץ הדם – בשמנים נעדיף להמנע מתרופות בעלות תופעות לוואי מטבוליות, ונעדיף את קבוצת מעכבי מערכת הרנין-אנגיוטנסין וחסמי תעלות סידן.
3. טיפול בהשמנה על ידי תרופות לירידה במשקל או ניתוח בריאטרי (ניתוחי מערכת העיכול למיניהם לירידה במשקל).

חשוב לזכור כי ככל שה- BMI ההתחלתי גבוה יותר, הטיפול מפחית תחלואה בצורה יעילה יותר!

 

להתייעצות עם ד"ר קלוק בן-בסט - לחץ כאן