כולם אוהבים את מרלין
מחקר מדעי שנעשה במרכז הרפואי תל-אביב בשיתוף אוניברסיטת UCLA היוקרתית, הצליח לתרגם מחשבות על מרלין מונרו לדימויים חזותיים. פריצת דרך זו של המחקר מעלה שאלות נוספות בפיתוח רפואת העתיד: מה התפקוד של המוח, איך המוח באמת מעביר את העולם החיצוני לעולם המחשבה, ואיך נוכל להשתמש בעולם המחשבה כדי לגרום לשינויים בסביבה?
פרופ' יצחק פריד, מנהל היחידה לנוירוכירוגיה תפקודית במרכז הרפואי תל-אביב, אמון על מחקר פורץ דרך בתחום קריאת המחשבות. במסגרת המחקר הוא הצליח לתרגם את מחשבותיהם של אנשים למילים ולפעולה באמצעות חיבור מוחם למחשב. העיקרון העומד מאחורי הממשק הטכנולוגי המופלא הזה דומה למדי ברוב המקרים: המחשב לומד את הפעילות הייחודית של תאי העצב של אדם בזמן שהוא חושב על מושג או דימוי מסוים, ובשלב הבא הוא כבר מזהה בעצמו את הפעילות העצבית שנלמדה בשלב הראשון ויכול "לנחש" לפיה מה האדם חושב. באמצעות שיטה זו, הצליחו קופים לשלוט בזרועות רובוטיות, ובני אדם הניעו סמן של עכבר על צג מחשב - באמצעות מחשבתם בלבד. חוקרים אף הצליחו לנחש על מה מטופליהם חושבים.
כעת הצליח פרופ' פריד לפתח את השיטה כך שמשתתפי הניסוי, שתוצאותיו התפרסמו בכתב העת המדעי Nature, יוכלו לבחור בין תמונות המופיעות על המסך באמצעות מחשבתם בלבד. כיוון שלא ניתן לבצע מחקרים בהם מושתלות אלקטרודות במוחות משתתפי ניסוי בריאים, עבדו פריד ועמיתיו עם 12 מטופלים הסובלים מאפילפסיה, במהלך שהותם בבית החולים.
בשלב הראשון של הניסוי הוקרנו מול המטופלים תמונות של אנשים מפורסמים כמו מרלין מונרו ומייקל ג'קסון. בשלב זה, המחשב שחובר למוח המטופלים זיהה את קבוצות תאי העצב המסוימות שהגיבו באופן ייחודי לכל תמונה ותמונה. לאחר מכן הוקרנו זו על גבי זו שתי תמונות שקופות למחצה עם דמויות המפורסמים, והמטופלים התבקשו להתמקד בתמונה אחת שנבחרה מבין השתיים. בעת שעשו זאת, המחשב עקב אחר הפעילות העצבית שלהם; ככל שהתחזקה הפעילות העצבית שזוהתה בשלב הראשון עם תמונה מסוימת, כך חיזק המחשב את נראות התמונה הזו על חשבון התמונה השנייה.
בכ-70% מתוך 864 הניסיונות הללו הצליחו המשתתפים לגרום לתמונה הרצויה להופיע בצורה ברורה יותר תוך העלמת התמונה השנייה. אחרי הניסוי העידו חלק מהמשתתפים שעשו זאת באמצעות התמקדות באסוציאציות הקשורות למופיע בתמונה, בעוד אחרים ניסו לגרום לתמונה השנייה להיעלם.
רעיון המחקר הוא שהנחקר יכול להזיז את התמונה בראשו ממייקל ג'קסון למרלין מונרו, בכוח המחשבה בלבד. איתור המוקד של הסערה החשמלית, מפותח מאוד והוא זוכה לאחוזי הצלחה גבוהים, במצבים מסוימים של אפילפסיה. פריצת דרך זו של המחקר מעלה שאלות נוספות בפיתוח רפואת העתיד: מה התפקוד של המוח, איך המוח באמת מעביר את העולם החיצוני לעולם המחשבה, ואיך נוכל להשתמש בעולם המחשבה כדי אולי לגרום לשינויים בסביבה?