הכל בראש

מחקר חדש מצא קשר בין תגובה רגשית ונוירולוגית לשמיעת מוזיקה

ידוע שמוזיקה מעוררת רגשות, אך מדוע קטעי מוזיקה מסויימים נוגעים בנו עד דמעות ואחרים משאירים אותנו אדישים? חוקרים מאוניברסיטת אטלנטיק פלורידה הצליחו לזהות היבטים של קטעי מוזיקה, שגורמים לפעילות במוח הקשורה לרגשות. בפעם הראשונה המדענים הצליחו להראות בזמן אמת כיצד אספקטים מסוימים של המוזיקה משפיעים על המוח. החוקרים משוכנעים כי שיטתם לזיהוי הפעילות במוח עקב השמעת מוזיקה מסוימת, תעזור גם בהבנה טובה יותר של גורמים אחרים שמשפיעים על רגשותינו ואיך זה בא לידי ביטוי במוח.

החוקרים הקליטו בשלב הראשון פסנתרן מקצועי שניגן קטע קלאסי מאת פרדריק שופין, ובשלב השני הם השמיעו את אותה מנגינה שבוצעה על ידי מחשב שחובר לאותו פסנתר. לשתי ההקלטות היו את אותם אלמנטים מוסיקליים: מנגינה, הרמוניה, קצב, מהירות ביצוע ממוצעת, ועוצמת קול. אומנם רק הביצוע האנושי כלל שינויים דינמיים של מהירות ועוצמת קול.

המדענים השמיעו לכל משתתף את שתי ההקלטות, כאשר הם עקבו אחרי התנהגותם הכללית באמצעות בדיקת MRI מיוחדת, וכן אחרי שינויים של זרימת הדם במוח שמבשרים על פעילות באזורים מסוימים. המחקר נערך בשלושה שלבים: ראשנית, כל המשתתפים דיווחו באמצעות תוכנת מחשב מיוחדת תוך כדי שמיעת המוזיקה על תגובותיהם הרגשיות. מייד לאחר מכן כל משתתף הוכנס למכשיר ה-MRI, הוא התבקש לא לזוז ולעצום עיניים ואז השמיעו לו את שתי ההקלטות. בשלב השלישי השמיעו לו שוב את שתי הורסיות והוא התבקש שוב לדווח על תגובותיו הרגשיות.
לדברי המדענים שלושת השלבים היו נחוצים כדי להבטיח עקביות בדיווחים ובהשוואה עם תוצאות בדיקת ה-MRI.

בדיקת ההדמייה אפשרה לחוקרים לראות איזה אזורים במוח מופעלים על ידי שמיעת מוזיקה. לאחר מכן החוקרים ערכו השוואה בין התגובות לביצוע האנושי ולביצוע המכאני של המחשב. כמו כן הם הישוו בין התגובות של מאזינים בעלי ניסיון לאלה חסרי ניסיון. בנוסף נבדקה ההשפעה של שינויים במהירות הנגינה על הפעילות במוח.

תוצאות המחקר מאשרות את ההנחה הרווחת כי ההשפעה האנושית בביצוע על ידי פסנתרן מוכשר, מעוררת רגשות, מה שבא לידי ביטוי גם בפעילות המוחית. המאזינים בעלי ניסיון לא היו אומנם מוסיקאים מקצועיים, אך הם היו בעלי ניסיון כזמרים במקהלה או ניגנו פעם בלהקה. תוצאות ה-MRI מצביעות על כך שמאזינים בעלי ניסיון נהנים יותר, כלומר הפעילות במוח חזקה יותר לעומת מאזינים חסרי ניסיון מוסיקלי. לדברי המדענים יתכן והקשר הוא הפוך: מי שנהנה יותר ממוסיקה נמשך גם לפעילות כל שהיא בתחום זה, כמו לשיר במקהלה או לנגן בלהקה.

תוצאה מעניינת נוספת של המחקר הינה כי שמיעת מוסיקה מעוררת גם פעילות מוחית של "נוירון המראה". נוירון זה פעיל כאשר אנו מבצעים פעולה מסוימת, אך גם כאשר אנו רואים "כמו במראה" שמישהו אחר מבצע פעולה כזאת. כבר בעבר שיערו מומחים בתחום כי "נוירון המראה" מאפשר לנו לחוש את רגשותיו של זמר או נגן, כאשר אנו שומעים אותו. כך הופכת תקשורת מוסיקלית לסוג של אמפתיה, ועל פי תוצאות המחקר השערה זו נכונה.

מקור:

Dynamic emotional and neural responses to music depend on performance expression and listener experience; PLOS ONE 2010, published online 16/12/2010.