דיאטה חריפה של 600 קלוריות ליום במשך 8 שבועות יכולה להביא ל"העלמות" סוכרת מסוג 2. כך עולה ממחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ניוקסל באנגליה.
החוקרים מצאו, שדיאטה דלת קלוריות מצמצמת את רמות השומן בכבד ובלבלב, דבר אשר יכול להוביל לשיפור ברגישות הכבד לאינסולין וכן לעליה ביצור האנסולין ע"י הלבלב לרמה תקינה.
סוכרת מסוג 2 נובעת לרב משילוב של 2 בעיות - האחת: ירידה בהפרשת האנסולין ע"י הלבלב, והשניה: תנגודת לפעילות האינסולין ברקמות השונות (שריר, שומן, כבד) דבר המביא להפרעה בפעילות האינסולין, ירידה בקליטה של סוכר ע"י הרקמות (שריר, שומן) ויצור מוגבר של סוכר ע"י הכבד, שמשתחרר לזרם הדם. התהליכים הללו מביאים לעליה ברמת הסוכר בדם ולסוכרת.
בניסוי השתתפו 11 בני אדם שאובחנו במהלך 4 השנים האחרונות כלוקים בסוכרת סוג 2.
המשתתפים במחקר צרכו דיאטה של 600 קלוריות ליום במשך 8 שבועות. הדיאטה הכילה מתן של פורמולה נוזלית (510 קלוריות ליום, שהרכבה 47% פחמימות, 33% חלבון, 20% שומן, ויטמינים ומנרלים), ומתן משקאות דיאטטיים מירקות ללא עמילן.
במהלך המחקר נבדקה הפרשת האינסולין לדם בתגובה למתן סוכר פומית, כן נבדק יצור הסוכר ע"י הכבד, קצב פינוי הסוכר מזרם הדם, רגישות הרקמות לפעילות האינסולין, ותכולת השומן בכבד ובלבלב – הערכה שבוצעה בעזרת MRI.
לאחר סיום הדיאטה שנמשכה 8 שבועות, הנבדקים הורשו לחזור לתזונה רגילה, אך קיבלו יעוץ לגבי תזונה נכונה וגודל המנות הרצוי.
מעקב נוסף בוצע 3 חודשים לאחר מכן, בו נבדקו ערכי הסוכר בדם בצום ושוב, לאחר העמסת סוכר, וכן תכולת השומן בכבד ובלבלב בעזרת MRI.
בעקבות הדיאטה המטופלים השילו בממוצע 15 ק"ג ממשקל גופם, שמהוים כ-15% ממשקל גופם ההתחלתי.
כבר בסיום השבוע הראשון של הדיאטה ערכי הסוכר בצום התנרמלו. בסיום תקופת הדיאטה לכל החולים היו ערכי סוכר תקינים והסוכרת נעלמה, חל שפור בהפרשת האינסולין ע"י הלבלב וכן בתגובה של הכבד לאינסולין (גרם לדיכוי של היצור המוגבר של סוכר ע"י הכבד). כמו כן נצפתה ירידה בתכולת השומן של הכבד והלבלב.
לאחר שלושה חודשים מהפסקת הדיאטה - המטופלים עלו בממוצע כ-3.1 ק"ג, רמת הסוכר בצום עלתה בצורה קלה, וכך גם רמת הסוכר לאחר העמסת סוכר. ההמוגלובין המסוכרר (מדד לממוצע רמת הסוכר ב-3 חודשים האחרונים) נותר ללא שנוי.
ל-3 חולים היתה חזרה של הסוכרת אך בשאר הנבדקים ערכי הסוכר היו בתחום התקין / טרום סוכרת.
ב-
MRI רמת השומנים בכבד לא השתנתה ורמת השומנים בלבלב המשיכה לרדת.
מן המחקר עולה כי הירידה בצריכה הקלורית ובצריכה של השומן בפרט, גורמת לירידה בתכולת השומנים בכבד ובלבלב.
ירידה זו מביאה לירידה בתוצרי פירוק של שומנים אלו כגון צרמיד ודיאצילגלצרול. השומנים הללו גורמים לפגיעה בתפקוד תאי הבטא בלבלב וברגישות הכבד לאינסולין, וכתוצאה מכך לירידה בהפרשת האינסולין ע"י הלבלב וכן להפרעה בתגובה של תאי הכבד לאינסולין. כל זאת מוביל להעדר דכוי של יצור הסוכר ע"י הכבד.
הממצאים של מחקר זה יחודיים, מאחר והוא הצליח להכויח שניתן לשפר את הפרשת האינסולין ע"י הלבלב וכן את התגובה של הכבד לאינסולין ע"י שינוי תזונתי בלבד.
בעבר תהליכים אלו נחשבו בלתי הפיכים. עם זאת, לא ברור אם ההשפעה תמשך לאורך זמן, וכן אם תהיה השפעה גם על חולי סוכרת מסוג 2 עם מחלה ממושכת יותר (מעל 4 שנים).
לדברי ד"ר מאיה איש-שלום, אחראית על תחום הסוכרת ב -
beWell: מחקר זה בהחלט נותן תקווה לחולי הסוכרת מסוג 2, ומדגים כי שינוי בהרגלי חיים, עשוי לשפר את איזון הסוכרת אם לא "לרפא" את המחלה.
כמובן שמומלץ להמנע מדיאטות כה קיצוניות ללא בקרה. דרוש מחקר בהיקף גדול יותר בכדי לאמת את תוצאות מחקר זה, וכן כדאי לבדוק גם חולים שסובלים ממחלה ממושכת יותר, ולשקול דיאטה פחות קיצונית אשר ניתנת לישום בקלות יותר.
הטקסט ערוך ומקוצר.
המקור:
Reversal of type 2 diabetes: normalisation of beta cell function in association with decreased pancreas and liver triacylglycerol; Diabetologia 2011, published online 09/06/2011.
.