ארגון הסרטן העולמי (UICC) מציין לקראת יום הסרטן הבינלאומי, כי מחלת
הסרטן תהרוג השנה למעלה מ-8 מיליון אנשים ברחבי העולם, כמות הדומה לאוכלוסיית עיר
גדולה בעולם. מחצית מהם יהיו אנשים במעגל העבודה. ב-50 השנים האחרונות מספר החולים
המאובחנים בסרטן עלה פי 5 ומספר המחלימים עלה פי 9, חדשות טובות אך דורשות הערכות
מיוחדת.
לדברי ד"ר עידו
לסקוב, רופא בכיר ביחידה לגינקואונקולוגיה
והמרפאה לצוואר הרחם, בית החולים ליס ליולדות ונשים, המרכז הרפואי ת"א:
"כגניקואונקולוגים המטפלים בין השאר בסרטן השחלות, הרחם וצוואר הרחם אנחנו מזהים
מגמות דומות, חלקן מעודדות ומבטיחות, לכן חשוב להעלות למודעות את נושא הגילוי
המוקדם של מחלות אלו".
סרטן שחלות
כשני שליש מהחולות בסרטן השחלה מאובחנות בשלב גרורתי, ולכן שיעורי התמותה גבוהים
יחסית לשיעורי התחלואה. בין גורמי הסיכון למחלה ניתן למנות: גיל מבוגר, השמנה,
היסטוריה מיילדותית, גורמים הורמונליים ועוד. בקרב נשים יהודיות בישראל שיעורי
התחלואה ושיעורי התמותה במגמת ירידה מתמשכת. תמונת המצב בישראל דומה למצב בעולם.
התחלואה בסרטן השחלה בעולם נמצאת במגמת ירידה המשוייכת לירידה חדה בצריכת טיפול
הורמוני חלופי, לעליית השימוש בגלולות למניעת היריון, כמו גם אולי לכריתה המונעת של
השחלות בקרב נשאיות המוטציות הגנטיות.
BRCA
הגן המפורסם ביותר הקשור לסרטן השחלות
הוא גן ה-BRCA שהינו מקטע בחומר הגנטי בגרעין התא שאחראי על ייצור חלבון. תפקיד
חלבון מסוים זה הוא לתקן שגיאות שנוצרות בחומר הגנטי במהלך שכפול תאים. כאשר קיים
פגם בגן ה-BRCA, החלבון שאחראי על תיקון השגיאות פגום. כתוצאה, תהליך תיקון השגיאות
בתא פגוע ונוצרים תאים עם חומר גנטי לא תקין. תאים אלה בסיכון מוגבר להפוך לתאים
סרטניים. נשאיות של גן ה-BRCA נמצאות בסיכון מוגבר מאד לחלות בסרטן שד (60-80%
סיכון) ובסרטן שחלות (20-50% סיכון). חשוב להבין כי שיעור הנשאות של גן זה
באוכלוסיה הכללית נמוך – 0.2%. בנשים ממוצא אשכנזי השיעור עולה ל-2.5%. בנשים
אשכנזיות שחלו כבר בסרטן שחלות שיעור הנשאות של גן ה-BRCA גבוה מאד ועומד על 30%.
זיהוי נשאות של גן ה-BRCA נעשה על ידי בדיקה גנטית פשוטה. אין התוויה רפואית לבצע
בדיקת נשאות ל-BRCA באוכלוסיה הכללית אך קיימת המלצה לבירור נשאות בנשים שחלו בסרטן
שד בגיל צעיר או בנשים שחלו בסרטן שחלות וכן בקרב משפחות בהן ישנה שכיחות גבוהה של
סרטן שד או שחלות.
לא ניתן כמובן לתקן את הפגם הגנטי בקרב נשאיות של BRCA.
אולם, במידה ואישה אובחנה כנשאית ניתן להציע מספר דרכים להקטין מאד את הסיכוי לחלות
בסרטן. מבחינת סרטן השד ניתן להציע אבחון מוקדם על ידי בדיקות הדמיה כגון ממוגרפיה,
בדיקת אולטרהסאונד או MRI וכן טיפול תרופתי מונע שיכול להקטין את הסיכון לחלות
בסרטן שד, לדוגמה על ידי גלולות למניעת הריון. ניתן גם להציע במקרים מסוימים כריתה
מניעתית של השדיים. מבחינת סרטן שחלות, קיימת המלצה לניתוח מניעתי לכריתת השחלות
והחצוצרות סביב גיל 40 או לאחר סיום תכנון הילודה והקמת משפחה. ניתוח לכריתת שחלות
מוריד ב-96% את הסיכון לחלות בסרטן שחלות ומוריד אף את הסיכון לחלות בסרטן שד
ב-50%.
סרטן צוואר הרחם
סרטן צוואר הרחם הוא מחלת הסרטן הרביעית בשכיחותה בקרב נשים בעולם. מחלה זו
מופיעה בנשים באמצע החיים - מרבית המקרים מתגלים בנשים צעירות מגיל 50 - אך הסיכון
קיים גם בגיל מבוגר יותר, ולכן ההמלצה לנשים היא להמשיך ולהיבדק בבדיקות שגרתיות עד
גיל 70. בישראל מאובחנים בכל שנה 200 מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם. נגיף
הפפילומה האנושי או בשמו הלועזי Human Papilloma Virus) HPV) פוגע בתאי עור
וריריות. וירוס הפפילומה הוא הגורם הכמעט בלעדי לסרטן צוואר הרחם. קיימים מעל 150
זנים של וירוס הפפילומה. חלק מזני הוירוס גורמים להופעת יבלות (קונדילומות או
פפילומות) שפירות שאינן בעלות פוטנציאל ממאיר וזנים אחרים עלולים לגרום להופעת
נגעים טרום ממאירים ואף ממאירים. וירוס הפפילומה הוא הגורם הכמעט בלעדי לסרטן צוואר הרחם. אזורים אחרים בהם עלול
להתפתח סרטן כתוצאה מוירוס הפפילומה כוללים את אזור פי הטבעת, העריה והנרתיק בנוסף
אזור חלל הלוע והגרון. מניעה ראשונית, זיהוי הקשר בין זיהום בנגיף הפפילומה האנושי
(HPV) והתפתחות גידולי צוואר הרחם הוביל לפיתוח חיסונים נגד הנגיף, המסייעים בהפחתת
הסיכון להתפתחות גידולים טרום-ממאירים (CIN) וממאירים. כיום קיימים שלושה חיסונים
הפועלים נגד וירוס הפפילומה האנושי, שניים מהם רשומים ומשווקים בישראל וניתנים לפי
מרשם רופא. חשוב לזכור כי קיימים זנים נוספים של וירוס הפפילומה האנושי, שמפניהם
החיסונים אינם מגנים, אך גם הם עלולים להגביר את הסיכון לסרטן בצוואר הרחם. לפיכך,
החיסונים אינם מהווים ערובה מלאה למניעת סרטן צוואר הרחם, אולם על פי תוצאות
המחקרים הרבים שפורסמו עד היום, ניתן לצפות כי הם ימנעו את מרבית השינויים
הטרום-סרטניים בדרגה גבוהה ואת מרבית מקרי הסרטן. לפני מספר שנים יצאו מספר
דיווחים על התפרצות מחלות של מערכת החיסון כתוצאה מהחיסון עצמו (מחלות
אוטואימוניות). אולם, חשוב להדגיש, טרם כניסת החיסון לשימוש נרחב הוא נבדק בצורה
קפדנית. במחקרים שכללו עשרות אלפי נשים לא נמצא שיעור יתר של תופעות לוואי מסוכנות.
עם מספר המתחסנים הגדל שמגיע למליונים ברחבי העולם נבנה נסיון רב והחיסון נחשב
לבטוח ביותר.
סרטן רירית הרחם
דימום חריג מהנרתיק - הוא התופעה השכיחה ביותר בסרטן הרחם, למשל דימום בין מחזור
וסת אחד למשנהו, דימום חזק מהרגיל בזמן וסת, או דימום אצל נשים לאחר גיל המעבר. אם
הופיע אצלך דימום כזה עלייך להיבדק - אפילו אם עברת לאחרונה בדיקת משטח מצוואר הרחם
והתוצאה הייתה תקינה. הסיבה לצורך בבדיקה מחודשת היא שבבדיקת צוואר הרחם נלקחים
תאים מאזור זה בלבד, ורק לעתים רחוקות ניתן לגלות באמצעותה גידול שמקורו ברחם. בשל הופעת הדימום רוב גידולי סרטן הרחם מאובחנים בשלב מוקדם, לפני שהם מתפשטים
אל מחוץ לרחם. מסיבה זו ניתן לרפא את רוב החולות באמצעות ניתוח לכריתת הרחם
(היסטרקטומיה), עם כריתת החצוצרות והשחלות או בלעדיה.
כיוון שאחוזי ההשרדות גבוהים
(כ-95%), לא פלא שהדגש ניתן היום לטיפולים משמרים איכות חיים, מטיפול בפרוגסטרון
כתחליף זמני לניתוח, בנשים החפצות בשימור פיריון ועד ניתוחים זעיר פולשניים
(לפרוסקופיים ורובוטיים) שמחליפים את הניתוחים הפתוחים וההתאוששות מהן היתה קשה
וארוכה. רובוט הדה וינצי שנכנס לאחרונה לשימוש במספר מצומצם של בתי חולים בארץ כולל
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, מאפשר לגניקואונקולוג המנתח לבצע פעולות בדיוק רב
,עם פחות אובדן דם באופן משמעותי, ובהתאוששות מהירה וקלה לעומת ניתוחים בגישות
אחרות.
