החיסרון בחידלון

שיעורי התמותה של נשים ממחלת לב כלילית, הולכים ועולים בעשור השישי לחייהן.
בתקופה זו רוב הנשים נמצאות בשלב של חדלון וסת. יתכן והסיכון המוגבר לחלות במחלת לב כלילית קשור באופן ישיר לירידה ברמת  הורמון האסטרוגן בגוף, או באופן עקיף עקב התגברות גורמי סיכון של מחלת לב כלילית, כמו עלייה ברמת השומנים בדם, סוכרת, עודף משקל, או יתר לחץ דם. כל אלה עלולים  להיות תוצאה של שינויים הורמונאליים בגוף הנובעים מחדלון וסת.

 

מחקרים שהתבצעו עד כה הראו כי חדלון וסת קשור לרמות מוגברות של קבוצות שומנים שונות בדם. רוב המחקרים האלו בדקו נשים בגילאים המתאימים בארה"ב או בצפון אירופה. אך עד כה לא נערך מחקר בנושא שעסק באוכלוסיות עם שיעורים נמוכים יחסית של מחלות לב כליליות, כמו לדוגמה במדינות הים תיכוניות של אירופה.
ידוע כי באזורים אלה גורמי הסיכון למחלת לב כלילית – כמו BMI, או מדדי לחץ הדם – שונים לעומת ארה"ב או צפון אירופה. גם רמת הכולסטרול בדם נמוכה יותר במדינות אלה.

 

מחקר שנערך לאחרונה בצרפת, בדק 1,730 נשים בגיל 35 עד 64. התוצאות הראו כי השינויים ברמות השומנים בדם התרחשו כבר בתקופה שלפני חדלון הווסת, הם לא היו תלויים בו וגם השימוש בטיפול הורמונאלי חלופי לא שינה את רמות השומנים בדם. לפיכך החוקרים הגיעו למסקנה כי הסיכון לפתח מחלת לב כלילית מתגבר בעשור השישי של חיי האישה לא רק בגלל המחסור בהורמון האסטרוגן, אלא בעיקר בגלל השפעתו על רמות השומנים השונים בדם ואלו משתנים כבר בתקופה שלפני חדלון הווסת.

 

לדברי ד"ר עדי רכס, מנהלת תחום בריאות האישה ב – beWell, בעבר "האשימו" את השינויים ההורמונליים בגיל השלישי אצל נשים כאחראיים בלעדיים לסיכון היתר לחלות במחלות לב כליליות. היום ידוע כי המצב מורכב יותר וגורמים נוספים, לרבות יחס גובה משקל (BMI ), מצב בריאותי כולל, פעילות גופנית ואף היסטוריה משפחתית, משפיעים. במחקר זה מתברר כי שינוי רמות השומנים בדם מתרחש מוקדם יותר ממה שחשבו. ההמלצה לבדיקות תקופתיות חשובה עוד יותר, שכן ניתן למנוע תחלואה עתידית עם טיפול מתאים.

תרגום מסכם, מקור:

Menopause and modifiable coronary heart disease risk factors: a population based study; Maturitas 2009, published online Nov. 2009.