על ארבעה בנים וזוגיות- הגדה לפסח

מאת: עידן מיליצ'ר; פסיכותרפיסט; מטפל זוגי ומשפחתי; אחראי מרפאה סקסולוגית אנאורגנית גברים; ביה''ח ליס ליולדות

לקראת חג הפסח, שוב עולים להם בינות לדפי ההגדה המצהיבים ארבעת הבנים, המהווים ארבעה אבות טיפוסים – המייצגים את בני הזוג  בעם ישראל ואולי בעולם כולו. ארבעה טיפוסים אלה, מאתגרים מאד את מערכות היחסים הזוגיות בהן הם משתתפים. אז מה הם מביאים למערכת היחסים הזוגית וכיצד מומלץ לנהוג בהם?

החכם

כולנו מכירים את הטיפוס החכם, הידוע בבקיאותו בתחומים רבים, גם כאלו שאין לו ממש זיקה אליהם. הוא פשוט חכם, נולד כזה. כמו בחיים, כך גם במערכת היחסים הזוגית שלו, הוא מקפיד להשמיע דעתו בקול רם וצלול, הוא לא תמיד קשוב לבן / בת הזוג, נוהג להביא מיני פלפולים ופילוסופיות, ומתקשה להתחבר לרגישויות ולניואנסים הקטנים הבאים לידי ביטוי במערכת היחסים. החכם חש שעקרונותיו הם הנכונים והחשובים והוא לא מש מהם, גם כשבריקוד הזוגיות רוקדים שניים. הפסיכולוגיה תתאר את החכם כבעל אישיות נרקיסיסטית. אלו קווי אישית שמאפייניה העיקריים הם עיסוק מוגזם של הסובל ממנה בעצמו וביכולותיו, והיעדר יכולת לאמפתיה. הם מרגישים כאישיות חשובה וראויה להערצה, ולרוב מפריזים בתיאור הישגיהם ומאמינים כי הם מיוחדים במינם. ביחס לזולת, הם מאופיינים בזלזול באחרים ובהישגיהם, באנוכיות ובחוסר אמפתיה לזולת.

ועל בן / בת הזוג? מוטלת המשימה להיות 'חכם' מן החכם. בדרכים שונות, בחוכמה ואולי לעיתים בעורמה מתובלת בהומור, להגיע אליו, לגרום לו להקשיב, להביט ולראות שיש עוד אדם אחד בעולם שמבין דבר אחד או שניים.

הרשע

טיפוס מיוחד זה, הוציא עצמו מן הכלל, מבדיל עצמו מהאחרים, בהתנהגותו ובמערכות היחסים שהוא מנהל. הרשע אינו נוטל אחריות על חלקו במערכת היחסים הזוגית, ועל האירועים המתרחשים בה. הוא אף פעם אינו אשם, לא מבין מה התלונות והטענות המובאים לפתחו. למרות זאת, הוא חשדן, מרבה בהטחת האשמות, מרבה בהצגת טיעונים על מצבו, על פגיעותו ורגישותו, מבלי שישים לב לאחר השותף לחייו. מבלי לפגוע באף אחד, הפסיכולוגיה תתיחס לרשע כאישיות אנטי-סוציאלית. זוהי אישיות המאופיינת בדפוסי התנהגות המצביעים על העדר אמות מידה מוסריות. אישיות בעלת קווים אנטי-סוציאלים, תחשב כזו עם דפוס התנהגות הכולל התעלמות חוזרת ממה שנתפס בדרך-כלל כזכות לגיטימית של בני-אדם אחרים. ועל בן / בת הזוג? מוטלת המשימה להציג את סצנות החיים בפני הרשע באור חיובי, אופטימי, למצוא את הטוב והחיובי, מבלי להיתמם או לסלף את המראות.

התם

טיפוס חביב, תמים ולפעמים אפילו מיתמם, ולא כל כך בתמימות. "אבל מה אני עשיתי?", זו השאלה המנחה את התם בחייו בכלל, ובמערכת היחסים הזוגיות במיוחד. התם אינו לוקח אחריות, ואינו מתנהג כמבוגר האחראי. פשוט לא. הוא אינו מבין מדוע בן / בת הזוג מתרגזים, מבקשים, או 'עושים ענין מכל דבר'. במערכת היחסים הזוגית, חשוב לנהל ולכוון אותו, והשאלה היא מי עומד מנגד והאם בן / בת הזוג יודעים כיצד להנהיג את התם? האם התם הוא אכן תם, או שהפסיכולוגיה תתאר אותו כאישיות פאסיבית אגרסיבית? התנהגות זו של "מה עשיתי?", באה כביטוי של כעס ותרעומת, עקשנות, דחיינות או אי-ביצוע מתמשך של משימות / בקשות של הזולת מאותו אדם. התנהגות זו משמשת כמנגנון הגנה, ובדרך-כלל האדם אינו מודע לה.

ועל בן / בת הזוג? לא להיות תמימים, להביט לתמימות בעיניים, לחבק אותה ולאמץ את חלקיה הנעימים והמתאימים למערכת המסוימת; יחד עם זאת, לנהל תקשורת זוגית, לבקש תגובות, ו'לדבר במזומן' - ישר ולעניין.

וזה שאינו יודע לשאול

הוא עלול להצטייר כטיפוס שלא אכפת לו, לא שואל, לא משתף, לא מחמיא ולא משתתף או משתף. כזה הוא אופיו של מי שאינו יודע לשאול. לעיתים נדמה כאילו הוא חי לו בבועה משלו, מבלי להתייחס ל'רעשים' הנגרמים שם בחוץ, ומבלי להגיב אל מי ששותפים לו במערכת הזוגית. הפסיכולוגיה תתיחס לזה שאינו יודע לשאול, 'בסימן קריאה'. הוא בעל אישיות המתאפיינת ברגישות קיצונית לדחייה, שעלולה להובילו לחיי התבודדות. למרות שהם ביישנים מאוד, הם אינם בלתי חברותיים, ומראים רצון עז לחברה, אך נזקקים לערובות חזקות שלא יידחו. לעתים קרובות, הם מתוארים כסובלים מחוסר ביטחון. אנשים אלה עסוקים עיסוק יתר במחשבה על ביקורת או דחייה, להן ייחשפו בסיטואציות חברתיות, וגם מפגינים איפוק בתוך מערכות יחסים אינטימיות, בשל פחד שכך יבוישו או יהפכו ללעג.

ועל בן / בת הזוג? גם במקרה של זה שאינו יודע לשאול, מומלץ לאמץ תקשורת 'מזומנת', לעודד שיח ישיר, להביא לידי ביטוי את הקשיים, להציף אותם מעל לפני השטח, לומר מפורשות מה מפריע לבן/ בת הזוג, מהן ציפיותיו מבן / בת הזוג ולאן הדרך מובילה.

ואני, מה אני אומר?

קודם כל, למען ההגינות לא אהיה חכם, רשע, זה שלא יודע לשאול, או תם. אודה ולא אבוש שאינני חכם ובקיא בצפונות ההגדה וחוכמתה. לא שאני מסתתר מאחורי חוכמת הפסיכולוגיה, אך מהשכלתי וניסיוני אני אומר, שבכל אחד מאיתנו, לשון זכר כלשון נקבה, מצויים ארבעת הבנים, במינונים שונים. בכולנו יש מעט או יותר מהתמהיל המקסים הזה, המאפיין את ארבעת הבנים. זה היופי והקסם - אפשר לנווט ולהתנווט, זו החירות של האדם ושל בן / בת הזוג. אז בואו לא נהיה חכמים מדי ולא ניתמם, מעט רשעות מגוונת לפעמים את היחסים, ואל תשאלו יותר.