ד''ר אורית קלוק בן בסט; מנהלת תחום לחץ הדם ב – beWell.
מחלת הסכרת גורמת לפגיעה בכלי הדם הקטנים (פגיעה מיקרווסקולרית) והגדולים יותר (פגיעה מאקרווסקולרית). פגיעה זו גורמת לסיבוכיה הרבים של המחלה, כדוגמת אירועים לבביים, אירועים מוחיים, פגיעה בכליות, בעיניים ועוד. חולי סכרת רבים סובלים מגורמי סיכון נוספים למחלות כלי דם, כדוגמת השמנת יתר, הפרעה ברמות השומנים בדם ויתר לחץ דם. מחקרים רבים הוכיחו בעבר את ההשפעה המיטיבה של טיפול בגורמי הסיכון הנוספים על סיבוכי מחלת הסכרת.
מסיבה זו, ההמלצות לטיפול ביתר לחץ דם בחולי סכרת, הן להתחיל טיפול תרופתי מיידי כאשר לחץ הדם עולה מעל 140/90. זאת בניגוד להמלצות באנשים שאינם חולי סוכרת, אצלם עדיף להתחיל טיפול בשינוי אורחות חיים תחילה. כמו כן, בחולי סוכרת עם סימנים מוקדמים לסיבוכי המחלה, כדוגמת הפרשת חלבון בשתן, הנטייה היא להתחיל טיפול תרופתי ללחץ דם בשלב מוקדם יותר, שכן ידוע כי מצב של הפרשת חלבון בשתן עלול להתקדם עד למצב של אי ספיקת כליות ובהמשך צורך בדיאליזה.
עד לאחרונה, היו ההמלצות להוריד את לחץ הדם כמה שניתן מתחת ל- 130/80, אולם אין הוכחות חותכות ליעילות הטיפול האגרסיבי במניעת סיבוכים קרדיווסקולרים. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי New England Journal of Medicine, בחן השפעות של טיפול אגרסיבי (הפחתת לחץ הדם הסיסטולי ל- 120 ממ"כ) לעומת טיפול רגיל (הפחתת לחץ הדם הסיסטולי ל- 140 ממ"כ) בלמעלה מ- 4,700 חולי סוכרת. המחקר לא מצא יתרון לטיפול האגרסיבי.
התרופות המומלצות להתחלת טיפול ביתר לחץ דם הינן תרופות הפועלות על ציר הרנין-אנגיוטנסין, הפועלות בין היתר להפחתת הפרשת חלבון בכליות ומפחיתות את הפגיעה הכלייתית. לרוב, יש מקום לשלב מספר תרופות להפחתת לחץ הדם בטיפול, על מנת להגיע ליעדי לחץ הדם. חשוב להקפיד ולעקוב אחר תופעות הלוואי של התרופות השונות, העלולות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בחולי סוכרת.
לסיכום – הטיפול במחלת הסוכרת כולל טיפול בגורמי הסיכון הקרדיווסקולרים הנלווים לה, ובהם יתר לחץ דם. חשוב להתחיל טיפול בשלב מוקדם, כדי למזער את הפגיעות באיברי הגוף השונים, כדוגמת הכליות, ולהקפיד על ניטור קפדני של לחץ הדם, תוך מעקב אחר תופעות הלוואי של הטיפול.
