לא תמיד אנו מתייחסים למים בכבוד הראוי להם, ובדרך כלל אנו מקבלים אותם כמשהו מובן מאליו. חשיבותם של המים לחיים ולבריאות היא אדירה: האדם מסוגל לחיות בחוסר מרכבים שונים (כמו ויטמינים או מינרלים) במשך חודשים ושנים; לחיות בחוסר מזון במשך שבועות; אך לחיות בחוסר מים במשך ימים ספורים בלבד. אנו מתחילים את החיים בתור תא אחד, הנמצא בתוך מים, מהם הוא מקבל את כל הדרוש לו להתפתחותו. גוף האדם מורכב מכ – 60% מים.
כל המרכיבים המובאים למיליארדי תאי הגוף מומסים במים בתוך הדם. כל חומרי הפסולת המיועדים לצאת מהגוף, מופרשים עם המים דרך השתן בעזרת הכליות. המים נמצאים בתוך כלי דם, במערת העיכול ובמערכות אחרות, בתוך מערכת הלימפה וגם בתוך כל תא ותא בגוף הזקוק למים כדי להתקיים. המים מהווים חלק ממבנים בגוף. כך לדוגמה, הם משמשים כחלק בלתי נפרד של השריר הגוף. לא פלא שבן אדם שעושה דיאטה קשה, מתחיל להפריש הרבה נוזלים, כי הרי הוא מפרק את שרירי גופו. מים ממיסים כל החומרים המשתתפים בתהליכם הכימיים המתרחשים בכל שניה ושניה בגוף. המים בעצמם משתתפים בריאקציות כימיות רבות. מים מגינים, מנקים ושומרים בפני זעזועים על איברים ומערכות בגוף, כמו נוזלים בפרקים, בתוך עמוד השדרה ובמערכת העיכול; הם שומרים על לחץ תקין בעין ומנקים אותה כדמעות; ומגנים על העובר הנמצא בתוך הרחם, בפני מכות וזעזועים. מים מקררים את הגוף ושומרים על טמפרטורה קבועה בתנאי חום, על-ידי הזעה. התכונה המדהימה של המים, מאפשרת להם לשחרר את הגוף מחומרי הפסולת שנוצרים בתהליכים הכימיים. הם עושים זאת בעזרת הכליות. מערכת הכליות - דם - לב, מבצעת ניקוי מתמיד של חומרי הפסולת.
כמה מים אנחנו מאבדים?
עיקר הפרשת מים מהגוף מתבצעת באמצעות השתן. אנו מפרישים ביום כ-1.5-2 ליטר שתן. איבוד נוסף של מים מהגוף מתבצע דרך הנשימה (כ-400 מ"ל בתנאים רגילים); דרך עור (כ-500 מ"ל בתנאים רגילים); ובצואה (כ-200 מ"ל). איבודים אלה של נוזלים גדלים בהרבה בשינוים סביבתיים – בחום, בפעילות פיזית רבה, במחלות.
איך יודעים שצריך לשתות?
כדי להשלים את כל איבודי הנוזלים שהוזכרו לעיל, פיתח הגוף את מנגנון הצמא. תחושה זו, של צורך בשתיית מים, מונעת התייבשות – מצב שמסכן בריאות וקיום.
הבעיה היא, שתחושת הצמא איננה מורגשת על-ידי אנשים רבים – הם פשוט לא צמאים ולא שותים. חוסר יומיומי בשתייה, עלול לגרום להתייבשות כרונית לטווח ארוך. חוסר שתייה במצבים מיוחדים, עלול לגרום להתייבשות חריפה.
איבוד של 15%–20% מסה"כ הנוזלים, עלול לגרום למוות.
מה מרגישים כשלא שותים מספיק?
עייפות, כאבי ראש, סחרחורת, ישנוניות, ובמצבים חריפים יותר – התכווצויות, חוסר שיווי משקל, נפיחות בלשון, בלבול, אפאתיה, פגיעה בתפקודי לב, כליות ועוד.
מי נמצא בסיכון?
אנשים הסובלים מדלקות, כולל דלקות במערכת השתן; אנשים עם חום גבוה, שלשולים והקאות; אנשים הנוטלים תרופות; קשישים וילדים קטנים; אנשים העובדים בעבודה פיזית קשה, במיוחד בחום גבוה ובלחות גבוהה; חיילים; ספורטאים.
אז כמה צריך לשתות?
התשובה איננה חד-משמעית, משום שכמות השתייה תלויה בגיל, מין, משקל, אחוז השומן בגוף, סוג ותנאי העבודה, פעילות גופנית.
לאישה, בממוצע, נדרשות 8-9 כוסות נוזלים ביום; לגבר – 10-12. היתר בא עם האוכל. ברור, שיש להוסיף כמויות נוזלים לאלה שדרישותיהם מוגברות. בהריון, ובמיוחד בהנקה, חשוב להוסיף כמות הנוזלים.
מה מומלץ לשתות?
תמיד מים. אך אפשר לשתות גם נוזלים אחרים, כמו סודה, תה צמחים, תה רגיל וירוק. אלה שלא אוהבים מים, יכולים לשתות משקאות שאינם מכילים סוכר בכמות גדולה. מיצי פירות ומשקאות קלים הם מלאים בסוכר, ורצוי להימנע מהם.
הנה, לדוגמה, מתכון למשקה טעים: פחית דיאט ספרייט, 1 ליטר מים, מעט סוכרזית, מיץ לימון, קוביות קרח.
אלכוהול איננו שתייה, הן משום שהוא מספק הרבה קלוריות, והן בגלל השפעותיו הבלתי רצויות על הגוף, כולל השפעה מגרה על מערכת השתן (אלכוהול משתן).
קפה מכיל הן חומר משתן, והן חומרים המגרים את מערכת השתן, מה שבעייתי במיוחד לסובלים מדלקות בה.
גם
חלב איננו מחליף את המים, ובעצם הינו אוכל ולא שתייה.
אם אתם ממש לא אוהבים לשתות מים, אפשר להוסיף להם מעט מיץ טבעי, או תרכיז דיאטטי.
אם קשה לכם לשתות בבת אחת כוס שלמה – שתו לגימה כל רבע שעה. חשוב להכניס את חשיבות השתייה למודעות ולתרגל אותה באופן יומיומי. איך לתרגל? לשתות. בלי לחכות לצמא, הרי הוא לא תמיד מורגש.
אפשר לשתות בתחילת הארוחה, באמצע ובסוף; בין הארוחות ולאחר הארוחות; עם פירות ובנפרד מפירות; עם בשר ועם כל מזון אחר. הקשיבו לגוף ושתו.
איך לבדוק האם שותים מספיק?
אחת הבדיקות הפשוטות הינה לראות את צבע השתן, וגם את כמות השתן המופרש. ככל שכמות השתן גדולה וככל שצבעו בהיר, כך הדבר מעיד כי השתייה שלנו מספקת. אם ישנו מעט שתן בצבע כהה – יש לשתות בדחיפות.
אם השתן של הבוקר הוא בהיר – המצב תקין, אך אם הוא כהה – צריך מיד לשתות כמה כוסות.
מצב של
הרעלת מים גם הוא קיים, אך הינו נדיר ביותר. מצב זה מתרחש כששותים יותר מדי, וקשור בדרך כלל למחלות מסוימות. באופן עקרוני, כתוצאה משתייה מרובה מדי (מעל 20 כוסות ביום) עולה נפח הדם בהרבה, מה שגורם לדילול משמעותי של כל המרכיבים הנמצאים בו. תופעות של הרעלת הנוזלים עלולות לכלול: בלבול, התכווצויות, תרדמת, ואף מוות.
אילו מים לשתות?
שאלה טובה. המים עלולים להיות מזוהמים על-ידי מתכות, לכלוכים וגם חיידקים. כדי למנוע חלק מהזיהום, מוסיפים למים כלור, אך זה לא פותר את כל הבעיה. בנוסף, מים המכילים הרבה כלור - אינם טעימים.
ובכל זאת, להלן כמה עצות פשוטות:
- כדי להיפטר מהכלור, אפשר לשים מים בכלי רחב ופתוח למספר שעות. טעם וטיב המים משתפרים. דבר נוסף – אפשר לערבל מים בבלנדר לא מכוסה למספר דקות.
- כדי להקטין את האפשרות לזיהום על-ידי מתכות וחלודה, אפשר לנקות בשני דרכים:
- לתת למים לזרום מהברז לפני שימוש בהם, במשך 3-5 דקות.
- לא להשתמש במים הזורמים מברז מים חמים – לשום מטרה – לא לשתייה ולא לבישול. מים חמים נוטים לאסוף לכלוך מהר יותר מאשר מים קרים, ואל לנו לשכוח שהבוילר הוא לא הדבר הכי נקי שבעולם.
מים מינרליים בבקבוקים הם ללא ספק יקרים הרבה יותר. בארה"ב נעשו סקרים על איכות מים מינרליים והתגלו דברים מדהימים, כמו למשל, שהבקבוקים היו מלאים במי ברז מטוהרים, או שהמים היו מזוהמים.
באופן עקרוני, מים מינרליים לא צריכים להכיל כלור ונטרן. הם יכולים להכיל מינרלים אחרים, כמו סידן ומגנזיום, החשובים מאוד לבריאות האדם. חשוב שאנחנו כצרכנים, נדרוש תוצאות בדיקות של ניקיון המים והמרכיבים שלהם.
