תוכן עניינים

במהלך שני העשורים האחרונים שיעור האנשים הסובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר עלה באופן דרמטי בארה"ב. אחד מכל שלושה אנשים סובל מהשמנת יתר. נתונים אלו מהווים אתגר עצום עבור שירותי הבריאות, הן מהפן הבריאותי / מניעתי והן בשל העלות הכספית.

מחקרים רבים בדקו את השפעתה של פעילות גופנית, עם או בלי הגבלות של צריכת קלוריות, והירידה במשקל בקרב אנשים בעלי עודף משקל או השמנת יתר. קיימות תוכניות יעילות לירידה במשקל, אך מרבית האנשים היורדים במשקל אינם מצליחים לשמר את התוצאות.
המבוגר הממוצע בארה"ב, עולה במשקל עם התקדמות הגיל, לכן, פיתוח דרכים למניעת עלייה במשקל שאינה בריאה, יסייע במניעת המאבק לרדת במשקל ולנסות לשמר את המשקל המצומצם.

מחקרים רבים חקרו את הטיפול בבני אדם עם עודף משקל או השמנת יתר, אולם, רק מעט מחקרים בחנו את מניעת העלייה במשקל.
אחד הגורמים הבסיסיים למניעת עלייה לא בריאה במשקל, מתייחס להיקף הפעילות הגופנית הדרושה. על פי הקווים המנחים שפרסם משרד הבריאות האמריקאי בשנת 2008, מומלץ לעסוק בפעילות גופנית בדרגת מאמץ בינונית, כ-150 דקות בשבוע לפחות, כדי להשיג 'תועלת בריאותית ממשית'. מומחי המכון לרפואה של ארה"ב, סבורים שדרושות 60 דקות ביום (420 דקות בשבוע), של פעילות גופנית ברמת מאמץ בינונית, כדי למנוע עודף משקל או השמנת יתר.
חשוב לציין כי לא כל המומחים בתחום מסכימים עם המלצות אלה.

ההבדל בין ההמלצות השונות, 150 דקות של פעילות גופנית בשבוע, לעומת 420 דקות של פעילות גופנית בשבוע, מעלות את התהייה, אודות יעילותה של הפעילות הגופנית ברמות שונות.
המחקר הנוכחי עסק בשינויי משקל, עקב רמות שונות של פעילות גופנית בקרב מעל 34,000 נשים. נערך מעקב אחרי התפתחות משקלן במשך 13 שנה.
הגיל הממוצע של המשתתפות היה 54, והן דיווחו כל שנתיים על רמת הפעילות הגופנית והמשקל שלהן. על פי דיווחים אלו, חולקו השים לשלוש קבוצות:

  • נשים שעסקו בפחות משבע וחצי שעות פעילות גופנית בשבוע
  • נשים שעסקו בפעילות גופנית בין 7.5 ל-21 שעות בשבוע
  • נשים שעסקו  בפעילות גופנית, יותר מ-21 שעות בשבוע

המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבדוק האם רמת הפעילות הגופנית משפיעה על שינויים במשקל.

כל משתתפת עלתה בממוצע 2.6 ק"ג במהלך המחקר. על פי התוצאות, הפעילות הגופנית השפיעה על צמצום העלייה במשקל בקרב נשים שאכלו תזונה רגילה, רק כאשר ה-BMI שלהן היה מתחת ל-25. הנשים שהצליחו לשמור על משקלן הרגיל ולא העלו יותר מ-2.3 ק"ג במהלך 13 שנות המחקר, עסקו כ-60 דקות ביום בפעילות גופנית ברמת מאמץ בינונית. נשים שצרכו תזונה רגילה והיו פחות פעילות מבחינה גופנית, עלו במשקל במשך השנים.

לדברי אולגה רז, לשעבר מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה, פעילות גופנית מתונה, משפיעה על הירידה במשקל, הרבה פחות ממה שאנשים מצפים בדרך כלל, עובדה המשתקפת בתוצאות המחקר. "הירידה במשקל נובעת משינוי בהרגלי האכילה, בכמות ובסוג האוכל שאנו צורכים. פעילות גופנית ממושכת, (כמו במחקר הנוכחי, פעילות גופנית של 60 דקות ביום),  מביאה לידי ביטוי השפעה מסוימת. חשוב לציין כי פעילות גופנית, תורמת לשיפור זרימת הדם,  מצב הרוח,  ירידה ברמות סוכר, אינסולין, טריגליצרידים והכולסטרול ה'רע'. במקביל, היא תורמת לעלייה של הכולסטרול ה'טוב' בדם, לירידה בתיאבון ולהגדלת נפח השריר, דבר המעלה במקצת את קצב חילוף החומרים וכך תורם לירידה במשקל. מתוך המחקר אנו לומדים שרק בקרב נשים בעלות משקל תקין, הצליחה הפעילות הגופנית  לגרום לירידה קלה במשקל. ההסבר לכך טמון כנראה בעובדה שלנשים יש חילוף  חומרים תקין ומהיר יותר, ושהן אוכלות בצורה מבוקרת יותר. לצערי לא הוזכרו במחקר פרטים אודות פעילות גופנית שבצעו המשתתפות, אם בכלל, לפני תחילתו ומה היה התפריט שלהן במהלך המחקר. אין ספק שפעילות גופנית משפרת את המצב הבריאותי, מונעת מחלות ותומכת בירידה במשקל, בתנאי ששומרים על  אכילה בריאה ומחושבת, שמשאירה אותנו פעילים".

 

תרגום מקוצר, מקור:

Physical activity and weight gain prevention; JAMA 2010, 303: 1173-1179.

תפריט ניווט תחתון