על פי מחקר שנערך באוניברסיטת אילינוי, ארוחות משפחתיות שכוללות מרכיבים התנהגותיים מסויימים, שאינם קשורים למזון עצמו, עשויות לשפר את איכות החיים של ילדים הסובלים מאסתמה. מחקרים קודמים כבר הראו, כי ארוחות משפחתיות – כאשר הן נעשות בצורה הנכונה – מועילות מאוד לילדים, ועשויות לצמצם אצלם סיכונים שונים, כמו צריכת אלכוהול וסמים, הפרעות אכילה, או השמנת יתר.
במחקר הנוכחי, ניתחו החוקרים מגוון רחב של מרכיבים הקשורים לארוחות אלו, ומצאו כי ישנם שלושה מרכיבים משפיעים ביותר:
- הראשון נקרא בפי החוקרים "פעולה" ומשמעותו להימנע באופן פעיל מהסחות דעת, כמו טלוויזיה או התעסקות בטלפון הנייד.
- המרכיב השני הינו "התנהגות מבוקרת" והכוונה היא למשמעת ברוח טובה שמלמדת את הילד גם התנהגות נאותה ליד שולחן האוכל.
- המרכיב השלישי הוא "תקשורת", כלומר לגלות עניין אמיתי באירועי היום יום של כל אחד מבני המשפחה.
עוד מצאו החוקרים, כי חשוב לשים לב למינונים הנכונים של כל אחד מהמרכיבים, וניסחו הנחיות בהתאם.לדברי החוקרים, המרכיב החשוב ביותר הינו תקשורת. ארוחה משפחתית ממוצעת אורכת 18 דקות, והמומחים ממליצים להשקיע לא יותר משתי דקות ב"פעולה" (לכבות מכשירים כמו טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד); לא להקדיש יותר מ-4 דקות לענייני "התנהגות", ולהעביר את יתר הזמן – 12 דקות – ב"תקשורת חיובית", אשר מחזקת את תחושת החשיבות של הילד כחלק מהמשפחה, עוזרת לו לעיתים לפתור בעיות, ותומכת בהתמודדות עם חיי היומיום. לצורך המחקר צולמו 200 משפחות עם ילדים בגילאים 5-12 שסבלו מאסתמה, בזמן הארוחות המשפחתיות. לאחר מכן, ניתחו החוקרים את סרטי הוידיאו וקידדו התנהגויות שונות. בנוסף, מילאו כל האנשים שטיפלו בילד שאלונים לגבי חומרת תסמיני האסתמה, והילד עבר בדיקה של תפקודי ריאות. הילדים עצמם מילאו שאלונים בנושא מחלת האסתמה ואיכות החיים שלהם, שתוצאותיהם אפשרו הבנה לגבי רמת הדאגה מצד אחד, ורמת ההשתתפות בעיסוקי היומיום מצד שני.
צוות החוקרים מצא, כי אצל ילדים של משפחות שמקיימות ארוחות משפחתיות בהתאם להנחיות, תסמיני האסתמה פחות חמורים והם מקפידים יותר על נטילת תרופות. ילדים אלה, גילו גם פחות דאגות לגבי תסמיניהם והשתתפו יותר בפעילויות של בית הספר ושל שעות הפנאי. ממצאי המחקר הראו, כי קיים קשר בין ארוחות עם הסחות דעת רבות, לבין החמרה בתסמיני אסתמה אצל הילד. לדברי החוקרים, ילדים אוהבים שיגרה, וארוחות משפחתיות שגרתיות תורמות להתפתחותם. זאת הסיבה, כי קיים קשר בין הרגלי אכילה בלתי סדירים של ילדים, ובין בעיות בריאותיות שונות. ילדים חולי אסתמה, שאינם נהנים משגרה מסויימת בחייהם, נאלצים לעיתים קרובות יותר לפנות למיון.
לדברי ד"ר טל שניר, מומחית ברפואת ילדים, מנהלת מרפאת מתבגרים ביה"ח "דנה דואק", זהו מחקר מעניין ויחודי באופן בו הוא קושר בין התנהגות במשפחה לחומרה של מחלה כמו אסתמה. מדובר רבות על הקשר בין גוף ונפש אך במחקר יחודי זה נעשה מאמץ לכמת את הקשר הזה. כמובן שיש כאן מרכיב חברתי, אך גם החברה הישראלית מיחסת חשיבות רבה לאכילה משפחתית משותפת. למרות שאצל הילדים בארץ הארוחה העיקרית היא ארוחת הצהריים ולא ערב dinner של האמריקיאים, אפשר להנהיג את הכללים שהוצעו במחקר גם על חביתה וסלט. תקשורת טובה והמנעות מהסחות דעת בזמן האוכל יכולים לשפר את איכות החיים גם של ילדים בריאים.
מקור:
The ABCs of Family Mealtimes: Observational Lessons for Promoting Healthy Outcomes for Children With Persistent Asthma; Child Development 2011, 82(1): 133-145
