מונדיאל: זה רק ספורט

בשנים האחרונות נערכו מחקרים על תפקידם של הגורמים לגירוי אירועי לב. המחקרים עסקו בהשפעתם של גירויים על הפרט, כמו כעס פתאומי, מאמץ פיזי קיצוני, פעילות מינית, או שימוש בסמים. בנוסף, עסקו המחקרים גם בגורמים המשפיעים על ציבור רחב, הגירוי במשפיע על מספר גדול של בני אדם לטווח זמן מוגבל, כמו רעידות אדמה, עימותים מזוינים, ואירועי ספורט או פוליטיקה.

הצפייה באירועי ספורט עלולה לתרום לסיכון של אירוע לב על ידי גירוי של מערכת העצבים הסימפתטית בשל המעורבות הרגשית במשחק. זאת במיוחד כאשר קיימים גורמי סיכון נוספים, כמו עישון, שתיית אלכוהול או אכילה מופרזת.
מחקר שנערך בגרמניה בעת משחקי המונדיאל בשנת 2006, בדק את השינויים במספר הפניות לחדרי המיון בגלל אירועי לב. החוקרים מצאו כי שיעור מצבי החירום הלבביים עלה פי 2.7 במהלך 12 השעות לפני ואחרי משחקים בהם השתתפה הנבחרת הגרמנית. לפיכך טענו החוקרים כי לממצאים אלה יש השלכות משמעותיות על בריאות הציבור ויש לנקוט באמצעיי מניעה כמו אזהרות הציבור. מחקר זה ותוצאותיו עוררו ויכוחים בקרב אנשי רפואה.

 

המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין משחקי כדורגל בהם השתתפה נבחרת איטליה לבין שיעורי האשפוזים עקב התקפי לב באוכלוסייה האיטלקית (60 מיליון תושבים), במהלך שלוש תחרויות כדורגל בין לאומיות. מאחר והקבוצה האיטלקית השתתפה בכל פעם בשלב האחרון של התחרות, מבוסס המחקר על מספר גדול מאוד של אירועי גירוי.
החוקרים בדקו מעל 25,000 אשפוזים בבתי חולים בגלל התקפי לב שאירעו במהלך שלוש תחרויות: המונדיאל 2002, אליפות אירופה 2004, והמונדיאל 2006. במסגרת המחקר נערכה השוואה בין מספר האשפוזים בימים בהם שיחקה נבחרת איטליה לבין ימים בהם האיטלקים לא שיחקו.
להבדיל מהתוצאות של המחקר הגרמני, החוקרים האיטלקים לא מצאו עלייה במספר הפניות לחדרי מיון בשל התקפי לב בזמן משחקי כדורגל מרגשים במיוחד. החוקרים בדקו גם מחקרים נוספים שעסקו באותה השאלה ורובם הגיעו למסקנה, כי השפעת ההתרגשות בזמן משחק כדורגל על המערכת הקרדיו-וסקולארית אינה משמעותית ואינה גורמת להתקף לב.

לדברי ד"ר אריק שטיינויל, מנהל תחום בריאות הלב, במיזם הבריאות beWell, המרכז הרפואי תל אביב, למרות ממצאי המחקר הנוכחי אין להסיק כי מצבים הקשורים בהתרגשות, מתח או חרדה אינם קשורים לאירועים לבביים. המחקר הנוכחי הינו מחקר תצפיתי אשר תוצאותיו הפוכות למחקר דומה שבוצע בעבר, דבר המלמד שעריכת מחקרים בשיטות תכנון שונות עלולה להביא לתוצאות הפוכות. הפעלה כרונית של המערכת הסימפתטית, זו הקשורה בגיוס כל מערכות הגוף במצבי דחק, ידועה זה מכבר כבעלת השפעה שלילית על התפקוד הלבבי ולמעשה, רוב החולים כיום במחלות לב אף מטופלים בתרופות המונעות הפעלה זו. השיטה הטובה ביותר לשלוט על תגובה זו באמצעים לא תרופתיים היא פעילות גופנית סדירה לכל - גם לבריאים וגם לחולים, במסגרת מגוון תוכניות לשיקום הלב. כך בעצם, הדרך הטובה ביותר למנוע התקף לב בזמן צפייה במשחק כדורגל, היא פשוט לקום מהכורסה ולהתחיל לשחק.