התמודדות עם קשיים בגיל המבוגר

לגיל מבוגר יש הנאות רבות, כמו: שפע של פנאי, מפגשים עם חברים, פעילויות תרבות וכמובן, בילוי עם הנכדים (שמגיעים לזמן הנאה קצוב וחוזרים אחר כך להורים). לעתים, לצד כל ההנאות, צצים גם קשיים שנובעים מתהליך ההזדקנות: בהליכה, בשינה ובזיכרון. ד"ר רתם תלם, רופאה בכירה במערך הגריאטרי ומנהלת קבוצת עניין בנושא הגיל השלישי ב- beWell, על הקשיים של בני הגיל השלישי, ועל פתרונות אפשריים - עבורם ועבור בני המשפחה.

להזדקן זה לא פיקניק, ועם הגיל, מתרחשות בגוף תופעות שונות, הבאות לידי ביטוי בקשיים אופייניים לגיל השלישי. לפניכם, 8 קשיים ודרכים יעילות להתמודד אתם בהצלחה:

הפרעות שינה

עם הגיל מתרחשים שינויים פיזיולוגיים בתבנית השינה. התוצאה היא, שמבוגרים רבים מתלוננים על ירידה באיכות השינה. הפרעות שינה עלולות לגרום לעייפות במשך היום, לחוסר יכולת להתרכז, לבלבול, לירידה בתפקוד הפיזי והחברתי, ואף לדיכאון, חרדה ומצוקה רבה. הן עלולות להיות כתוצאה ממחלות הנפוצות בגיל המבוגר, כמו: דום נשימה בשינה, כאב המעיר מהשינה, הגדלה של שלפוחית השתן הגורמת להשתנה מרובה בשעות הלילה ועקב כך להתעוררות תכופה, או מטיפול תרופתי הגורם לעוררות יתר, השתנה מרובה או פגיעה בתבנית השינה.
מה ניתן לעשות?

איזון וטיפול נכון עשוי לשפר משמעותית את איכות השינה של המטופלים. סקירה של הרגלי השינה ואיכות השינה של החולה המבוגר היא חלק חשוב בהערכה הגריאטרית הכוללת. בהערכה, אנחנו מנסים לאפיין את מהות ההפרעה (קושי להירדם או התעוררות במהלך הלילה), ועל סמך ההערכה נעצב תכנית טיפולית התנהגותית או תרופתית מתאימה. הטיפול התרופתי כולל תרופות מרגיעות, והוא חייב להיות איטי, עדין ותחת מעקב קפדני, כיוון שיש בו פוטנציאל סיכון לבלבול או נפילות.      

מחלות מרובות וטיפול תרופתי מסובך

עם העלייה בתוחלת החיים עולה השכיחות של מחלות וסיבוכים רפואיים, ואתם הצורך בטיפול תרופתי מורכב יותר, הטומן בחובו גם סיכונים לתופעות לוואי, אינטראקציות בין תרופתיות, ובמקרים קיצוניים גם רעילות. שינויים גופניים בגיל המבוגר ושכיחות גבוהה יותר של מחלות רקע, גורמים לרגישות מוגברת לתרופות ולתופעות לוואי. גם ירידה בראייה, ירידה תפקודית (למשל, הפרעה מוטורית בהפעלת הידיים) וירידה בזיכרון - עלולות לגרום למטופלים להתקשות או לטעות בנטילת התרופות בצורה נכונה.
מה ניתן לעשות?

אחת המשימות המרכזיות של הרופא המטפל בחולים מבוגרים הוא להתמודד עם התכנית התרופתית המורכבת שלהם, כאשר מצד אחד, יש לנסות ולפשט אותה ככל האפשר, אולם מצד שני, יש לוודא כי הם מקבלים את כל התרופות החיוניות לגילם (למשל, טיפול נגד אוסטיאופורוזיס). אחת המשימות החשובות והמורכבות של הגריאטר, היא לקבוע למטופל תכנית תרופתית בטוחה, הנותנת מענה לצרכיו הרפואיים, תוך מניעת סיבוכים והפחתת תופעות הלוואי. וזאת, בעבודה משותפת אתו, עם בני משפחתו ועם הרופא המטפל.

נפילות

אחד מכל 3 אנשים מבוגרים מעל גיל 65 ייפול לפחות פעם אחת בשנה. הסיבות לכך כוללות:
• הפרעות בשמיעה ובראייה, שפוגעות ביכולתם של אנשים מבוגרים להתמודד עם מכשולים (בעיקר בשעות החשיכה)
• מחלות הגורמות לפגיעה באיזון לחץ הדם, ולירידה בכוח השרירים ושיווי המשקל, ששכיחותן עולה בגיל המבוגר
• טיפול תרופתי מורכב על שלל תופעות הלוואי שלו, ועוד.

בנוסף, נפילות בגיל המבוגר עלולות להוביל לתוצאות חמורות יותר, כגון: פגיעה קשה או שבר, עקב ירידה במסת שריר ושומן להגנה על הגוף, היחלשות העצמות ומהירות תגובה נמוכה יותר.
מה ניתן לעשות?

מניעת נפילות היא אבן הפינה של טיפול הולם בחולה המבוגר, המותאם אופן ספציפי לכל מטופל. חשוב שמבוגרים הסובלים מנפילות חוזרות יעברו הערכה כוללנית, בנוסף להערכה גריאטרית מלאה, איזון מחלות רקע ושינוי תרופתי הולם. לעתים, ימליץ הגריאטר:
• לשלב טיפול בפיזיותרפיה או בריפוי בעיסוק, לשיפור הפעילות המוטורית ושיווי המשקל
• להתייעץ עם רופאי עיניים ואא"ג, כדי לשפר את יכולתו של המטופל להתמצא בסביבה
• או לפנות לנוירולוג, לבירור אפשרות של מחלות נוירולוגיות הניתנות למניעה או לטיפול.

כאב

תהליך ההזדקנות משנה את הדרך שבה אנשים מבוגרים חווים כאב, עד פי 2 בהשוואה לאנשים צעירים. עיקר הכאב מקורו בשריר ובעצם, והוא עלול לגרום לסיבוכים קשים אם אינו מטופל כהלכה, ובכלל זה: דיכאון, חרדה, ירידה בתפקוד, הסתגרות ובדידות. גם הטיפול התרופתי בכאב בגיל המבוגר מהווה אתגר רפואי:
• עקב שכיחות גבוהה של מחלות בגיל המבוגר, על הרופא לאבחן, האם מדובר בכאב הקשור לתהליכים פיזיולוגים הניתנים לשיפור, או שמדובר בכאב המחייב בירור מעמיק יותר
• יש לשים לב לתופעות לוואי של תרופות נוגדות כאב ולמינונים, שצריכים להיות נמוכים יותר
• יש לתת את הדעת על השפעות הכאב על תפקוד המטופל ומצב רוחו, וכן על אורח חייו וחיי משפחתו.
מה ניתן לעשות?

הבשורה הטובה היא שאנשים בגיל המבוגר אינם חייבים לחיות עם כאב. קיימות היום תרופות רבות ומגוונות לטיפול בכאב כרוני בגיל המבוגר בצורה מצוינת. בנוסף, יש גם טיפולים לא תרופתיים לכאב, כמו: פעילות גופנית, טיפול משלים (דיקור שיאצו וכו'), טיפול בדיכאון וחרדה ועוד.

ירידה קוגניטיבית

ירידה קוגניטיבית בגיל המבוגר, הבאה לידי ביטוי בירידה בזיכרון, הפרעות בשימוש בשפה או ירידה ביכולת התפקוד העצמאי, היא תופעה פתולוגית. התופעה אינה מחויבת המציאות בתהליך הזדקנות נורמלי, אולם ככל שעולה הגיל, הסיכוי לפתח ירידה קוגניטיבית עולה. התלונה השכיחה ביותר אצל מבוגרים רבים היא חוסר יכולת לזכור שמות, שפירושו קרוב לוודאי ירידה ביכולתו של המוח לשלוף מידע חיוני תוך זמן קצר. הפרעה שכיחה אחרת היא ירידה ביכולת לשלוף מידע הכרחי או ללמוד מידע חדש.

מה ניתן לעשות?
הערכה קוגניטיבית טובה תאפשר לא רק לאתר ירידה קוגניטיבית אלא גם לאפיין את תחום הפגיעה המדויק, ולקבוע האם יש בה כדי להפריע לתפקוד היומיומי העצמאי של המטופל. רק במקרה של פגיעה תפקודית ברורה - יעלה חשד לדמנציה. הערכה קוגניטיבית חיונית להפרדה בין תהליכים רפואיים הפיכים שניתן לתקן בקלות לבין דמנציה.
למרבה הצער, הטיפול בדמנציה עדיין מוגבל מאוד, ורק  במקרים מעטים ניתן להאט את המחלה. מעקב אחר חולים עם ירידה קוגניטיבית חשובה בעיקר על מנת לספק תמיכה והדרכה לחולה ולבני משפחתו, ולהכין אתם תכנית סוציאלית, רגשית, סיעודית ורפואית טובה להמשך הדרך.

דיכאון

בגיל המבוגר עולה שכיחות הדיכאון. בחלקו, זאת יכולה להיות תופעת לוואי של מחלות אחרות ששכיחותן עולה בגיל המבוגר. ובחלקו, כתוצאה מחוויות רבות, חלקן קשות, שרובנו עוברים כחלק מההזדקנות: אנו חווים אובדנים של בני זוג, אהובים, חברים ובני משפחה, ירידה תפקודית או שינוי בתפקיד החברתי שמילאנו בעבר. אנחנו עלולים להשתעמם בקלות, אנחנו עוזבים בתים, ועל הדרך אנחנו מוותרים על הפרטיות, על העצמאות, ועל הרגלים ופעולות שאהבנו לעשות.

מה ניתן לעשות?
הערכה לדיכאון היא חלק משמעותי בהערכה הגריאטרית הכוללנית. היה ועולה חשש להימצאותו - מופעלת תכנית טיפולית. חשוב מאד לאתר את הדיכאון ולטפל בו, כדי לשפר את איכות החיים ואת הרמה התפקודית, להפחית נפילות, לשפר איזון תרופתי של מחלות אחרות ולהקטין את השכיחות של ירידה קוגניטיבית. הטיפול התרופתי בדיכאון בגיל המבוגר הינו יעיל ובטיחותי ונותן תוצאות מצוינות. גם שיחות טיפוליות (פסיכותרפיה) הוכחו כמוצלחות במיוחד בגיל המבוגר. ניסיון החיים העשיר של החולים המבוגרים מאפשר להם לגייס כוחות להתמודדות עם הדיכאון, תחת הדרכה וליווי.

בדידות

בדידות מוגדרת היום כתסמונת גריאטרית לכל דבר. הסיבה לכך היא, שאנשים מבוגרים רבים מנהלים משק בית של אדם בודד, לאחר אובדן בן או בת הזוג, ועקב התרחקות הילדים, שכבר מזמן יצאו מהבית. הירידה ביכולות הפיזיות - גורמת לירידה בפעילות מחוץ לבית ובפעילויות חברתיות אחרות.

מה ניתן לעשות?

ברשויות רבות בארץ יש מודעות לצורך בחיי חברה בגיל המבוגר, והן מפעילות רשת ענפה של מועדונים, חיי חברה ותוכן לאוכלוסייה המבוגרת. מומלץ לאנשים מבוגרים ולבני משפחותיהם לחפש מסגרת חברתית מתאימה, שתאפשר להם לשמר מעגל חברתי ולמצוא הנאה ועניין בחיי היומיום. ניתן להיעזר גם בעמותות שונות ובעובדים סוציאליים בקהילה. חשוב לדעת, שהזכויות בביטוח הלאומי מאפשרות לממן חלק מהפעילויות.

אי שליטה על הסוגרים

הפרעה בשליטה על השתן
כשליש מהאנשים החיים בקהילה סובלים מהפרעה בשליטה על השתן. ההפרעה שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים ושכיחותה עולה עם הגיל. מדובר בתופעה שכיחה מאוד, שעל פי רוב נשמרת בסוד ואינה מדווחת על ידי המטופלים לרופאים המטפלים. פעמים רבות אפילו בני המשפחה הקרובים אינם מודעים לקושי, אולם הדבר עלול לגרום להפרעה משמעותית בתפקוד, להסתגרות, לירידה בפעילות מחוץ לבית, למעבר למוסד סיעודי, לדיכאון ולנפילות.

מה ניתן לעשות?
הדבר החשוב ביותר הוא לדבר על הנושא, שאפשר יהיה לעזור ולשפר את איכות החיים.
רופאים גריאטריים נוהגים לשאול את מטופליהם על ההפרעה, אולם חשוב שגם רופאי משפחה ורופאים מומחים אחרים יתייחסו לנושא. רק לאחר הערכה מסודרת של מהות ההפרעה והבנת הגורמים לה, ניתן לבנות תכנית טיפולית מתאימה.
הפתרונות להפרעה בשליטה על השתן מגוונים: החל משימוש פשוט במוצרי ספיגה,  טיפול התנהגותי שיעילותו טובה מאוד, טיפול תרופתי ומתקנים לשיפור השליטה על השלפוחית, וכלה בניתוחים מורכבים יותר.

הפרעה בשליטה על מתן צואה

הפרעה בשליטה על מתן צואה שכיחה פחות, אולם יש לה השפעה קשה ביותר על איכות החיים. למעשה, זהו הגורם העיקרי למעבר מהבית למוסד סיעודי.

מה ניתן לעשות?
גם כאן יש מקום להערכה מסודרת, בדרך כלל רב מקצועית, ולבניית תכנית טיפולית לשיפור איכות החיים. לעתים קרובות, תזמון ל התרוקנות המעיים עשוי להפחית את הבעיה במידה ניכרת.

אתם לא לבד