עם ההתקדמות הנמשכת בעולם הרפואה, אוכלוסיית הגיל השלישי (גיל הפנסיה) מתרבה בקצב מהיר. השינויים בגיל המבוגר משפיעים על כל היבטי החיים של האדם, וכוללים שינויים ביולוגיים גופניים (דוגמת מחלות כרוניות שמופיעות לעת זקנה, הסתיידויות כלי דם בחלקי גוף שונים וכד'), לצד ושינויים סוציאליים (פרישה מתעסוקה, אובדן חברים ובני משפחה שנפטרו או עברו למסגרות מוגנות). לשינויים אלה בהשפעה כמובן גם על בריאותה הנפשית של האוכלוסייה המזדקנת.
הקשיים והבעיות הנפשיות עם הגברת המודעות לבעיות נפשיות, השיפור באיכות הטיפולים וצמיחת שירותים מגוונים, הסטיגמות החברתיות בתחום הנפשי הולכות וקטנות ויותר אנשים פונים לקבלת עזרה נפשית. המטרות הן בדרך כלל צמצום מצוקה, חרדה ומתח ושיפור איכות החיים והתפקוד.
בין הבעיות הנפשיות העיקריות שמציגים מטופלים בגיל הזה ניתן למנות:
1. הקצנה של התנהגות חרדתית או של תנודות מצב רוח שליווי את האדם כל חייו, אך מתגברים בגיל השלישי.
2. משבר או אבל סביב אובדן של בני משפחה, חברים, או לעתים הבריאות האישית.
3. התפרצות דכאון מאז'ורי ואף תסמינים פסיכוטיים (הזיות ומחשבות שווא) על רקע שינויים מבניים של כלי דם ורקמת המח המזדקן.
4. סוגים שונים של דמנציה (ניוון מוחי עם אובדן זכרון ותפקודי מח נוספים) אשר גורמים לתסכול רב ולפגיעה קשה באיכות החיים של החולה עצמו וגם הקרובים שלו, כמובן הגורמים המטפלים לעתים כל משפחתו של המטופל הקשיש משנה את סדרי העדיפויות שלה, ומתגייסת לשרת אדם זקן שדורש יותר ויותר תשומת לב, ליווי לבדיקות רופאים, מתן תרופות ואף השגחה סביב השעון.
מכלול בעיות אלו מופנה לאנשי מקצוע רבים הנמצאים בקופות החולים, במסגרות אשפוז שונות ובשוק הרפואה הפרטי. הבעיות המתוארות נמצאות בתחום החפיפה בין התמחויות רפואיות שונות, הכוללות רפאה פנימית וגריאטרית, נוירולוגיה וגם פסיכיאטריה. כמו כן, גם רופאי כאב משרתים את האוכלוסייה הקשישה שסובלת מכאבי גב, ברכיים ודלקת פרקים בכלל.
בדרך כלל, אדם זקן עם קשיי הליכה או זיכרון יפנה לנוירולוג ושם יתחיל את טיפולו. אדם עם רשימת מחלות כרוניות ותרופות רבות יפנה לאיזון לרופא גריאטר או פנימאי, ומטופל עם הסתמנות נפשית בעיקרה או שינויי התנהגות בזקנה, יופנה לפסיכיאטר.
התחום הפסיכיאטרי של גיל הזקנה נקרא ברפואה המערבית כ-Geriatric Psychiatry ובעברית "פסיכוגריאטריה". משימת איתור המטופל הנזקק לעזרה, מוטלת בדרך כלל על רופא המשפחה, המכיר את המטופל על שלל תרופותיו ובעיותיו הגופניות והנפשיות – ויכול להפנותו למסגרת מומחים מתאימה בשעת הצורך.
